כולנו מצפים לגאולה.
מתפללים, מבקשים, נאנחים ומקווים לרגע הזה.
אז למה בתוך- תוכנו קיים איזה פחד קטן, ממש פצפון!!! שהמשיח יבוא...
כשהיינו קטנים היינו ממש נושמים לרווחה כשתשעה באב/ליל הסדר/ י"ז בתמוז עבר...
למה זה??
המצב שלנו כל כך ירוד, גשמי כרוחני, אז למה???
שמעתי 2 סיבות, הראשונה היא, וכמו שכולנו מכירים את הפחד הזה-
פחד מהבלתי נודע...
לא אמרו לנו מה יהיה שם בדיוק, והתיאורים על מלחמת גוג ומגוג מצמררים עד אימה...
סיבה שניה-
הפחד שלא נהיה שם...
כתוב שה' יצמיח כנפיים לצדיקים, והם ירחפו מעל לעולם, בזמן ש-בררררר, העולם יחרב...
האם כולנו יכולים להיות בטוחים במיליון אחוז שנעבור את המשפט הנורא הזה ונגזר לחיי נצח?
תודו שזה מפחיד...

נכון שהבלתי נודע הוא מפחיד, אבל אם נשים לב,
כל מטרת העולם שלנו פה- זה בשביל העולם הבא...
פשוט צריך להאמין שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות...
אמנם אנחנו כל כך בתוך החושך, שהתרגלנו אליו והתחברנו אליו...
אבל פשוט צריך להאמין שכשהרגע הזה יבוא- ימחק הרוע מן העולם...
ורגע, מי ערב לנו שנהיה שם?
"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה".
מה זה דורש מאתנו?
אנחנו מתפללים שמו"ע בכל מקרה...
אם רק ניקח על עצמנו ברכה אחת – "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", ונצטער, לרגע אחד קטן ואמיתי,
על השכינה, שיצאה לגלות,
על עצמנו,
על הצרות שלנו,
על החושך שעוטף אותנו,
נצטער באמת- וחז"ל ערבים לנו שנזכה לראות בבניין ירושלים.
איך אמר החפץ חיים?
אם היו מחכים באמת למשיח- הוא היה כבר בא.
במהרה בימנו,
עוד היום!!!!
ו-כן, גם בזכותך!!!‎‏
נ.ב.
מצרפת הלכה על מעלת תיקון חצות ככתבו:
מעלת אמירת 'תיקון חצות', גדולה יותר ממעלת התפילה בנץ החמה, וגדולה יותר גם ממעלת אמירת 'סליחות' בחודש אלול.
גם הנשים טוב שתאמרנה 'תיקון חצות', ותצטערנה ותבכנה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו.
  • תודה
  • וואו!
Reactions: מקצה הארץ-:), פאר הפרי, פייגי ד ועוד 31 משתמשים