הנושאים החמים
לאחר מספר פעמים בהם מדור 'העתיד עדיין' המתפרסם בקביעות בכל רביעי בצהריים, עלה לאויר. קבלנו תגובות נלהבות על החידושים המרתקים המתחוללים בעולם ההיטק, הטכנולוגיה, המדע ואפילו בעולם הרפואה.
בשבוע האחרון קבלה מערכת האתר פניה מגולש שבקש בזו הלשון:
"התכנים שאתם מעלים מרתקים, אך חסרים לי מושגים בסיסיים במדע וטכנולוגיה. אשמח אם תפרסמו לטובת מי שלא מכיר, מושגים בסיסיים עליהם מתפתחים החידושים במדור".
אז תודה לך גולש יקר על הרעיון, הנה הוא- יוצא אל הפועל. מדור החדשנות שלנו ישלב בעז"ה מדי פעם, למידת מושגים בעולם החדשנות.
היום נתחיל ללמוד את המושג העיקרי עליו מתבססות אחוז גבוה מהתפתחויות העולם הדיגיטלי, ועולם החדשנות בכלל.
מושג האב ממנו מתחילים הפיתוחים האלקטרונים למיניהם הינו:
הבינה המלאכותית.
הבינה מלאכותית הנקראת גם אינטליגנציה מלאכותית ומהווה גם ענף בתחום המחשבים, העוסק ביכולתם של מכשירים ממוחשבים לנהל חישובים בכוחות 'עצמו' ולחכות את יכולותיו של המוח האנושי.
אחד הסממנים המאפיינים את ההכרות עם הבינה המלאכותית הוא מבחן טיורינג הנקרא ע"ש אלן טיורינג שחיבר אותו. המבחן בודק את יכולותיו של המחשב ע"י כך שאדם מתמודד בשיחה מול מחשב ואין לו יכולת לזהות את הפעמים בהם אדם עונה לו דרך המחשב או שמא זוהי בינתו של המחשב שמשתפת פעולה.
על שם מבחן זה פעילה גם תחרות בינלאומית המאתגרת מתמודדים מול מחשב, בניסיון לגלות האם התשובות הנענות להם מגיעות מבינה אנושית או בינה מלאכותית.
מרווין מינסקי הגדיר את הבינה המלאכותית במילים: "היכולת לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך".
נכון לשנת 2014, הצליחה תוכנה ב-33% מהמקרים לדמות שיחה ברמה אינטלקטואלית של נער בן 13 שנים. (מעבר מוצלח של מבחן טיורינג הוא הצלחה של לפחות 30% מהמקרים).
בינה מלאכותית נחקרת בשתי רמות:
בינה מלאכותית חזקה, מדומת שכל אנוש, בה המחשב מסיק מסקנות בצורה דומה לדרך החשיבה של האדם. מלבד זאת, קיימת בינה מלאכותית שדרך חשיבתה אינה מדמה את דרך חשיבתו של המוח האנושית, אך היא מסוגלת להגיע לחשיבה עצמאית.
הבינה המלאכותית השניה הנמצאת בתהליך תחקירי מתקדם יותר היא הבינה המלאכותית החלשה בה למחשב יש יכולות להגיע לתוצאות, מבלי לעבד נתונים בצורה של הליכי חשיבה כלשהם, אלא ע"י נתונים שהוזנו בו עם בנייתו.
המשך היכרות עם הבינה המלאכותית, בס"ד במאמר הבא.
בשבוע האחרון קבלה מערכת האתר פניה מגולש שבקש בזו הלשון:
"התכנים שאתם מעלים מרתקים, אך חסרים לי מושגים בסיסיים במדע וטכנולוגיה. אשמח אם תפרסמו לטובת מי שלא מכיר, מושגים בסיסיים עליהם מתפתחים החידושים במדור".
אז תודה לך גולש יקר על הרעיון, הנה הוא- יוצא אל הפועל. מדור החדשנות שלנו ישלב בעז"ה מדי פעם, למידת מושגים בעולם החדשנות.
היום נתחיל ללמוד את המושג העיקרי עליו מתבססות אחוז גבוה מהתפתחויות העולם הדיגיטלי, ועולם החדשנות בכלל.
מושג האב ממנו מתחילים הפיתוחים האלקטרונים למיניהם הינו:
הבינה המלאכותית.
הבינה מלאכותית הנקראת גם אינטליגנציה מלאכותית ומהווה גם ענף בתחום המחשבים, העוסק ביכולתם של מכשירים ממוחשבים לנהל חישובים בכוחות 'עצמו' ולחכות את יכולותיו של המוח האנושי.
אחד הסממנים המאפיינים את ההכרות עם הבינה המלאכותית הוא מבחן טיורינג הנקרא ע"ש אלן טיורינג שחיבר אותו. המבחן בודק את יכולותיו של המחשב ע"י כך שאדם מתמודד בשיחה מול מחשב ואין לו יכולת לזהות את הפעמים בהם אדם עונה לו דרך המחשב או שמא זוהי בינתו של המחשב שמשתפת פעולה.
על שם מבחן זה פעילה גם תחרות בינלאומית המאתגרת מתמודדים מול מחשב, בניסיון לגלות האם התשובות הנענות להם מגיעות מבינה אנושית או בינה מלאכותית.
מרווין מינסקי הגדיר את הבינה המלאכותית במילים: "היכולת לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך".
נכון לשנת 2014, הצליחה תוכנה ב-33% מהמקרים לדמות שיחה ברמה אינטלקטואלית של נער בן 13 שנים. (מעבר מוצלח של מבחן טיורינג הוא הצלחה של לפחות 30% מהמקרים).
בינה מלאכותית נחקרת בשתי רמות:
בינה מלאכותית חזקה, מדומת שכל אנוש, בה המחשב מסיק מסקנות בצורה דומה לדרך החשיבה של האדם. מלבד זאת, קיימת בינה מלאכותית שדרך חשיבתה אינה מדמה את דרך חשיבתו של המוח האנושית, אך היא מסוגלת להגיע לחשיבה עצמאית.
הבינה המלאכותית השניה הנמצאת בתהליך תחקירי מתקדם יותר היא הבינה המלאכותית החלשה בה למחשב יש יכולות להגיע לתוצאות, מבלי לעבד נתונים בצורה של הליכי חשיבה כלשהם, אלא ע"י נתונים שהוזנו בו עם בנייתו.
המשך היכרות עם הבינה המלאכותית, בס"ד במאמר הבא.
