הנושאים החמים
בעידן בו הכל דיגיטלי, מהיר, קופצני, שלושים שניות ו"אוף, מתי זה נגמר כבר". בעידן בו כולנו סובלים מהפרעות קצר ושיבוש. בעידן פוסט קורונה ופוסט אופסט, מי בכלל צריך ללמוד הבאה לדפוס ומה זה בכלל דפוס? • מומחי הדפוס של 'גיל פרינט' מעמידים לשירותכם ידע וניסיון של שנים כדי שתוכלו לנצח את המתחרים. הנשק: לופה, צלבים (מההה?) ונייר ממוחזר שעשוי מבדים נטולי עץ • כל הסודות שמפיקי הדפוס שומרים לעצמם | הפרק הראשון
מאז נכנסה הגרפיקה הממוחשבת לחיינו אי שם בשנות השמונים למניינם, נתלשו עוד ועוד פרקים בספרות המקצועית אותה נדרשו ללמוד המעוניינים לעסוק בתחום העיצוב בפרט והתקשורת החזותית בפרט.
טוב. נו. נכון שנוספו פרקים חדשים שעוסקים בדיגיטל, בחוויית משתמש ובשאר עניינים שהמקלדת יפה להן, אך מעצבים בני ימינו כלל לא יודעים על קיומו של פרק ארוך ומייגע בשם הבאה לדפוס. בעידן של סגור, שגר ושכח, מי מביא היום משהו למישהו. מי יודע מה זה אייריס ואיך באמת נראה העתק שמש, או למה קוראים לו בשם כה יומרני.
זאת המציאות. זו הקידמה. אבל היי, יש כאן בעיה.
מה הבעיה? אז זהו, שאם תשאלו גרפיקאית ממוצעת, היא בכלל לא תבין על מה אתם מדברים. וזו דוקטור, זו בדיוק הבעיה. במרבית הקורסים לעיצוב כמעט ולא מלמדים הבאה לדפוס. גם אם כן יהיה זה ברפרוף. ההנחה היא שעיקר עבודתם של המעצבים בימינו, שגם כך מתבצעת בכלים דיגיטליים, מתמקדת במוצרים דיגיטליים. קרי, אתרים, דפי נחיתה, מודעות לסטטוסים, לפייסבוק ולאינסטה (ה' ישמור!) וכן על זו הדרך. אפילו באנרים כבר לא זוכים לאותה הילה של כבוד שעיטרה אותם בימים שבפוטושופ היה חור.
נכון. אתם צודקים. עולם הולך ועולם בא. אבל באופן מוזר ומפתיע, רוב העוסקים בתחום התקשורת החזותית משקיעים נתח גדול מאוד מזמנם בעיצוב לפרינט. וואו! מוזר, לא? מאז נכנסה הטכנולוגיה לחיינו בסערה ומאז הגיח מעבד התמלילים למסכי המחשבים, יצאו בשנה אחת הרבה יותר ספרים מ-ו-ד-פ-ס-י-ם מאשר בעשר שנים "של פעם". המציאות הזו לא השתנתה ואף החריפה בשנים האחרונות עם עליית קרנו של הדיגיטל.
יש היום הרבה יותר עיתונים, מגזינים, עלונים, פרוספקטים ועוד ועוד כהנה רבות. כולם עוברים תחת מכבש הדפוס או תחת עינית הזרקת הדיו וחימום אבקת הדיו בדפוס הדיגיטלי. וכאן יש משמעות רבה מאוד להבנה בתהליכי הדפסה. להבנה בסוגי הנייר ומשקליו. למשמעות הביטוי 'אובר פרינט' ולהכרת מונחים כקיפול פרללי ו'ביג'.
כאשר כל תוכנה גרפית מרמה ג' ומעלה מסוגלת לעשות 'קרופ' ואפילו למתוח בליד בכוחות עצמה, שלא לדבר על אקספוזיציה (מה כל המילים הלועזיות הללו?), בקרת יתומות ואלמנות ועוד, מי בכלל צריך להבין בהבאה לדפוס. אז זהו, שצריך. לא צריך, חובה!
למה? מה אתם אומרים, שנחכה לטור הבא?
אצלנו, ב'גיל פרינט' תוכלו לקבל את כל המידע הזה ועוד הרבה יותר. בשמחה, במאור פנים, ובעיקר, מתוך ידיעה שאם אתם תבינו מהי הדרך הנכונה להביא את המוצר לבית הדפוס, הלקוח שלכם יבין שכדאי לו לעבוד אתכם ולא עם אלפי גרפיקאים וגרפיקאיות אחרים. אתם בוודאי יודעים מה אומרים – המתחרים נופלים בפרטים הקטנים.
רוצים לדבר? חייגו 077-8049665 או בקרו באתר שלנו.
--
בטור הבא: על נייר, דיו, לוחות ולחות. או בקצרה: מה חייבים לדעת לפני שמתחילים לעצב מודעה להדפסה. הישארו עמנו.
מאז נכנסה הגרפיקה הממוחשבת לחיינו אי שם בשנות השמונים למניינם, נתלשו עוד ועוד פרקים בספרות המקצועית אותה נדרשו ללמוד המעוניינים לעסוק בתחום העיצוב בפרט והתקשורת החזותית בפרט.
טוב. נו. נכון שנוספו פרקים חדשים שעוסקים בדיגיטל, בחוויית משתמש ובשאר עניינים שהמקלדת יפה להן, אך מעצבים בני ימינו כלל לא יודעים על קיומו של פרק ארוך ומייגע בשם הבאה לדפוס. בעידן של סגור, שגר ושכח, מי מביא היום משהו למישהו. מי יודע מה זה אייריס ואיך באמת נראה העתק שמש, או למה קוראים לו בשם כה יומרני.
זאת המציאות. זו הקידמה. אבל היי, יש כאן בעיה.
מה הבעיה? אז זהו, שאם תשאלו גרפיקאית ממוצעת, היא בכלל לא תבין על מה אתם מדברים. וזו דוקטור, זו בדיוק הבעיה. במרבית הקורסים לעיצוב כמעט ולא מלמדים הבאה לדפוס. גם אם כן יהיה זה ברפרוף. ההנחה היא שעיקר עבודתם של המעצבים בימינו, שגם כך מתבצעת בכלים דיגיטליים, מתמקדת במוצרים דיגיטליים. קרי, אתרים, דפי נחיתה, מודעות לסטטוסים, לפייסבוק ולאינסטה (ה' ישמור!) וכן על זו הדרך. אפילו באנרים כבר לא זוכים לאותה הילה של כבוד שעיטרה אותם בימים שבפוטושופ היה חור.
נכון. אתם צודקים. עולם הולך ועולם בא. אבל באופן מוזר ומפתיע, רוב העוסקים בתחום התקשורת החזותית משקיעים נתח גדול מאוד מזמנם בעיצוב לפרינט. וואו! מוזר, לא? מאז נכנסה הטכנולוגיה לחיינו בסערה ומאז הגיח מעבד התמלילים למסכי המחשבים, יצאו בשנה אחת הרבה יותר ספרים מ-ו-ד-פ-ס-י-ם מאשר בעשר שנים "של פעם". המציאות הזו לא השתנתה ואף החריפה בשנים האחרונות עם עליית קרנו של הדיגיטל.
יש היום הרבה יותר עיתונים, מגזינים, עלונים, פרוספקטים ועוד ועוד כהנה רבות. כולם עוברים תחת מכבש הדפוס או תחת עינית הזרקת הדיו וחימום אבקת הדיו בדפוס הדיגיטלי. וכאן יש משמעות רבה מאוד להבנה בתהליכי הדפסה. להבנה בסוגי הנייר ומשקליו. למשמעות הביטוי 'אובר פרינט' ולהכרת מונחים כקיפול פרללי ו'ביג'.
כאשר כל תוכנה גרפית מרמה ג' ומעלה מסוגלת לעשות 'קרופ' ואפילו למתוח בליד בכוחות עצמה, שלא לדבר על אקספוזיציה (מה כל המילים הלועזיות הללו?), בקרת יתומות ואלמנות ועוד, מי בכלל צריך להבין בהבאה לדפוס. אז זהו, שצריך. לא צריך, חובה!
למה? מה אתם אומרים, שנחכה לטור הבא?
אצלנו, ב'גיל פרינט' תוכלו לקבל את כל המידע הזה ועוד הרבה יותר. בשמחה, במאור פנים, ובעיקר, מתוך ידיעה שאם אתם תבינו מהי הדרך הנכונה להביא את המוצר לבית הדפוס, הלקוח שלכם יבין שכדאי לו לעבוד אתכם ולא עם אלפי גרפיקאים וגרפיקאיות אחרים. אתם בוודאי יודעים מה אומרים – המתחרים נופלים בפרטים הקטנים.
רוצים לדבר? חייגו 077-8049665 או בקרו באתר שלנו.
--
בטור הבא: על נייר, דיו, לוחות ולחות. או בקצרה: מה חייבים לדעת לפני שמתחילים לעצב מודעה להדפסה. הישארו עמנו.
