1617794984106.png

ספירת העומר היומית. עיצוב: איתיאל אטלו

בכל שנה אני מפרסם תזכורת יומית מעוצבת לספירת העומר, עם תוכן נוסף מסביב. השנה, החלטתי לפרסם כל יום את התזכורת בפונט אחר עם קצת מידע על הפונט, בשיתוף פעולה עם המעצב איתיאל אטלו. התזכורת זמינה בקבוצת ווטסאפ ובקבוצת טלגרם. היום, ערב יום השואה (שהוקדם השנה, מחשש לחילול שבת אחרי הטקסים), ליום הזה, החלטנו לכתוב על אות הדסה.

האות פותחה בידי הנרי פרידלנדר, יליד צרפת, שהתגלגל לגרמניה ומשם להולנד. בהולנד (ולפני כן בגרמניה) עסק בעיצוב ספרים וטיפוגרפיה בהוצאות ספרים, וגם לימד עיצוב. ב-1940 נכנסה הולנד מתחת לכיבוש הנאצי, והוא הוסתר בידי חסידת אומות העולם, מריה פרידלנדר. במסתור המשיך לפתח פונטים עברי, עד לסיום הכיבוש הנאצי על הולנד ב-1945. ב-1950 עלה לארץ כדי ללמד במכללת הדסה (ומשם שם הפונט) ובבצלאל, וגם פה לימד את אומנויות הטיפוגרפיה והדפוס.

בשנת תשל"א (1971) הוענק להנרי פרידלנדר פרס גוטנברג – פרס הטיפוגרפיה החשוב ביותר.

1617795202408.png

סקיצות ראשונות של הדסה, מתוך "אות היא לעולם". הועתק לפה מהלשכה לטיפוגרפיה עברית (מקורות למטה).

בעת תהליך העבודה על "הדסה" חקר פרידלנדר פונטים עבריים שונים, אשכנזיים וספרדיים, פונטים לדפוס ופונטים ידניים. כיוון שעבד במספר בתי דפוס והכיר אותיות יצוקות רבות, היה להנרי היכרות גם עם הטכנולוגיה וגם עם הביצוע שלה בפועל, ולכן יכול היה לומר משפט כזה:
"עשיתי הרבה נסויים עד שתפסתי את מהות האות העברית. האות הלטינית נחרתה באבן מימי רומי, בקווים אופקיים ובקו באמצע, בכתובות חגיגיות, בהקדשות ובהודעות־חוק. הייתה זאת אות מעוצבת יפה שחוקיה קבועים. האות העברית מאותו זמן הייתה חפשית ופראי. לאות הלטינית יש שני קווים מאונכים וקו ישר בינהם. לאות העברית יש רק קו עליון (סופרי הסת״ם משרטטים רק את הקו העליון וכותבים לפיו), הקו התחתון התחתון שלה אינו קבוע והמאונך נטוי. אחרי שתפסתי את הכלל הזה, התקדמתי לקראת עיצוב האות שלי".

(שלמה שבא מראיין את הנרי פרידלנדר, מתוך הלשכה לטיפוגרפיה עברית)

אמירה זו היא ההבנה שיש השפעה בין צורת כתיבת האותיות לצורת האותיות עצמן. בגלות, ליהודים היה רק את העולם הדתי - ספרים, ספרי תורה, תפילין ומזוזות. חריטה בעברית הייתה רק על מצבות ועל מעט שלטים, וממילא שצורת האות העברית הושפעה יותר מכתיבתה ביד, שכן לא היה שלטון יהודי או דובר עברית מאז חורבן בית המקדש השני, בשעה שהאותיות האירופאיות והאחרות נכתבו במגוון דרכים - ולא רק על קלף ונייר.


הדסה חדש.jpg

דיגטציות שונות של הדסה במחשב

התוצאה של הדסה, הן בגלל ההשקעה רבת-השנים והן בגלל היכורותו של הנרי עם התעשייה, היא של אות שניתנת לשימושים רבים. הדסה יכולה לשמש כאות כותרת מעוצבת, כאות ספר, כמערכת שילוט וכמעט כל שימוש אפשרי בה. זה לא דבר מובן מאליו באות שמשמרת הרבה מאפיינים של אותיות עתיקות, של גילוף באבן ובעץ ושל הדפסה המונית של ספרים. אפשר לומר שכמעט שאין שימוש שהדסה לא מתאימה לו.

בתשל"ג, 1973, השיקו ב-IBM מכונת כתיבה מסוג כדורית, וביקשו מהנרי ליצור בשבילה פונטים. התוצאה היא הפונטים שלום ואביב, שהשפיעו על הפונטים הממוחשבים הראשונים.

לפונט דיגטציות שונות. המפורסמת שלהם היא זו שהיתה (פעם) עם וורד, אולם היא ירדה בעקבות תביעת זכויות יוצרים של המשפחה. לאחר פשרה בין המשפחה למיקרוסופט, נעשתה בשנים האחרונות הדיגטציה של יאנק יונטף, בה הותאמו להדסה גם אותיות אנגלית וערבית (על ידי דניאל ברומר), ויש סיכוי שהיא גם במחשב שלכם, שכן היא באה לרוב עם תוכנות אופיס בעברית (ואולי גם עם Windows בעברית, לא בדקתי), בשני משקלים. משקלים נוספים זמינים בפונטף של יאנק יונטף. אם כן, זה פונט תלת-לשוני איכותי המגיע עם תוכנות מיקרוסופט הנפוצות בישראל.

בפונטביט קיימות מספר דיגטציות של האות "הדסה", כולן תחת השם "הדסה חדש", וכולן של נדב עזרא. בעוד הדיגטציות הוותיקות של פונטביט מבוססות על הצורה המוכרת יותר של הדסה, זו הסופית, הרי שהדגיטציה העדכנית של אות "הדסה" בפונטביט קרובה יותר לחלק מהסקיצות הוותיקות של הנרי פרידלנדר.

האות נגישה לפי כללי הנגישות, ומומלצת לשימוש. הדיגטציה של יונטף נראית טוב גם במסכים.

מקורות:
״כוזרי״ – הפונט האבוד של הנרי פרידלנדר — אות־אות־אות (alefalefalef.co.il)
הנרי פרידלנדר – ויקיפדיה (wikipedia.org)
אגודת ידידי הספר – הנרי פרידלנדר – טיפוגראף | הלשכה לטיפוגרפיה עברית (wordpress.com)
"כדורית" – עידן חדש במשרד הישראלי | הלשכה לטיפוגרפיה עברית (wordpress.com)
Next article in the series 'ספירת העומר': סופרים עומר עם בינה מלאכותית • שבוע ראשון
Previous article in the series 'ספירת העומר': ספירת העומר: היום שמונה עשר יום (שבוע שלישי)