ראיתי הרבה סוגים של תחפושות, ספרי תורה, מלכים נסיכים, ליצנים, כלות דוורים, ועוד ועוד

אבל מה שהכי ריגש אותי, זה המצלמות שאיתם ראיתי את האמהות המסורות מצלמות את ילדיהן.

כן, פשוט עם מצלמות פשוטות, אמיתיות, עם עדשה גדולה וכפתור למעלה.

ולמה זה כל כך מרגש?

בדורינו, דור עני, אפשר לראות אברך שנראה בן תורה, עד שהוא נכנס למכונית וצריך להפעיל 'ווייז', מיד נשלף מכיסו מה שנקרא היום 'המכשיר השני', ולתדהמתך הוא משיב, אני הרי צריך את זה בשביל ה'ווייז', אז כבר מותר לי, ואני גם מדבר במכשיר של ה'ווייז', מה הבעיה....?

או גרוע מכך, אנשים העוסקים בצרכי ציבור באמונה, שעסוקים ממש בימים אלו על הסלוגן המדוייק של 'ועשית ככל אשר יורוך' לקראת הבחירות, או כל דבר אחר, ואתה הצופה עומד ותמה, כיצד ניתן לעשות את כל זה באמצעות מכשיר שנאסר באופן חד משמעי על ידי כל גדולי הדור, ומלחמת החורמה של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א היא כנגד מכשירים אלו, ובזה... הכל מצפצפים, אין רבנים, אין גדולי הדור, אין תורה ואין הלכה.

מבחיל.



והתמונות... ה' ירחם

כל מקום שרק צריך לתעד / להסריט / לצלם משהו, אפילו במסיבות חומש וסידור קדושות וטהורות, מיד נשלפים מכשירים ממכשירים שונים, אחוזים בידיים של הורי ילדים צדיקים, ובריש גלי, למול כל ההורים, ואין פוצה פה... אין מי שמעיז למחות, אבל הזעזוע, נשאר.

והיום, ראיתי עשרות אמהות, עומדות ברחוב ומצלמות בחן ובאהבה את הילדים, ליד העץ הגדול, וליד הפרחים הנמוכים, מעל הגדר, ובתוך תחנת אוטובוס

והתרגשתי....

כן, מצלמות אמיתיות

לא סמארטפונים ולא דומיהם

שנזכה בעז''ה למחות את זכר עמלק, ולקבל את התורה מאהבה