הנושאים החמים
את הפונטים של בן נתן הכרתי בשנות המחשב הראשונות שלי, לפני כמעט 20 שנה. לבן נתן היה אתר בשם "הפונטיה" שבו ניתן היה להוריד פונטים עבריים חינם. פונטים, בפרט לא כאלה המתבססים על אותיות ותיקות (כמו הגוטמנים, פרנק ריהל ואחרים) או על קריאות במסך (כמו טאהומה באריאל) היו נדירים מאוד במחשב הביתי הממוצע בישראל.
מה שהיה זה (בעיקר) את הפונטים שהגיעו עם וורד (משפחת גוטמן; אריאל ועוד כמה), ואם רצית לעשות משהו יותר טוב היית מדפיס וכותב עליו ביד ומצלם במכונת צילום (מה שכמובן פגע באיכות). האינטרנט היה אז יקר מאוד (בפרט שהוא תפס לאבא ואמא את הטלפון…) וקבצי פונטים היו מצרך מבוקש.
הפונטים של בן נתן (יחד עם עוד מספר מעצבים שהפונטים שלהם נפוצו ברשת, ביניהם יעקב מנדלסון, ברק פלורסהיים ודניאל לוי) היו חידוש של ממש שכן סוף סוף היו פונטים נחמדים לכותרות, מיתוגים, לטקסט רץ ושלטים.
הפונטים הישנים של בן. בטוח את חלקם אתם מכירים. | צילום: צילומסך הפונטיה
כל עלוני בתי הספר, השלטים בשוק פורים, הכרטיסים ובהמשך גם חנויות רחוב ואתרי אינטרנט עוצבו בפונטים של בן נתן. בארכיון שלי, מצאתי שני אתרים שהתבססו על הפונטים שלו (העלונים לא שרדו).
זה לא שלא היה שוק מקצועי. לשכות שירות (מישהו יודע מה זה?) בתי דפוס ועוד רכשו פונטים מ"מסטרפונט", "פלרון" וחברות נוספות קטנות יותר. בשוק גם נמכרו דיסקים שהכילו פונטים ממקורות נוספים ולא ידועים. רוב הציבור בכלל לא ידע על החברות המקצועיות הללו, אלא רק היה נתקל בפורמים של תמיכה טכנית, עיצוב או סתם קהילה בפונטים שהסתובבו ברשת בצורה חוקית (כמו של בן נתן) או לא חוקית.
עבודה שלי- הדלקת נרות חנוכה לחיילי צה"ל. פונטים בשימוש: שבתאי וסימונה | צילום: הרבנות הצבאית
בקיצור, כולנו ידענו על הפונטים של בן נתן, אבל לא ידענו עליו כלום. בהמשך, בן נתן נעלם מהמרשתת, והלך ללמוד בבצלאל כדי לפתח את הכשרונות שלו. את התוצאות התחלנו לראות מאוחר יותר, בשנות התש"ע (2010) ואילך. בניגוד למרבית הפונטים הוותיקים של בן נתן, בגלגול השני של הפונטיה דווקא פונטים עם השראה מהמקורות היו ההתחלה. בתשע"א (2011) החל לעבוד על הפונט "שבתאי", בתשע"ב זכה בפרס פלורסהיים על עיצוב "ימים ולילות. בתשע"ג השלים אותו, וגם העלה את האתר וקטלוג הפונטים שלו – "הפונטיה".
הפעם השניה בה התפרסם בן נתן בגלל פונטים חינם, היתה בתשע"ו, אז גוגל פנתה אליו כדי לייצר פונט עברי למרשתת, וככה נולד "אסיסטנט" (עליו כתבתי בעבר, והוא זמין בהורדה לכולם ובחינם), ו"אמנטיקה". או אז חזרנו לשמוע על בן ועל האתר שלו, שמכיל קטלוג פונטים מפואר המתחדש מדי פעם. גם בתעשייה זכיינית הטלוויזיה "קשת" וגופים נוספים הזמינו ממנו פונטים.
הפונט "מרדכי" ב-2 משקלים מנוקדים | הפונטיה
לפני כמה חודשים חבר חשף אותי לפונט "מרדכי" (שאז נקרא בשם אחר) שבן נתן פרסם באתרו כפרויקט שלא הגיע לכלל סיום. הסיבה ש"מרדכי" עניין אותי היא כי חיפשתי תחליפים לאות "קורן" המצוינת. באות קורן המקורית, זו שנמכרת במסטרפונט, אסור להשתמש לצרכי הוצאת ספר שלם מן התנ"ך (למשל - מגילת אסתר או איכה..), ולפעמים לקוחות שלי מבקשים להוציא ספר תורני עם אות ייחודית, ו"מרדכי" נראה לי מתאים למשימה זו.
בן נתן הבטיח- וקיים. הוא סיכם איתנו שיעשה משקל שמן יותר ויפרסם את הפונט. כמו כל הפונטים של בן, הפונט תומך בניקוד באופן מלא (אך לא בטעמים, כרגע. אם אתם מכירים בעל מקצוע שעושה את זה – תפנו לבן).
סימונה | הפונטיה
ההתכתבות הזו הביאה גם לכתבה אחרת שלי – שהשוותה בין "סימונה" לאותיות אחרות בקטגוריה שלה.
אחד הדברים היפים אצל בן הוא הגיוון הרב בפונטים – כאילו כמה מעצבים עשו אותם. אולי בגלל שבן נתנסה בליצור פונטים לפני שלמד את התחום, ואולי בגלל הניסיון שלו – יש לו מגוון סגנונות.
פנטזמגווריה | בן נתן עושה פונטים לא רק בשביל המסחר, אלא גם בשביל ההנאה. זו אחת התוצאות
אותיות מקורות: מרדכי (שני משקלים) ימים ולילות (ארבעה משקלים, רגיל ומודגש, נטוי ומודגש נטוי), בזלת (שישה משקלים, מהם שניים צרים) ושבתאי (שני משקלים).
מה ההבדלים ביניהם? ימים ולילות היא משפחת אותיות שמציעה מענה לאות נטויה (איטליק) בעברית. היא אות לסידור טקסט ובעזרת המשקלים הנטויים אפשר לתת מענה לציטוטים / שמות ושאר השימושים שיש לכתב נטוי בסידור טקסט. בעימוד תורני זה מאוד שמיש אם מישהו שם גם קו תחתון וגם הדגשות, וקו תחתון הוא כידוע זוועה טיפוגרפית (אלא אם הוא קישור, כמובן). משקל נטוי מאפשר להיפרד מאחד מסוגי ההדגשות.
מרדכי היא אות ספר (וזה, כידוע, דבר מאוד חשוב בבחירת פונטים) קליגרפית. היא שואבת השראה מכתבים עתיקים כמו כתר ארם צובא. אני מאוד מקווה שהיא תתפוס בעימוד התורני כמו שתפסו בעשור הקודם 'ליבורנה', 'ספרדי'/'תהילה' 'אשר' של פונטביט, ו'טקסטינה', 'ארץ הצבי' ואחרים של אליהו פריד.
קואפורטיב. אות חזקה | הפונטיה
אותיות משוחזרות: חיים יבין, ששוחזר מאותיות כתוביות שהיו מקובלות (בצבע צהוב) בסרטים ישראליים ישנים, ו"קואופרטיב" (פירוט בהמשך). דווקא בגלל שרוב הציבור החרדי לא מכיר את מקורה, אני חושב שיש לה פוטנציאל שימוש מעניין.
אותיות מחאה (שמסתובבות באזור של האות "חיים"...)- פופר המרובע-משולש, וקואופרטיב – שהיא אות מצויינת בפני עצמה גם למיתוג, מגזינים וכותרות נוספות.
פופר. מאוד ישראלי של פעם
אותיות "שקופות" – סימונה – עליה רשמתי כבר כאמור, אלה סנס, ואם אתם צריכים אות צרה אז יש את דני דין (5 משקלים + 5 משקלי סטנסיל), שהיה אמור להיות משקל עברי לפונט "דין", אבל בפועל קצת שונה ממנו נראה לי (טרם ניסתי אותם יחדיו). השבוע נוספו עוד 5 משקלים לדנידין - דני דין צר (שלטעמי, מוצלח יותר מדני דין הרגיל).
דנידין צר | הפונטיה
אוריה הישן מול אוריה החדש. השוואה
אותיות מהפונטיה הוותיקה – כרגע רק "אוריה", אבל אולי בהמשך יהיו עוד שדרוגים לפונטים מהעבר של בן.
אותיות מוזרות - פנטזמגוריה כרגע, אבל אני מאמין שיהיו עוד.
50% הנחה לגולשי פרוג בפונטיה של בן נתן, עד לסוף השנה הלועזית. קופון - ״פרוגסופשנה״.
רכישה באתר הפונטיה (hafontia.com).
מה שהיה זה (בעיקר) את הפונטים שהגיעו עם וורד (משפחת גוטמן; אריאל ועוד כמה), ואם רצית לעשות משהו יותר טוב היית מדפיס וכותב עליו ביד ומצלם במכונת צילום (מה שכמובן פגע באיכות). האינטרנט היה אז יקר מאוד (בפרט שהוא תפס לאבא ואמא את הטלפון…) וקבצי פונטים היו מצרך מבוקש.
הפונטים של בן נתן (יחד עם עוד מספר מעצבים שהפונטים שלהם נפוצו ברשת, ביניהם יעקב מנדלסון, ברק פלורסהיים ודניאל לוי) היו חידוש של ממש שכן סוף סוף היו פונטים נחמדים לכותרות, מיתוגים, לטקסט רץ ושלטים.
הפונטים הישנים של בן. בטוח את חלקם אתם מכירים. | צילום: צילומסך הפונטיה
כל עלוני בתי הספר, השלטים בשוק פורים, הכרטיסים ובהמשך גם חנויות רחוב ואתרי אינטרנט עוצבו בפונטים של בן נתן. בארכיון שלי, מצאתי שני אתרים שהתבססו על הפונטים שלו (העלונים לא שרדו).
זה לא שלא היה שוק מקצועי. לשכות שירות (מישהו יודע מה זה?) בתי דפוס ועוד רכשו פונטים מ"מסטרפונט", "פלרון" וחברות נוספות קטנות יותר. בשוק גם נמכרו דיסקים שהכילו פונטים ממקורות נוספים ולא ידועים. רוב הציבור בכלל לא ידע על החברות המקצועיות הללו, אלא רק היה נתקל בפורמים של תמיכה טכנית, עיצוב או סתם קהילה בפונטים שהסתובבו ברשת בצורה חוקית (כמו של בן נתן) או לא חוקית.
עבודה שלי- הדלקת נרות חנוכה לחיילי צה"ל. פונטים בשימוש: שבתאי וסימונה | צילום: הרבנות הצבאית
בקיצור, כולנו ידענו על הפונטים של בן נתן, אבל לא ידענו עליו כלום. בהמשך, בן נתן נעלם מהמרשתת, והלך ללמוד בבצלאל כדי לפתח את הכשרונות שלו. את התוצאות התחלנו לראות מאוחר יותר, בשנות התש"ע (2010) ואילך. בניגוד למרבית הפונטים הוותיקים של בן נתן, בגלגול השני של הפונטיה דווקא פונטים עם השראה מהמקורות היו ההתחלה. בתשע"א (2011) החל לעבוד על הפונט "שבתאי", בתשע"ב זכה בפרס פלורסהיים על עיצוב "ימים ולילות. בתשע"ג השלים אותו, וגם העלה את האתר וקטלוג הפונטים שלו – "הפונטיה".
הפעם השניה בה התפרסם בן נתן בגלל פונטים חינם, היתה בתשע"ו, אז גוגל פנתה אליו כדי לייצר פונט עברי למרשתת, וככה נולד "אסיסטנט" (עליו כתבתי בעבר, והוא זמין בהורדה לכולם ובחינם), ו"אמנטיקה". או אז חזרנו לשמוע על בן ועל האתר שלו, שמכיל קטלוג פונטים מפואר המתחדש מדי פעם. גם בתעשייה זכיינית הטלוויזיה "קשת" וגופים נוספים הזמינו ממנו פונטים.
הפונט "מרדכי" ב-2 משקלים מנוקדים | הפונטיה
לפני כמה חודשים חבר חשף אותי לפונט "מרדכי" (שאז נקרא בשם אחר) שבן נתן פרסם באתרו כפרויקט שלא הגיע לכלל סיום. הסיבה ש"מרדכי" עניין אותי היא כי חיפשתי תחליפים לאות "קורן" המצוינת. באות קורן המקורית, זו שנמכרת במסטרפונט, אסור להשתמש לצרכי הוצאת ספר שלם מן התנ"ך (למשל - מגילת אסתר או איכה..), ולפעמים לקוחות שלי מבקשים להוציא ספר תורני עם אות ייחודית, ו"מרדכי" נראה לי מתאים למשימה זו.
בן נתן הבטיח- וקיים. הוא סיכם איתנו שיעשה משקל שמן יותר ויפרסם את הפונט. כמו כל הפונטים של בן, הפונט תומך בניקוד באופן מלא (אך לא בטעמים, כרגע. אם אתם מכירים בעל מקצוע שעושה את זה – תפנו לבן).
סימונה | הפונטיה
ההתכתבות הזו הביאה גם לכתבה אחרת שלי – שהשוותה בין "סימונה" לאותיות אחרות בקטגוריה שלה.
אחד הדברים היפים אצל בן הוא הגיוון הרב בפונטים – כאילו כמה מעצבים עשו אותם. אולי בגלל שבן נתנסה בליצור פונטים לפני שלמד את התחום, ואולי בגלל הניסיון שלו – יש לו מגוון סגנונות.
פנטזמגווריה | בן נתן עושה פונטים לא רק בשביל המסחר, אלא גם בשביל ההנאה. זו אחת התוצאות
אותיות מקורות: מרדכי (שני משקלים) ימים ולילות (ארבעה משקלים, רגיל ומודגש, נטוי ומודגש נטוי), בזלת (שישה משקלים, מהם שניים צרים) ושבתאי (שני משקלים).
מה ההבדלים ביניהם? ימים ולילות היא משפחת אותיות שמציעה מענה לאות נטויה (איטליק) בעברית. היא אות לסידור טקסט ובעזרת המשקלים הנטויים אפשר לתת מענה לציטוטים / שמות ושאר השימושים שיש לכתב נטוי בסידור טקסט. בעימוד תורני זה מאוד שמיש אם מישהו שם גם קו תחתון וגם הדגשות, וקו תחתון הוא כידוע זוועה טיפוגרפית (אלא אם הוא קישור, כמובן). משקל נטוי מאפשר להיפרד מאחד מסוגי ההדגשות.
מרדכי היא אות ספר (וזה, כידוע, דבר מאוד חשוב בבחירת פונטים) קליגרפית. היא שואבת השראה מכתבים עתיקים כמו כתר ארם צובא. אני מאוד מקווה שהיא תתפוס בעימוד התורני כמו שתפסו בעשור הקודם 'ליבורנה', 'ספרדי'/'תהילה' 'אשר' של פונטביט, ו'טקסטינה', 'ארץ הצבי' ואחרים של אליהו פריד.
קואפורטיב. אות חזקה | הפונטיה
אותיות משוחזרות: חיים יבין, ששוחזר מאותיות כתוביות שהיו מקובלות (בצבע צהוב) בסרטים ישראליים ישנים, ו"קואופרטיב" (פירוט בהמשך). דווקא בגלל שרוב הציבור החרדי לא מכיר את מקורה, אני חושב שיש לה פוטנציאל שימוש מעניין.
אותיות מחאה (שמסתובבות באזור של האות "חיים"...)- פופר המרובע-משולש, וקואופרטיב – שהיא אות מצויינת בפני עצמה גם למיתוג, מגזינים וכותרות נוספות.
פופר. מאוד ישראלי של פעם
אותיות "שקופות" – סימונה – עליה רשמתי כבר כאמור, אלה סנס, ואם אתם צריכים אות צרה אז יש את דני דין (5 משקלים + 5 משקלי סטנסיל), שהיה אמור להיות משקל עברי לפונט "דין", אבל בפועל קצת שונה ממנו נראה לי (טרם ניסתי אותם יחדיו). השבוע נוספו עוד 5 משקלים לדנידין - דני דין צר (שלטעמי, מוצלח יותר מדני דין הרגיל).
דנידין צר | הפונטיה
אוריה הישן מול אוריה החדש. השוואה
אותיות מהפונטיה הוותיקה – כרגע רק "אוריה", אבל אולי בהמשך יהיו עוד שדרוגים לפונטים מהעבר של בן.
אותיות מוזרות - פנטזמגוריה כרגע, אבל אני מאמין שיהיו עוד.
50% הנחה לגולשי פרוג בפונטיה של בן נתן, עד לסוף השנה הלועזית. קופון - ״פרוגסופשנה״.
רכישה באתר הפונטיה (hafontia.com).
