לא,
אל תבהלו.
אתם לא הולכים ליזום אירועים מפחידים... ח"ו!

אתם רק הולכים ללמוד מה התהליך שתת המודע שלנו עובר כשהוא זוכר אירועים טראומתיים ומעלה אותם שוב לאחר זמן.

או במילים אחרות-

אתם הולכים ללמוד
איך לגרום ללקוחות שלכם לקחת איתם את הפוסט הלאה
וללוות אותם לאורך זמן
גם אחרי שהם יצאו מהמייל או מהבלוג שלכם...

אז איך עושים את זה?

הקדמה קטנה:
פוסט טראומה הוא שמה העממי של הפרעה השייכת למשפחת הפרעות החרדה. היא מתפתחת בעקבות אירוע קשה שעבר על בנ"א וגורמת לו להגיב באופן טראומתי לאירוע, גם לאחר שהאירוע חלף. ("post"= "אחרי")

למעשה, אם האירוע עבר והסכנה חלפה, מדוע הבנ"א מגיב בצורה טראומתית?

התשובה נעוצה בכח הדמיון. ע"פ התורה ו(גם) ע"פ המחקרים, תת המודע שלנו לא מבדיל בין חוויה שנחווית במציאות לבין חוויה שנחווית בדמיון. במידה והדמיון חזק, הגוף שלנו מגיב באותה עוצמה בה הוא מגיב לחוויה אמיתית.

רוצים דוגמא?

תחרצו רגע עם הציפורן שלכם קו ארוך על לוח גיר...

(ברררררר......)

לכן, במצב של פוסט טראומה, כאשר הבנ"א חווה בדמיון את האירוע הקשה שנוכח בו, הדמיון כל כך חזק עד כדי כך שהגוף מגיב באופן טראומתי כאילו האירוע מתרחש עכשיו. (בסוגריים, אבל לגמרי בסוגריים, זאת ההוכחה שניתן לטפל בהפרעה. פשוט הבנ"א צריך להחליט שהוא מפסיק לדמיין את האירוע. זהו, סגרתי סוגריים, לפני שכל הפסיכולוגים מתנפלים עלי...)

אז איך כל זה קשור לפוסט שלכם?

מהיום, כשאתם כותבים פוסט לרשימת התפוצה שלכם במייל, בבלוג האישי או באתר, אתם כותבים אותו בצורה שהקורא לא רק קורא את מה שכתבתם אלא הוא חווה את הדברים.

חווה כל כך חזק עד ש-

הוא קורא כל שורה בשקיקה,

הוא מרגיש פתאום פרפרים מנקרים לו בבטן,

הוא גולל למעלה כדי לראות שוב משפט שתפס אותו,

הוא מרגיש שהצלחתם ממש לנבא באיזה מצב הוא נמצא

וכאילו כתבתם את הפוסט בשבילו באופן אישי...


ואז יש כמה אופציות-

או שהוא מסמן את המייל שלכם כלא נקרא, כדי לקרוא את הדברים שוב מחר/ עוד מעט/ בלילה,

או שהוא מעביר את זה מייד לאשתו/ לבעלה/ לחבר/ לאחות, כי אם הם לא יקראו הם יפסידו משהו אמיתי,

או שהוא קם מהמחשב, וכל פעם שהוא נזכר במה שכתבתם הוא מרגיש שוב את הפרפרים האלה בבטן...

או שהוא מסתובב עם זה כמה שעות בראש ולא נרגע עד שהוא עושה לכם "השב" וזה כבר בכלל לא משנה מה שהוא כותב,

או שהכל קורה במקביל...

ואז?

ואז הצלחתם!
יצרתם חיבור אמיתי ביניכם לבין הלקוח או הלקוח הפוטנציאלי,
הצלחתם לחמם את הליד כמו שצריך,
הוא כבר מרגיש שאתם מבינים אותו ויודעים איך לעזור לו.

עכשיו,
גם אם לא כל הפוסטים יהיו כאלה
וגם אם אחרי הפוסט הזה שעממתם אותו אולי בעוד כמה פוסטים "בינוניים",
הוא לא כל כך מהר יסיר אתכם מרשימת התפוצה,
הוא פשוט ב... טראומה...
מחכה לפרפרים שיגיעו גם בפעם הבאה...

בהצלחה!

ציפי קוזק
כתיבת תוכן וכתיבה שיווקית
0533-15-10-15

(קרדיט תמונה- אתר הידברות)
  • תודה
Reactions: #ה_מ_ע_צ_ב_ת, אבן דרך, מילת מפתח ועוד 24 משתמשים