הנושאים החמים
נמאס לי. נמאאאס.
מחר אני בורח מכאן, הבטחתי לעצמי.
הייאוש אחז בכל גופי. לא יכולתי לסבול את המצב הנוכחי שלי יותר.
נכון שהמאמץ נחשב כדאי, האווירה נחמדה, ורוב הזמן נהניתי לשהות פה.
אבל הפעם זה סופי.
זכר הימים הראשונים, עוד לא פג אצלי. מצחיק איך שהזמן רץ, הרהרתי לעצמי באירוניה.
קיבלו אותי יפה. טרחו למעני. אפילו הכינו מקום מיוחד לכבודי.
ביום השני, הגיע איש חשוב, עם עניבה וחליפה. אליו נלווה אדם נוסף, שמונה להיות אחראי עליי. האיש החשוב אמר לו 'תדאג שיתחבר לכולם, בצורה טובה ואיכותית'. האדם הנוסף הנהן בצייתנות בראשו.
אף אחד לא שאל אותי, אם אני רוצה. אף אחד, לא שאל אותי. אף אחד.
האדם שהצטרף אליי, היה דוקא די נחמד. האמת, הוא עדיין נחמד. זה בכלל לא אשמתו, הוא בסך הכל ממלא את תפקידו. היינו חברים מאוד טובים. הוא לא אשם, בכל מה שקרה אחר כך.
הרצון לנטוש, נשאר. זה לא ניתן לשינוי. ובכל מקרה, עכשיו, מאוחר מכדי להתחרט!
הבטתי בשעון שעל הקיר, בקוצר רוח. כל גופי דרוך, מחמת ההמתנה הארוכה. חושך מוחלט שרר בכל ושום רחש לא נשמע ברחבי האיזור.
בחצות בדיוק הגיעה השעה בה תכננתי לברוח.
זחלתי מתחת לשער הראשי, הגבהתי את עצמי כלפי מעלה ונחלצתי בצד השני. עצרתי לרגע, כדי לנשום. הייתי מותש מכל הענין. אבל ידעתי שהכל היה שווה. כעת אני 'חופשי ומאושר'. זה מה שחשוב.
העפתי מבט אחרון, לעבר המקום בו שהיתי בשנים האחרונות. הרהרתי במה שחלף עליי. הזיכרונות צרבו את ליבי, לעולם לא אשוב לכאן. הסטתי את ראשי ונמלטתי במהירות מן השטח.
---
שבעה ימים חלפו.
הוא סרק את הסביבה, מוודא כי אין איש בעקבותיו. ויצא באיטיות ממקום מחבואו.
עיתון, זרוק מאחורי אחד הפחים, צץ מולו. הוא פתח אותו באיטיות. עיניו רפרפו, על פני הכתוב. מבטו תר אחר עדכון בעניינו.
בעמוד החמישי, הוא מצא.
'בתאונת שרשרת בין שלושה כלי רכב, נהרגו ארבעה... ככל הנראה, נהג הרכב הפוגע האט טרם הגעתו אל הצומת, אך לא הספיק לעצור בזמן. רכבו התנגש במכונית שעמדה ברמזור. מחמת הפגיעה הוטחה המכונית במשאית שחצתה... מן הדו''ח המשטרתי עולה כי רכיב חיוני במערך הבלמים היה חסר... חברת הרכב פתחה בבדיקה'
הבורג דיפדף באדישות לעמוד הבא.
למה שיהיה לו אכפת.
הוא סך הכל 'בורג קטן במערכת'.
---
מי שמרגיש 'בורג קטן', לא פלא שידפדף הלאה!
עם ישראל הוא 'כלי אחד גדול'.
רכב. אוטו. מכונית.
נכון, יש אנשים שלא מוציאים הגה. יש אנשים בלי מעצורים. יש אנשים פח.
אבל, יהודי הוא אף פעם לא 'בורג'.
אם נזכור את זה, תמיד. נגיע ליעד.
דרך צלחה (:
---
לא הזכרתי שום דבר בהקשר לקורונה... הפרשנות על אחריותכם...
---
מחר אני בורח מכאן, הבטחתי לעצמי.
הייאוש אחז בכל גופי. לא יכולתי לסבול את המצב הנוכחי שלי יותר.
נכון שהמאמץ נחשב כדאי, האווירה נחמדה, ורוב הזמן נהניתי לשהות פה.
אבל הפעם זה סופי.
זכר הימים הראשונים, עוד לא פג אצלי. מצחיק איך שהזמן רץ, הרהרתי לעצמי באירוניה.
קיבלו אותי יפה. טרחו למעני. אפילו הכינו מקום מיוחד לכבודי.
ביום השני, הגיע איש חשוב, עם עניבה וחליפה. אליו נלווה אדם נוסף, שמונה להיות אחראי עליי. האיש החשוב אמר לו 'תדאג שיתחבר לכולם, בצורה טובה ואיכותית'. האדם הנוסף הנהן בצייתנות בראשו.
אף אחד לא שאל אותי, אם אני רוצה. אף אחד, לא שאל אותי. אף אחד.
האדם שהצטרף אליי, היה דוקא די נחמד. האמת, הוא עדיין נחמד. זה בכלל לא אשמתו, הוא בסך הכל ממלא את תפקידו. היינו חברים מאוד טובים. הוא לא אשם, בכל מה שקרה אחר כך.
הרצון לנטוש, נשאר. זה לא ניתן לשינוי. ובכל מקרה, עכשיו, מאוחר מכדי להתחרט!
הבטתי בשעון שעל הקיר, בקוצר רוח. כל גופי דרוך, מחמת ההמתנה הארוכה. חושך מוחלט שרר בכל ושום רחש לא נשמע ברחבי האיזור.
בחצות בדיוק הגיעה השעה בה תכננתי לברוח.
זחלתי מתחת לשער הראשי, הגבהתי את עצמי כלפי מעלה ונחלצתי בצד השני. עצרתי לרגע, כדי לנשום. הייתי מותש מכל הענין. אבל ידעתי שהכל היה שווה. כעת אני 'חופשי ומאושר'. זה מה שחשוב.
העפתי מבט אחרון, לעבר המקום בו שהיתי בשנים האחרונות. הרהרתי במה שחלף עליי. הזיכרונות צרבו את ליבי, לעולם לא אשוב לכאן. הסטתי את ראשי ונמלטתי במהירות מן השטח.
---
שבעה ימים חלפו.
הוא סרק את הסביבה, מוודא כי אין איש בעקבותיו. ויצא באיטיות ממקום מחבואו.
עיתון, זרוק מאחורי אחד הפחים, צץ מולו. הוא פתח אותו באיטיות. עיניו רפרפו, על פני הכתוב. מבטו תר אחר עדכון בעניינו.
בעמוד החמישי, הוא מצא.
'בתאונת שרשרת בין שלושה כלי רכב, נהרגו ארבעה... ככל הנראה, נהג הרכב הפוגע האט טרם הגעתו אל הצומת, אך לא הספיק לעצור בזמן. רכבו התנגש במכונית שעמדה ברמזור. מחמת הפגיעה הוטחה המכונית במשאית שחצתה... מן הדו''ח המשטרתי עולה כי רכיב חיוני במערך הבלמים היה חסר... חברת הרכב פתחה בבדיקה'
הבורג דיפדף באדישות לעמוד הבא.
למה שיהיה לו אכפת.
הוא סך הכל 'בורג קטן במערכת'.
---
מי שמרגיש 'בורג קטן', לא פלא שידפדף הלאה!
עם ישראל הוא 'כלי אחד גדול'.
רכב. אוטו. מכונית.
נכון, יש אנשים שלא מוציאים הגה. יש אנשים בלי מעצורים. יש אנשים פח.
אבל, יהודי הוא אף פעם לא 'בורג'.
אם נזכור את זה, תמיד. נגיע ליעד.
דרך צלחה (:
---
לא הזכרתי שום דבר בהקשר לקורונה... הפרשנות על אחריותכם...
---
---
רוצים לראות עוד? ◉‿◉
< 'חתונת קורונה' סיפור מאחורי הקלעים. | עשרים וחמש בסולם @משך (✯ᴗ✯) | 9 הַטִּיפִּים. עושים קצת סדר בראש! >
רוצים לראות עוד? ◉‿◉
< 'חתונת קורונה' סיפור מאחורי הקלעים. | עשרים וחמש בסולם @משך (✯ᴗ✯) | 9 הַטִּיפִּים. עושים קצת סדר בראש! >
