הנושאים החמים
הפונט 'סימונה' של בן נתן, בשימוש הרבנות הצבאית | עיצוב: יצחק למפרט
האות הבסיסית לקריאה במסך, היא לרוב סאנס-סריף (ללא סריפים), וכאן אסקור את הסאנס-סריף העבריים הנפוצים ברשת, חסרונותיהם ויתרונותיהם.
בגלל ריבוי הסנס-סריפים בכללם בשנים האחרונות, נתעסק באותיות שתוכננו למסך (או הותאמו לו בהמשך), ושצורתן הבסיסית היא מרובע פחות או יותר - וכמו שנקרא להם פה: תחליפי נרקיס בלוק.
נבהיר כי אין כאן השוואת מחירים, שכן הללו משתנים מעת לעת ושהסקירה של פונטביט ומסטרפונט תהיה לוקה בחסר במעט, בניגוד להרגלי.
בקטגוריה זו פונטים רבים הם דו לשוניים, שכן עצם הרעיון של אותיות גיאומטריות הוא "מושאל" מהשפות הלועזיות, ועל זה היו ועודן יש מחלוקות רבות בין הטיפוגרפים העבריים עד כמה הן קרובות למקור העברי המסורתי ומכבדות אותו ועד כמה לא.
כמשתמש בפונטים, אני אכן לרוב לא אשמח לראות את אלמוני או נרקיס בלוק בספרי קודש ובדברים מסורתיים, אבל באתר הם הלחם והחמאה של העיצוב.
האבא הקדמון: נרקיס בלוק
כבר בתשי"ח (1958), הציג צבי נרקיס את נרקיס בלוק – אות עברית סנס-סריפית על בסיס ריבוע. בניגוד לאות "חיים", נרקיס היה יותר עדין ופחות גורטסקי, זאת בעקבות הוספת העיגול (שאינו קיים כלל באות "חיים") לאות העברית-מבוססת צורות גיאומטריות מרובעות, להבדיל מעגולות (כמו "נרקיס תם", נרקיס חדש" הוותיקים וכמובן "פלוני", ואחרים של פונטביט ומסטרפונט וחדשים מהם)
נרקיס בלוק בשבעה משקלים (מתוך הפרק על הטיפוגרפיה העברית ב"ספר הדפוס", 1992) מתוך הבלוג של יגאל זורע, "קווים ונקודות"
עד היום, אחרי יותר מ-60 שנה, אנחנו מסווגים את מרבית הפונטים שאציין פה תחת הכותרת הלא מדויקת "תואמי ותחליפי נרקיס בלוק" – ברמה זו או אחרת, וזה למרות שאותיות עבריות גיאומטריות היו לפניו - חיים, אהרוני ועוד אחרים.
בעבר שווק במסטרפונט, עבר דיגטציה מחודשת והיום משווק אצל יאנק יונטף, ובה 30 משקלים (עשרה משקלים מכל סוג: רגיל, צר ורחב). לא נראה לי שנרקיס בלוק הרחב יהיה שמיש לרוב המעצבים, אבל הצר הוא יפה מאוד, אם כי קרוב לגופן פרקטיקה של פונטביט מדי, שמביא יותר מיוחדות ממנו. יהיה מעניין לראות אתרים מעוצבים בנרקיס של פונטף, עם הדיגטציה החדשה גם דו לשוני.
אריאל - Arial
יש שיסווגו את אריאל כהעתקה של נרקיס תם דווקא, אבל הוא נמצא ברשימה בגלל השינויים בל', בק' ביחס לנרקיס תם, ועוד שינויים בינו לבין נרקיס תם. החסרון של אריאל הוא גם היתרון שלו: הוא קריא וברור בכל מסך, וגם אפל (זאת מהאייפון והמקינטוש) הלכה לרכוש אותו ממיקרוסופט בעבור הפעילות שלה – פשוט כי הוא פונט מאוד ברור במסך. דו לשוני.
יתרונות: קריא, גם בכתב קטן, גם במסכים גרועים. חינמי.
חסרונות: המוני מדי, ללא עיצוב.
די שקוף לעין – התרגלנו.
יותר טוב מאריאל: נרקיס תם החדש; נרקיס חדש.
מהחינמיים: Calibri העברי, ו Segoe Ui העברי. דו לשוני, כמובן.
אלמוני. מתוך האתר של אאא
אלמוני: הגופן שהשתלט על אתרי החדשות באינטרנט
את אלמוני אין צורך להציג. הגופן של אברהם קורנפלד מאאא התפרץ לדלת פתוחה. לפני הגוגל-פונטס, הוא היה הדיגטציה הטובה ביותר של פונט סנס-סריפי הניתנת להשגה בשימוש באינטרנט, ואכן אתרים רבים משתמשים באלמוני לכותרות וכדומה.
יתרונות: מעולה למסך, עשרה משקלים רגילים + 7 משקלים צרים, דו לשוני.
חסרונות: יש שיאמרו שהוא קצת נפוץ מדי. אני חושב שעם שימוש יותר במשקלים הקלים מאשר בכבדים שלו אפשר להגיע לתוצאות יפות. על הטווח שבמשולש-עיגול ריבוע, אלמוני מעדיף את המשולש-ריבוע מאשר את העיגול, ולכן לא פלא שהוא מופיע המון באתרי חדשות ובכל מקום במרשתת כמעט.
סימונה | הפונטיה, בן נתן
הגופן שהביא אותי לכתוב את הטור הזה, הוא סימונה של בן נתן, שמתמודד עם הדילמה של העברית-גיאומטרית בצורה אחרת. כמו שכתבתי כבר על אורון , יש מחלוקת בין הטיפוגרפים על ההתאמה בין העברית לאנגלית- ויש אומרים שאורון, למשל, התאים את עצמו יותר מדי לאנגלית. במקרה הזה סימונה של בן נתן מציע פתרונות מעניינים על מנת לקשר את האותיות העבריות עם המסורת שלהם, על אף הגיאומטריות ש"זרה" לאות העברית. זה גם מה שמבדל את סימונה מסימפלר (ראו בהמשך), שאף הוא הלך יותר לצעד העגול מלצד המרובע, וגם מנרקיס בלוק עצמו. ניתן לומר שהוא קרוב במעט מהבחינה הזו ל"נרקיס מותג" (שכנראה, משווק גם היום במסטרפונט) - שניסה להוסיף צורת חקיקה באבן (או כמו שבן נתן קורא לזה: עיקולים) לפונט הגיאומטרי, על מנת לרכך את הזרות שבו.
התוצאה של סימונה מעניינת, כי האות לא יוצאת "שקופה" לחלוטין לעין כמו הפונטים האחרים אלא כן נשארת עם אופי, בפרט במשקלים הכבדים שלה, מבינוני ומעלה.
קרובי משפחה: קוהרנטי, ראג סאנס, נרקס תם.
ראג סנס | ראג
בפעם הראשונה שנתקלתי בפונט "ראג סנס" אמרתי "מי פה מנסה לעשות עוד אלמוני?", וכמו כל חברת פונטים חדשה, היא מתקבלת בשמחה מהולה בחשדנות - האם יש כאן חידוש? ממבט ראשון, חשבתי שלא. ממבט שני, ראיתי שראג סנס הוא ניסיון לאיזון אחר בין הנרקיס בלוק לנרקיס תם, ועיגוליות של סימפלר. התוצאה היא אות דו לשונית שמאוד זורמת, שקופה כמעט כמו הפונט סימפלר לשימוש, אבל עדיין יותר קרובה לצורת המרובע מאשר לעיגול.
גם ראג מגיע ב-10 משקלים, דו לשוני עם התאמה יפה בין העברית לאנגלית.
קרובי משפחה: נרקיס בלוק, סימפלר. הוא בדיוק ביניהם
סימפלר פרו | הגילדה. צילום/הדמיה: פירמה, הממתגים של תאגיד השידור הציבורי
את סימפלר כולם מכירים מהמיתוג המוצלח של תאגיד "כאן". מאז הוא הספיק להופיע גם באתר של גלגל"צ ובאתרים רבים נוספים.
אם אתם מחפשים פונט שקוף לחלוטין – אני חושב שסימפלר הוא התשובה- כמעט ואין לו נכוחות בפני עצמו. הפונט, שעוצב על ידי מיכל סהר לפני כמעט עשור, וכנראה שעתיד להיות איתנו עוד הרבה.
קרובי משפחה: פלוני, נרקיס תם, סימונה, ראג סנס.
גופן סאנס / עגול / גרוטסק | פונטביט. צילום: עצמי
ניתן לומר שגופן סאנס ו'עגול' הוא הלחמה של כל המובאים פה – עם משפחת 'טיפוגרף' של פונטביט, כלומר- מרובע שעגול בקצוותיו. גם כאן, היכולת של נדב עזרא לתת ניואנסים שונים לפונטים באותה נישה (כפי שיש עוד כמה נישות בהם לנדב עזרא יש פונטים דומים), כאשר 'גופן סאנס' מנסה (במ', פ' ת', ועוד) לשמור על מקצב לפי הקווים האופקיים, ו'עגול' לפי הצורה הבסיסית של העיגול.
'גרוטסק' הוא עוד קרוב משפחה של הללו, רק מכיוון הריבוע.
קוהרנטי סאנס | פונטביט
קוהרנטי של פונטביט הוא ה'תשובה' של פונטביט לפונטים שפה. גם הוא מנסה להיות גיאומטרי – עיגול-משולש-ריבוע, וגם הוא מנסה להיות שקוף למשתמש. אם בכל הפונטים פה יש נטיה יותר לעיגול ולריבוע, הרי שקוהרנטי מנסה לקחת את כל הצורות יחד ולמזגן בפונט אחד. התוצאה מעניינת מאוד, אולם עוד לא תפסה בשוק (יצאה רק לפני כשנה).
גם קוהרנטי דו לשונית, נולדה למסך, מגיעה ב-5 משקלים. למרות שבפני עצמה היא שקופה למשתמש מאוד, בפועל רואים בה את כל אחת ואחת מצורות היסוד (מה שקשה לומר על הפונטים האחרים בסקירה.
כיכר דיזנגוף | עיצב: אדם שואו, מסטרפונט. משמש גם כפונט של "טויטה".
לא נכנסו לסקירה:
מסטרפונט: כיכר דיזנגוף, דה-גול, בראון.
גוגל פונטס: היבו, רוביק של מאיר סדן.
פונטביט:
ניתן לומר שהרבה מאוד מספריית פונטביט היא עיבודים שונים לרעיון הגיאומטרי. לא לחינם הפונטים של פונטביט מככבים בשלטי החוצות והמיתוגים – שכן הם מכילים המון צורות גיאומטריות.
ונזכיר כמה מהם:
טקסטילר וטוליה (עם טוויסט של משולש), עוגן (שאיפה יותר לריבוע 'מלא' מעוגל מעט בקצוותיו), פורמולה (עם טוויסט בקצות הקווים; הפונט איתו בנט רץ בבית היהודי), אוקספורד ודוכס (ניסיון להכניס קצת יותר סיתות באבן או עדינות מסוימת), אלפי, שהוא גופן מסך מצוין כמו גם סקורפיון, שלוקח יותר צורה טרפזית, ודובשנית/אלסטיקה (שהם דומים אבל על שלד אות שונה).
חלק מהפונטים הנ"ל עברו עדכונים במהלך השנים, וייתכן שה'קרובי משפחה' שלהם השתנו עם הזמן.
כמו כן, לא סיקרתי את החברים של נרקיס תם ונרקיס חדש (שכן מנסה, בניגוד לנרקיס בלוק ונרקיס תם – לשמור על קווים אופקיים רחבים וקווים אנכיים צרים, כמקובל באותיות סת"ם), אלא את של נרקיס בלוק. על אף הקרבה ביניהם, בלוק הרבה יותר מרובע, ותם יותר – תם.
