ביאור 2020-06-25 172334.png



מכירים את זה שאתם הולכים לישון, בחמש דקות לפני שאתם נרדמים, אתם רואים צורות ושומעים רעשים? זה המוח מנסה לגרום לכם להירדם.

ובכן לי עולות מחשבות לראש. רובן לא קשורות אחת לשנייה, וחלקן הן חצאי משפטים, וג'יבריש. אבל אתמול בדיוק בזמן הזה, עלתה לי מחשבה לפתע, הייתי כל כך עייפה אך באותו הרגע נתקפתי ערנות, כי לא יכולתי לתת למשפט הזה לחמוק לי מהראש. אז התיישבתי, ראיתי כוכבים לרגע וזה בטח לא בגלל השעה כי השמש כבר עלתה מהמזרח. אך בכל זאת לא הרפיתי מהמחשבה. ואם אתם סקרנים. (משהו שלא הייתי מהמרת עליו כל כך מהר.) הנה המשפט שעלה לי לראש:

ככל שאנחנו גדלים אנחנו מגלים כמה אנחנו קטנים.

ורק כשהתעוררתי בבוקר קלטתי מה יש לי ביד. כמה מקסים המשפט הזה. אז התעמקתי בו, הבאתי דוגמאות והנה הן לפניכם:

אחת המחמאות הנפוצות ביותר לילדים קטנים היא: אתה גדול.

שקר מקסים שמעמעם את משמעותו ברגע שאנחנו רואים את החיוך הענק שהילד מעניק לנו. טוב, באיזשהו אופן הוא גדול, לא? יחסית...

אם היינו אומרים לילד קטן: אתה גדול, הוא היה הולך עם חיוך דבוק על פרצופו וגאווה בליבו הקטנטן. הוא גדול! הוא מרגיש את העוצמה הזאת זורמת בעורקיו. עוצמה של אנשים גדולים!

וכשאנחנו גדלים אנחנו רואים את העולם מזווית קצת שונה. יש עוד, יש הרבה יותר.

אדם מבוגר עם כל גילו ידע להעריך את הגדול ממנו ויבין כמה קטן הוא למעשה.

אם תשאלתם מישהו שעבר את השואה, הוא לבטח לא היה מספר לכם על הגבורות שלו ועל החכמה שלו שגרמה לו להינצל. הוא היה מתאר באוזניכם את הקושי והחרדה בזמנו, ועל הזכות וההזדמנות הניתנה לו משמים לחיות. הוא היה מספר על התקווה שננסכה בו, על הזכות שלו לראות לשמוע את דברי אלוקים גם במקום שהצעקות מחרישות את האוזניים. לראות ולזהות את טביעת האצבע השמימית אף על פי העשן המגיע מהמשרפות ומעוור את העיניים. להרגיש את האמונה אף על פי הכאב התמידי המקהה את החושים, גורם לגוף ולנפש לא להרגיש דבר מלבד הרצון ההישרדותי שלו. (כמובן שתיאורים מסוג זה רק דתיים יאמרו, ואדם חילוני יתאר את הדברים בצורה שונה, אך הנקודה אותה נקודה, גם אם אחד יתאר את ההשגחה הפרטית בתור מזל, הכל יאמינו בכך שהדברים גדולים מהם. ייתכן שבתחילת המלחמה הסתמכו על "כוחי ועוצם ידי" והאמינו בצבא פולין. אחרי כן, כשהצבא נסוג בפחד, הבינו לפתע כמה הדבר גדול מהם, ואף אחד, אך אחד לא יוכל לתלות את ההצלה בחוכמתו וגבורתו. וגם אדם לא מאמין יודע זאת.)

והמסקנה שלי היא:

ככל שאתה מבוגר יותר, אתה רואה יותר, ככל שאתה רואה יותר אתה מבין כמה עדיין לא ראית...


אז זהו, דרך אגב הייתי ממליצה לכם להניח דף ועט ליד המיטה, במקרה ועולה לכם משהו לראש. כי מניסיון- לקום מהמיטה חצי גמורה, לתור אחרי דף ולרדוף אחרי עט, זוהי חוויה מתישה.