לא תאמינו למה לכל הגברים החרדים כואבות העיניים מידי יום בשעה אחת בצוהריים

השאלה בכותרת לא באמת שאלה, שתדעו.
כולנו יודעים את התשובה:
כי אף אחד מתוכנו לא מעז ללכת עם משקפי שמש.
וכשאין לכם כאלו - כואבות לכם העיניים. לא רק בשעה אחת, אלא לאורך כל היום. פשוט, לא?

בואו נדבר על זה רגע.
anton-be-ODhxNCO8XHY-unsplash.jpg

למה אנחנו לא אוהבים משקפי שמש? אפילו שונאים אותם? מתביישים בהם?
זה מוזר, באמת.
מישהו החליט משקפי שמש הם מחוץ לגדר, לא יראה ולא יימצא. ס'פאסט נישט כזה. געוואלד. אסור!

חרדי נורמטיבי, הגון וישר, כזה שהולך בתלם, לא חס וחלילה מקולקל או נצר למשפחה שהסבא של הסבא היה פעם דתי לאומי רחמנא ליצלן - לא יהין לעולם להימצא ברשות הרבים עם הבושה השחורה על אפו.
נשים חרדיות עוד איכשהו מרשות לעצמן. וויבער'ס חסרות כבוד. אבל גברים? לא ולא ולא ולא!
לא, רק לא זה בבקשה, ילל האברך לאדון אופטומטריסט. אני מוכן לעשות ניתוח לייזר שיעלה עוד אלפיים שקלים, רק ותר לי על חובת החבישה של המשקפיים בימים שלאחר מכן.

איש לא מעז.
ולא רק ראשי ישיבות בפונוביז' או חכמת שלמה או תורת מתיתיהו.
אפילו אברכים רגילים, כאלו שלומדים בכוללים בקראוונים במודיעין עילית וחיים בניסי ניסים ממלגה פתטית של אלפיים מאה שקלים בחודש וממשכורת מצומקת של שלושת אלפים שלוש מאות שהאשה מקבלת עבור מילויי מקום בסמינר אוהל יענטי.
כן, גם אותה שכבת אוכלוסיה - לא מרשה לעצמה להשתמש במשקפי השמש.
נו, תאמרו, אלו העוסקים בתורה. אבל העובדים לפרנסתם - וודאי מרשים לעצמם. מה, השמש מסנוורת. איה. אח. זה מציק.
לא היא!
גם בקרב אלו שיוצאים לשוק העבודה, אין בהם את אומץ הלב להסתובב עם משקפי השמש.

תשאלו:
מה אתה רוצה, נודניק. מה העניין. מי צריך בכלל משקפי שמש? למי הם חסרות?

שאלה טובה.
מזכיר לי סיפור נהדר על רבי יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שישב אל שולחן המטבח ואכל דייסה, בילדותו.
ודייסה, כמו שיודעים קוראינו דוברי האידיש, נקראת גם 'קאשע'.
טפח אביו על שכמו הצנום של הינוקא הממולח, ואמר בבידחותא: יהושעק'ה, מה התירוץ על ה'קאשע'?
נשא הילד עיניו ואמר: תיכף אגמור ואענה.
אכל, גמר, ואמר: עכשיו כבר אין 'קאשע'...

ומהמשל - לנמשל.
אחרי שפעם אחת, פעם אחת בלבד! תרכיבו על אפכם את משקפי השמש המביכים, לא תוכלו עוד לעולם להסירם מפניכם. הם ייצמדו לאפכם כמו פלומפה, כמו עלוקה לדם, כמו עיתונאי ללשון הרע, כמו כוס קפה לשולחן הבוס. קשר בל יינתק.
וכן - לנצח נצחים לא תצליחו ללכת עוד ברחובה של עיר בשעת צהרים קייצית לוהטת, כאשר עיניכם אינן מוגנות על ידי משקפי הזהב.
לא תצליחו, זהו, אתם מהמכורים.

כי באמת, הבעיה עם משקפי שמש, על יד על הלב - שהן ממכרות.
אחרי שפעם אחת מניחים אותם על האף, ורואים את העולם דרכם - כבר אי אפשר לסגת, אין שום דרך.
פתאום אפשר ללכת בצוהריים בלי למצמץ... בלי לסבול... ימות משיח של ממש.

ועכשיו הדרא קושיא לדוכתא.
אם המוצר הנ"ל כה מועיל, וכה מקסים, וכה משפר את איכות החיים, ולא קשור כלל למראה רחובי, אלא סתם קיבל סטיגמה מעליבה של 'ספאט נישט' - מדוע למען השם הוא מודר מציבורינו?
למה איש מאיתנו, איש נורמלי, לא איזה גייס חמישי או גייס לצבא הרשעים עם אייפון בגודל של שולחן - לא שובר את האופנה המטופשת?
אה?

*

pineapple-supply-co-NgDapgpAiTE-unsplash.jpg


ובזמן שאתם חושבים, הנה תגובה שכתב תלמיד חכם אחד שעבר על השורות לפניכם:
"נכון מאוד. עברתי כעת ניתוח להסרת משקפיים ואני חייב לצאת עם משקפי שמש, לא מסוגל לעשות את זה!
לי אישית אין בעיה (ביומיים הראשונים שלא הייתי מסוגל, כן הלכתי), אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

הבנתם?
על המחבר
Natan Galant

תגובות

נכנסים למאמר הזה וקוראים אותו ואת התגובות הזורמות אליו.
זה לבד גורם לכאב עיניים :cool::cool::cool:. ובעצם לכיף גדול.

כי הרווח הישיר שאנשים יחשבו קצת לפני שהם עושים משהו או לא עושים.
אנחנו האומה הנבחרת. ובעצם נבחרת העילית של האנושות, ולא יכול להיות שנלבש בגד או נמנע ממנו ולא נצליח להסביר למה...

יכול להיות שנסביר שחשוב להיות חלק מהכלל. יכול להיות שנדע שהחברה שומרת עלינו וזה המחיר.
אבל לפחות שנסביר.
אז תודה ל@Natan Galant
תודה הנף:)
 
@ב.א. @ברכיק
אתם סבורים שרכיבה באופניים היא מכובדת
או שאין סיבה לאברך ליהות מכובד
(אם כבר תכניסו קלנועית ;) )
או שרכיבה באופניים היא פשוט לא דבר מזולזל...
אתה סבור שלקנות במכולת זה דבר מכובד, או שאין לאברך סיבה להיות מכובד?... זה פשוט לא דבר מזולזל, גם אם אין בזה מכובדות כלשהי.
 
או שרכיבה באופניים היא פשוט לא דבר מזולזל...
אתה סבור שלקנות במכולת זה דבר מכובד, או שאין לאברך סיבה להיות מכובד?... זה פשוט לא דבר מזולזל, גם אם אין בזה מכובדות כלשהי.
בקיצור הולך על תשובה הראשונה.
(מכיר רה"י שקונים במכולת ועל אופניים אפעס'..
אמרתי ואשוב, תביט בפני הרוכב בעיקולי ופשורי ותעדכן)
 
בקיצור הולך על תשובה הראשונה.
(מכיר רה"י שקונים במכולת ועל אופניים אפעס'..
אמרתי ואשוב, תביט בפני הרוכב בעיקולי ופשורי ותעדכן)
אם תרצה להוציא ממה שאמרתי את מה שאתה רוצה, אין לזה גבול. מה שנקרא בלשון העיתונאים: פרשנות.
אבל אם תיצמד למה שכתבתי, אז אחזור שוב: רכיבה באופניים אינה דבר מזולזל ואינה דבר מכובד. זו פשוט פעולה. כמו להחזיק שקית, או לשתות כוס מים, או לסגור את הדלת, או לשבת על כיסא, או ---- בקיצור, הבנת...

וזה שאתה מכיר ראשי ישיבות שקונים במכולת אבל לא רוכבים על אופניים, זה בדיוק הנידון כאן. אבל בדיוק. למה תגרע חלקה של רכיבת האופניים, ומדוע נחשב הדבר לפחות מכובד?! אמנם כמובן שאחרי שזו המציאות, שום ראש ישיבה לא ירכב על אופניים. אבל באשכול הזה אנחנו דנים על יסוד הדבר: מאיפה הוא נכנס, מה מקורו ומה לגיטימיותו. (יותר על ה"הלכה", פחות על ה"למעשה").

ואגב, יש לתמוה על אבותינו למן אברהם אבינו וכלה באמוראים (ומן הסתם גם לפני ואחרי) שרכבו על סוסים וחמורים. תביט בפני כפרי הרוכב על חמור או קאובוי רוכב על סוס בעיקולי ופשורי ותעדכן. (אגב, "פשורי" כוונתו להפשרת מי שלגים, אז זה פחות נוגע לכאן).
 
נערך לאחרונה ב:
לא היה לי כח לקרוא את 11 העמודים של התגובות
אבל אני אברך חסידי שעובד לפרנסתו במקום קצת מרוחק מהבית
נוסע כל יום לעבודה עם אופניים חשמליות
וכן, עם משקפי שמש
כי אם אני לא ארכיב משקפי שמש אני לא אראה כלום
בגלל שהשמש משתקפת אלי מהכביש ומסנוורת אותי וכואב לי העיניים אחרי זה כל היום

אבל לא הרגשתי שזה קשור לאופנה
ואני גם לא מכיר את האופנה הזאת
אני פשוט רוצה להיות בן אדם בריא
ולא לעשות תאונות

ואם מדברים על אופנה
תדברו קודם על כל המסגרות משקפיים שהם פי אלף רודפים אחרי האופנה
ועוד המון דברים של אופנה שנכנסים אלינו מבחוץ
והכל בסדר כי הצבעים נשארים
וכל אחד מבין מה שאני אומר/כותב
וכל מילה נוספת מיותרת



חזק ביותר!!!
כל מילה פנינה
בשני הנקודות .גם שאלו שטויות..
וגם שקודם יפסיקו עם שאר האופנות המטופשות...
משקפים. חולצות. נעלים. וכו..
 
למה עניבה נחשבת מכובד והליכה עם קרוקסים פחות?
קרוקסים אינם דבר שאינו מכובד מצד עצמו, אלא מדובר בנעליים שנוהגים לנעלם דווקא בבית ולא בחוץ. ומכיון שכך, נחשב הדבר לפחיתות כבוד ללכת ברחוב עם נעליים שמיועדים רק לבית. ותסכים איתי שמן הסתם לכל ראשי הישיבות יש נעלי בית בהם הם משתמשים בבית.

יתירה מכך, הבה ואשאלך: האם זה דבר מכובד ללכת ברחוב יחף? תראה לי אדם מכובד אחד שהולך ברחוב יחף. לא תמצא!
והנה, כתב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה ה) "ולא יעמוד בתפלה ... ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני הגדולים אלא בבתי הרגלים". כלומר, במקום שהדרך הוא ללכת יחף, אין בזה פחיתות כבוד, ומותר להתפלל יחף! (וכ"כ בבית יוסף או"ח סימן צ"א, ובשו"ת הרשב"ש סימן רפה, והחיד"א בברכ"י סימן קנא).
מוכח מזה שאין בעצם הדבר פחיתות כבוד, אלא הכל כמנהג המקום. ואמנם מכיון שבמקומנו אין רגילות ללכת יחפים או עם קרוקס, נחשב הדבר לפחיתות כבוד.

כמובן מיד עולה השאלה, איך זה נכנס? למה במקומנו אין רגילות ללכת יחפים, מה שגורם לדבר להיחשב כפחיתות כבוד? התשובה נעוצה במיקום הגיאוגרפי. שים לב שבארצות המזרח המנהג הוא אכן ללכת יחפים (וכמובא בפוסקים הנ"ל), וזאת משום שבחוץ חם. לעומת זאת המיקום הגיאוגרפי שממנו באים האשכנזים - ארצות אירופה - הינו מקום קר, וממילא לא השתרש ללכת יחפים.

כעת נשאלת השאלה, מי הכניס את הרעיון של האפנות השונות, כגון לא ללכת עם משקפי שמש, לא לרכב על אופניים, וכו' וכו'. לכל אופנה צריכה להיות סיבה, ואם אין לה סיבה, היא אינה שונה ביסודה מכל אופנה גויית שהומצאה במוחם הקודח של מעצבי האופנה מפריז ומילאנו, ואין שום טעם והיגיון לקדש אותה ולנהות אחריה כעדת עוורים. (כמובן שהיא שונה בעצם הסגנון, אבל ביסוד הדבר - לשניהם אין סיבה מהותית).
וכמו שכתב @הנף מקלדת:
אנחנו האומה הנבחרת. ובעצם נבחרת העילית של האנושות, ולא יכול להיות שנלבש בגד או נמנע ממנו ולא נצליח להסביר למה...
יכול להיות שנסביר שחשוב להיות חלק מהכלל. יכול להיות שנדע שהחברה שומרת עלינו וזה המחיר.
אבל לפחות שנסביר.
 
נערך לאחרונה ב:
ואם מדברים על אופנה
תדברו קודם על כל המסגרות משקפיים שהם פי אלף רודפים אחרי האופנה
ועוד המון דברים של אופנה שנכנסים אלינו מבחוץ
והכל בסדר כי הצבעים נשארים
וכל אחד מבין מה שאני אומר/כותב
וכל מילה נוספת מיותרת
קראתי את זה כמה פעמים, וככל שאני קורא את זה יותר - אני מסכים עם זה יותר, וחושב על כך שבעצם זה דבר חריף וקצת מזעזע:
המילים הללו מתארות בעצם חלק די צבוע בציבור שלנו.
ודי למבין.
אמנם אסייג שלא כולם הולכים בצורה כזו באופן קיצוני, אבל אין ספק שגם מה שנכנס היום, והאנשים הכי "פרומערס'" לובשים, זה גם מגיע מאופנה. אז למה אופנה כזו נכנסה ואופנה אחרת לא? זו השאלה, ועל כך אני עדיין ממתין לתשובה.
 
למה עניבה נחשבת מכובד והליכה עם קרוקסים פחות?
כי כך מקובל
חזק ביותר!!!
כל מילה פנינה
בשני הנקודות .גם שאלו שטויות..
וגם שקודם יפסיקו עם שאר האופנות המטופשות...
משקפים. חולצות. נעלים. וכו..
הבעיה לא ללכת עם משקפי שמש
הבעיה היא החתירה למשהו שונה מהקהילה
ואין ספק שגם אלו לא מייצגים התנהגות בריאה
 
כי כך מקובל

הבעיה לא ללכת אם משקפי שמש
הבעיה היא החתירה למשהו שונה מהקהילה
ואין ספק שגם אלו לא מייצגים התנהגות בריאה


ברגע שלהיות קצת שונה הפך למקובל כדוגמת המשקפים..עד שהיום זה כבר באמת נורמלי...
עדיף שהשינוי יהיה בדברים מובנים יותר כדוגמת אופנים ומשקפי שמש..

אגב עד לפני כעשור אופנים היו יותר מקובלים...
וזה יכול להפוך שוב למקובל...
 
לגמרי.
רק אתה סבור שזו בעיה והאחרים חושבים שזה נורמלי להתייחס לכך.
רק אני? מתי הצטרפת לאשכול הזה?
פוק חזי באשכול זה כמה מתרגזים וקובלים על כך!
חוץ מזה שתשובה כזו אינה מתקבלת. איך ענית בכך על הטענה?
 
רק אני? מתי הצטרפת לאשכול הזה?
מעמ' 1 (בתקוה שזו לא הייתה שאלה רטורית..).
פוק חזי באשכול זה כמה מתרגזים וקובלים על כך!
יש הרבה שמבינים ויש חלק שהיו רוצים אחרת.
חוץ מזה שתשובה כזו אינה מתקבלת. איך ענית בכך על הטענה?
למה לא? הטענה שהמכובדות נוצרת מהנהגת העם לא משנה את המציאות הזו ולא מבטלת את הצורך במכובדות (גם יוקרת ערך הזהב נגזרת מהתנהגות בני האדם וריצתם אחריו. הדבר לא מוריד מערכו ומיוקרתו מאום).
 
יש הרבה שמבינים ויש חלק שהיו רוצים אחרת.
כבר כתבתי לפני כן שהנידון כאן הוא אודות ה"להלכה" ופחות על ה"למעשה", כי אחרי שכך כבר התקבל, אני גם לא ירוץ להתלבש ולהתנהג בכל אופנה שאני לא רואה סיבה טובה עבורה, הן משום שזה משונה (ואני לא אמיץ או טיפש (תלוי את מי אתה שואל ובמה מדובר) ללכת באופן מוזר רק בגלל שזה נראה לי), וגם משום שבחלק מהדברים מכיון שכבר השתרש כך, יש בזה בעיה לשנות, כמו שהרחבתי לפני כן אודות עניין פחיתות הכבוד בלבוש במקומות שאין בזה רגילות. (וכבר כתבתי מוקדם יותר באשכול שעל דברים כאלו נאמר שכיון שכמה עשו באיסור (או באופן לא מקובל או ראוי), כבר הותרה לאחרים אפילו לכתחילה).
כל הנידון כאן הוא אודות המקור לדבר, ויתכן בהחלט שאם המון אנשים יתחילו להבין שאין שום היגיון בזה, ממילא כבר לא תהיה באמת בעיה ללכת כך.

ואגב, בדברי אני ממש לא מתייחס לרכיבה על אופניים או להרכבת משקפי שמש. בדברים הללו אני לא רואה שום סיבה שלא להתנהג כך גם למעשה. אין בזה משהו לא ראוי ולא נכון.
גילוי נאות: אני לא רוכב על אופניים ולא מרכיב משקפי שמש (מלבד בנהיגה לפעמים). אבל זה לא בגלל האופנה ה"לא מקובלת", פשוט באופן פרקטי אני לא צריך את זה.

למה לא? הטענה שהמכובדות נוצרת מהנהגת העם לא משנה את המציאות הזו ולא מבטלת את הצורך במכובדות (גם יוקרת ערך הזהב נגזרת מהתנהגות בני האדם וריצתם אחריו. הדבר לא מוריד מערכו ומיוקרתו מאום).
לא השכלתי להבין את התשובה.
 
אני יודע מה זה מסורת
שאלתי מה המקור לשמור על המסורת בכל מקום?
האם לאשכנזי אסור להכין מטבוחה לשבת?

אגב מי היה הראשון ש"העיז" לקרוא לבן שלו על שם חיות?
רחל אמנו קרואה על שם החיה רחל...
אה... זה היה לבן שקרא לה כך...
אבל בברכותיו ברך יעקב את בניו והמשיל אותם לחיות (גור אריה יהודה/ יששכר חמור גרם/ בנימין זאב יטרוף...)
 
רחל אמנו קרואה על שם החיה רחל...
אה... זה היה לבן שקרא לה כך...
אבל בברכותיו ברך יעקב את בניו והמשיל אותם לחיות (גור אריה יהודה/ יששכר חמור גרם/ בנימין זאב יטרוף...)
ובעיקר השאלה שלי היא מי התחיל?
אם הייתי קורא לבן שלי זאב , וזה לא היה שם מקובל (או שאני יקרא לבן שלי חמור ע"ש יששכר)
לא היה עוזר לי כל הפלפולים שגם יעקב המשיל את בניו לחיות
ככל הנראה לא היה מתקבל לחיידר נורמאלי
ומה שבטוח הייתי עוף מוזר מאוד בשכונה.

הנקודה זה שעד ההשכלה נעשו שינויים בציבור ללא בעיה
אבל כהגנה מפני ההשכלה אז קבעו שאסור לשנות אפילו במשהו.
ולכן אנחנו עדיין עם הלבוש האירופאי שלפני ההשכלה.

אז במקום לתלות את הכל בפסוקים/הלכות
פשוט לעשות סדר בדברים
"לא משנים, כי לא משנים ,אפילו אם זה פרקטי".

האם זה עדיין עובד, והיום חומות ההתבדלות עדיין עוזרים?
ימים יגידו....
 
ובעיקר השאלה שלי היא מי התחיל?
אם הייתי קורא לבן שלי זאב , וזה לא היה שם מקובל (או שאני יקרא לבן שלי חמור ע"ש יששכר)
לא היה עוזר לי כל הפלפולים שגם יעקב המשיל את בניו לחיות
ככל הנראה לא היה מתקבל לחיידר נורמאלי
ומה שבטוח הייתי עוף מוזר מאוד בשכונה.

הנקודה זה שעד ההשכלה נעשו שינויים בציבור ללא בעיה
אבל כהגנה מפני ההשכלה אז קבעו שאסור לשנות אפילו במשהו.
ולכן אנחנו עדיין עם הלבוש האירופאי שלפני ההשכלה.

אז במקום לתלות את הכל בפסוקים/הלכות
פשוט לעשות סדר בדברים
"לא משנים, כי לא משנים ,אפילו אם זה פרקטי".

האם זה עדיין עובד, והיום חומות ההתבדלות עדיין עוזרים?
ימים יגידו....
עיין ערך: החתם-סופר: "חדש אסור מן התורה".
 
וסתם נקודה למחשבה: אני תמיד שואל למה אלה "שלא שמים על אחרים" וילכו עם סנדלים או לחילופין עם נעלי מגף או בכל לבוש שהוא, לא רואים אותם פעם אחת "לא שמים" והולכים עם נניח עם חליפה וכובע ברחוב / כפתור עליון בחולצה - סגור / כיפה שחורה גדולה על כל הראש / גרביים עד הברך (בציבור החסידי) ועוד כל מיני דוגמאות שמתייגים אוטומטית כפרומער / חניוק וכו'
למה הם תמיד בצד השני?


חזקקקק!! כמה שאתה צודק.... ;) ;) ;)
 
ובעיקר השאלה שלי היא מי התחיל?
אם הייתי קורא לבן שלי זאב , וזה לא היה שם מקובל (או שאני יקרא לבן שלי חמור ע"ש יששכר)
לא היה עוזר לי כל הפלפולים שגם יעקב המשיל את בניו לחיות
ככל הנראה לא היה מתקבל לחיידר נורמאלי
ומה שבטוח הייתי עוף מוזר מאוד בשכונה.

הנקודה זה שעד ההשכלה נעשו שינויים בציבור ללא בעיה
אבל כהגנה מפני ההשכלה אז קבעו שאסור לשנות אפילו במשהו.
ולכן אנחנו עדיין עם הלבוש האירופאי שלפני ההשכלה.

אז במקום לתלות את הכל בפסוקים/הלכות
פשוט לעשות סדר בדברים
"לא משנים, כי לא משנים ,אפילו אם זה פרקטי".

האם זה עדיין עובד, והיום חומות ההתבדלות עדיין עוזרים?
ימים יגידו....
לא מדויק
בהונגריה אכן נקבע המושג "חדש אסרה תורה" ע"י החת"ס בגלל שהחרדים היוו שם מיעוט ולכן אסר כל דבר חדש, לעומת זאת בפולין הסיבה העיקרית שהלבוש נשאר זה בגלל גזירת הלבוש שזה היה בדווקא להיפך וכל זה בגלל המשכילים
אבל גם קודם היה קיים המושג לא לשנות עוד מחז"ל אמנם זה לא היה באותה העוצמה
 
לא מדויק
בהונגריה אכן נקבע המושג "חדש אסרה תורה" ע"י החת"ס בגלל שהחרדים היוו שם מיעוט ולכן אסר כל דבר חדש
ואכן החת"ס נחשב למייסד היהדות החרדית
ואחריו נמשך הרב יוסף חיים זוננפלד
שנחשב כמוביל היהדות החרדית בא"י בזמנו.
אבל גם קודם היה קיים המושג לא לשנות עוד מחז"ל אמנם זה לא היה באותה העוצמה
לא מתקרב ולא דומה
אתה רואה ששינו את הלבוש, גם את השמות, וגם את המנהגים.
מה אתה צריך יותר מזה?
 
:mad::mad::mad:


וסתם נקודה למחשבה: אני תמיד שואל למה אלה "שלא שמים על אחרים" וילכו עם סנדלים או לחילופין עם נעלי מגף או בכל לבוש שהוא, לא רואים אותם פעם אחת "לא שמים" והולכים עם נניח עם חליפה וכובע ברחוב / כפתור עליון בחולצה - סגור / כיפה שחורה גדולה על כל הראש / גרביים עד הברך (בציבור החסידי) ועוד כל מיני דוגמאות שמתייגים אוטומטית כפרומער / חניוק וכו'
למה הם תמיד בצד השני?
למה?
מכיר אנשים עם נעלי מגף עם כיפה שחורה ענקית (לא יודע האם מידה 10 או 9? אבל זה נראה גדול)
אמנם לרוב ילכו עם חליפה בלי כובע ברחוב רח"ל
אז אולי זה כבר לא שווה.
 
וסתם נקודה למחשבה: אני תמיד שואל למה אלה "שלא שמים על אחרים" וילכו עם סנדלים או לחילופין עם נעלי מגף או בכל לבוש שהוא, לא רואים אותם פעם אחת "לא שמים" והולכים עם נניח עם חליפה וכובע ברחוב / כפתור עליון בחולצה - סגור / כיפה שחורה גדולה על כל הראש / גרביים עד הברך (בציבור החסידי) ועוד כל מיני דוגמאות שמתייגים אוטומטית כפרומער / חניוק וכו'
למה הם תמיד בצד השני?
אני מכיר גם כאלו "שלא שמים על אחרים", לטיבותא.
הם יתארחו שבת בעיר זרה, אבל ישארו עם השטריימל אפילו ששם זה מוזר וחריג מאוד.
הם יוצאים לעבוד בסביבת עבודה "לא מאנ"ש" ונשארים עם הלבוש המקורי, אפילו שזה מתייג אותם, ואפילו שזה מוזר בחברה שסביבם.
הם יוצרים קשר עם קולגות בשיחות טלפון ומיילים, בלי שהסביבה שלהם מסוגלת להבין למה הם לא מתקדמים לשיטות תקשורת מתקדמות יותר.
 
אני מכיר גם כאלו "שלא שמים על אחרים", לטיבותא.
הם יתארחו שבת בעיר זרה, אבל ישארו עם השטריימל אפילו ששם זה מוזר וחריג מאוד.
הם יוצאים לעבוד בסביבת עבודה "לא מאנ"ש" ונשארים עם הלבוש המקורי, אפילו שזה מתייג אותם, ואפילו שזה מוזר בחברה שסביבם.
הם יוצרים קשר עם קולגות בשיחות טלפון ומיילים, בלי שהסביבה שלהם מסוגלת להבין למה הם לא מתקדמים לשיטות תקשורת מתקדמות יותר.
זה נכון אבל זו לא הכוונה דובר על חריגה מהסביבה הקהילתית
 
ואכן החת"ס נחשב למייסד היהדות החרדית
ואחריו נמשך הרב יוסף חיים זוננפלד
שנחשב כמוביל היהדות החרדית בא"י בזמנו.

לא מתקרב ולא דומה
אתה רואה ששינו את הלבוש, גם את השמות, וגם את המנהגים.
מה אתה צריך יותר מזה?
הוא מוביל את השיטה ההונגרית יש גם את השיטות הפולנית והיקית
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה