הנושאים החמים
קחו דף לבן ותמלאו אותו. כך אמרה הגננת כשהייתי בן 5.
כולם ציירו שמיים כחולים, קשת בענן, אמא, אבא ו-2 אחים ורק אני קשקשתי נקודה שחורה בצד הדף. הגננת אמרה להורים שלי -תפנו לייעוץ...
שטח ריק - מרחב שלילי הוא ליצור סביבה ריקה מחוץ לתוכן, כך שהצופה יוכל להתמקד יותר בתוכן.
המרחב השלילי הוא חלק בלתי נפרד מהאסתטיקה.
תפקידו ליצור איזון מושלם בין אסתטיקה חזותית למשתמשים מנחים.
בדף אינטרנט החלל הלבן מושך את העין ומדריך את הצופה כיצד עליו לסרוק את הדף ולהוביל את תשומת ליבו לאלמנטים שברצונו להדגיש- דבר המגביר את האינטראקציה בין המשתמשים.
החלל הלבן מקל על זיהוי אלמנטים, למשל מרווח בין שורות, או החללים הלבנים שיש בתוך הלוגו (שכוללים סמל, לוגוטייפ וסלוגן). כשאתם רואים תמונה גדולה, המרחב הלבן ממלא תפקיד גדול באסתטיקה חזותית. אם התוכן מבולגן, התמונה תצא לא טובה והאווירה שתתקבל לא תצא מעודנת ואלגנטית.
על מנת להשתמש נכון בחלל שלילי ולהבין אותו טוב יותר, אמיין את הסוגים השונים של החלל הלבן (חללים גדולים וקטנים) ואת השיטות השונות (הפסיביות והאקטיביות) לשימוש בהן. אתחיל עם חללים גדולים וקטנים:
ריקון אלמנטים גדול משמש בעיקר לתוכן כולל, אלמנטים נפרדים, שוליים, טור של טקסטים, מרחק בין תמונות ושוליים/ריפוד.
ככל שהמרחק גדול יותר, המוטיבציה חזקה יותר. עם זאת, אני רוצה לשבור את האיזון מכיוון ששטח לבן גדול מדי מפר את עקרון הגשטלט, התוצאה היא להחליש את הקשר בין האובייקטים.
לעומת זאת, כאשר מדובר על חלל קטן ריק - מתייחסים לאלמנטים קטנים יותר או אלמנטים משניים של אלמנטים גדולים יותר. הם כוללים: פונט, מרווח בין שורות, פסקה, כפתור, רשימה ואייקון.
אלמנטים קטנים של שטח לבן משמשים בעיקר כדי להדגיש את הבהירות הכוללת של האתר, במיוחד מבחינה טיפוגרפית. כשאתם מנסים להשתמש במרחב הלבן שבין הטקסט כדי לשבור את האיזון, שמרו אותו ברור וקל לקריאה, ואל תיתנו לו לסטות מהתוכן החשוב.
פאסיבי ואקטיבי - כאמור, ככל שהחלל לבן יותר, התוכן מושך יותר. עם זאת, אתם לא רוצים שכל האלמנטים בדף יהיו הכי מושכים, קל וחומר שטח מסך מוגבל. אנו רואים במרחב הלבן הפסיבי מינימום ריק.
ללא מספיק שטח לבן, אתר יהפוך לבלתי ניתן לקריאה, וכל האנרגיה תשמש למאבק בלבול חזותי. מרחב לבן פסיבי הוא להשתמש במרחב לבן כדי לנסות ולהקל על האתר. לדוגמה, המרחק בין כל קישור בניווט, ואז התבוננו בשורת הטקסט הבאה, ריווח השורות, ריווח המילים וכיוצא בזה. האם אתם יכולים לראות משהו חריג? המרחבים והמרחקים האלו הם כל כך טריוויאליים עד שהם לא יתפסו את תשומת ליבכם כלל. זה נקרא מרחב לבן פסיבי.
לצורך סריקה של אלמנטים גדולים, מרחב פסיבי פירושו מספיק מקום לגבולות ושוליים כדי להדגיש את ההבדלים בין האלמנטים ולהימנע מבלבול. למשל, זה כאילו הניווט והרישום נמצאים בראש דף האינטרנט, אך מופרדים על ידי מרחק מסוים.
עבור אלמנטים קטנים, המרחב הפסיבי כולל את הקריאות המרבית של תווים, טקסט ופסקאות, ואת העצמאות של כל שורת טקסט או כל אפשרות כאשר מופיעה רשימה או תפריט נפתח.
יישום המרחב הפסיבי צריך להיות טבעי ופחות מורגש.
מינימליזם
ככל שיש לכם שטח לבן יותר ומחקתם אלמנטים מיותרים בדף- הגעתם למצב של מינימליזם.
סגנון מינימליסטי הוא פילוסופיה עיצובית. ניתן לומר שזה לא טוב אבל לא רע. זה מסיר את כל העומס שעלול לגרום להסחת דעת חזותיות למשתמשים, ומאפשר למשתמשים להתמקד בתוכן החשוב שאתם מציגים. ללא רעשי סביבה.
סגנון מינימליסטי משפיע על האתר שלכם ב-2 דרכים: מספר האלמנטים הקיימים, והאווירה האיכותית.
אם לדף יש רק אלמנט אחד, הוא מוקד תשומת הלב של המשתמשים. אם בדף שלכם יש אלפי אלמנטים קטנים, המשתמשים שלכם עשויים לחפש באקראי את נקודות העניין שלהם, או לוותר מכיוון שיש להם יותר מדי אפשרויות.
כשמדובר במינימליזם, לא מדברים רק על אסתטיקה, זאת לא המטרה שלנו. הגעה נכונה לרמה מינימליסטית היא לייעל אלמנטים בעמוד עד שהם אינם שמישים. זה דורש בדיקות רבות בקרב משתמשים .
סגנון מינימליסטי הפך בעת הזו לשם נרדף לדרגה גבוהה של עיצוב, הוא יכול ליצור קסם אווירה עדינה, מסוגננת ואלגנטית. אתרי אינטרנט בתעשיית האופנה נוטים להיות מינימליסטיים מבחינת העיצוב הדיגיטלי, אך עבור חברות מסוימות בענף הקמעונאות, לעתים נדירות רואים עיצובים דומים.
לסיכום, המעצב צריך לספק את האסתטיקה וגם ליצור ערכים מעשיים לשימוש נבון במרחב הלבן כדי ליצור אינטראקציות אנושיות.
כפיר ממן מומחה לעיצוב וחווית משתמש
מעצב, מרצה בשנקר, ארטדיירקטור, אבא של ג'סטין הנסיך, המוטו שלי הוא שיש הבדל בין לעשות משהו רדום לבין משהו שלא לוקח את הפוקוס.
כולם ציירו שמיים כחולים, קשת בענן, אמא, אבא ו-2 אחים ורק אני קשקשתי נקודה שחורה בצד הדף. הגננת אמרה להורים שלי -תפנו לייעוץ...
שטח ריק - מרחב שלילי הוא ליצור סביבה ריקה מחוץ לתוכן, כך שהצופה יוכל להתמקד יותר בתוכן.
המרחב השלילי הוא חלק בלתי נפרד מהאסתטיקה.
תפקידו ליצור איזון מושלם בין אסתטיקה חזותית למשתמשים מנחים.
בדף אינטרנט החלל הלבן מושך את העין ומדריך את הצופה כיצד עליו לסרוק את הדף ולהוביל את תשומת ליבו לאלמנטים שברצונו להדגיש- דבר המגביר את האינטראקציה בין המשתמשים.
החלל הלבן מקל על זיהוי אלמנטים, למשל מרווח בין שורות, או החללים הלבנים שיש בתוך הלוגו (שכוללים סמל, לוגוטייפ וסלוגן). כשאתם רואים תמונה גדולה, המרחב הלבן ממלא תפקיד גדול באסתטיקה חזותית. אם התוכן מבולגן, התמונה תצא לא טובה והאווירה שתתקבל לא תצא מעודנת ואלגנטית.
על מנת להשתמש נכון בחלל שלילי ולהבין אותו טוב יותר, אמיין את הסוגים השונים של החלל הלבן (חללים גדולים וקטנים) ואת השיטות השונות (הפסיביות והאקטיביות) לשימוש בהן. אתחיל עם חללים גדולים וקטנים:
ריקון אלמנטים גדול משמש בעיקר לתוכן כולל, אלמנטים נפרדים, שוליים, טור של טקסטים, מרחק בין תמונות ושוליים/ריפוד.
ככל שהמרחק גדול יותר, המוטיבציה חזקה יותר. עם זאת, אני רוצה לשבור את האיזון מכיוון ששטח לבן גדול מדי מפר את עקרון הגשטלט, התוצאה היא להחליש את הקשר בין האובייקטים.
לעומת זאת, כאשר מדובר על חלל קטן ריק - מתייחסים לאלמנטים קטנים יותר או אלמנטים משניים של אלמנטים גדולים יותר. הם כוללים: פונט, מרווח בין שורות, פסקה, כפתור, רשימה ואייקון.
אלמנטים קטנים של שטח לבן משמשים בעיקר כדי להדגיש את הבהירות הכוללת של האתר, במיוחד מבחינה טיפוגרפית. כשאתם מנסים להשתמש במרחב הלבן שבין הטקסט כדי לשבור את האיזון, שמרו אותו ברור וקל לקריאה, ואל תיתנו לו לסטות מהתוכן החשוב.
פאסיבי ואקטיבי - כאמור, ככל שהחלל לבן יותר, התוכן מושך יותר. עם זאת, אתם לא רוצים שכל האלמנטים בדף יהיו הכי מושכים, קל וחומר שטח מסך מוגבל. אנו רואים במרחב הלבן הפסיבי מינימום ריק.
ללא מספיק שטח לבן, אתר יהפוך לבלתי ניתן לקריאה, וכל האנרגיה תשמש למאבק בלבול חזותי. מרחב לבן פסיבי הוא להשתמש במרחב לבן כדי לנסות ולהקל על האתר. לדוגמה, המרחק בין כל קישור בניווט, ואז התבוננו בשורת הטקסט הבאה, ריווח השורות, ריווח המילים וכיוצא בזה. האם אתם יכולים לראות משהו חריג? המרחבים והמרחקים האלו הם כל כך טריוויאליים עד שהם לא יתפסו את תשומת ליבכם כלל. זה נקרא מרחב לבן פסיבי.
לצורך סריקה של אלמנטים גדולים, מרחב פסיבי פירושו מספיק מקום לגבולות ושוליים כדי להדגיש את ההבדלים בין האלמנטים ולהימנע מבלבול. למשל, זה כאילו הניווט והרישום נמצאים בראש דף האינטרנט, אך מופרדים על ידי מרחק מסוים.
עבור אלמנטים קטנים, המרחב הפסיבי כולל את הקריאות המרבית של תווים, טקסט ופסקאות, ואת העצמאות של כל שורת טקסט או כל אפשרות כאשר מופיעה רשימה או תפריט נפתח.
יישום המרחב הפסיבי צריך להיות טבעי ופחות מורגש.
מינימליזם
ככל שיש לכם שטח לבן יותר ומחקתם אלמנטים מיותרים בדף- הגעתם למצב של מינימליזם.
סגנון מינימליסטי הוא פילוסופיה עיצובית. ניתן לומר שזה לא טוב אבל לא רע. זה מסיר את כל העומס שעלול לגרום להסחת דעת חזותיות למשתמשים, ומאפשר למשתמשים להתמקד בתוכן החשוב שאתם מציגים. ללא רעשי סביבה.
סגנון מינימליסטי משפיע על האתר שלכם ב-2 דרכים: מספר האלמנטים הקיימים, והאווירה האיכותית.
אם לדף יש רק אלמנט אחד, הוא מוקד תשומת הלב של המשתמשים. אם בדף שלכם יש אלפי אלמנטים קטנים, המשתמשים שלכם עשויים לחפש באקראי את נקודות העניין שלהם, או לוותר מכיוון שיש להם יותר מדי אפשרויות.
כשמדובר במינימליזם, לא מדברים רק על אסתטיקה, זאת לא המטרה שלנו. הגעה נכונה לרמה מינימליסטית היא לייעל אלמנטים בעמוד עד שהם אינם שמישים. זה דורש בדיקות רבות בקרב משתמשים .
סגנון מינימליסטי הפך בעת הזו לשם נרדף לדרגה גבוהה של עיצוב, הוא יכול ליצור קסם אווירה עדינה, מסוגננת ואלגנטית. אתרי אינטרנט בתעשיית האופנה נוטים להיות מינימליסטיים מבחינת העיצוב הדיגיטלי, אך עבור חברות מסוימות בענף הקמעונאות, לעתים נדירות רואים עיצובים דומים.
לסיכום, המעצב צריך לספק את האסתטיקה וגם ליצור ערכים מעשיים לשימוש נבון במרחב הלבן כדי ליצור אינטראקציות אנושיות.
כפיר ממן מומחה לעיצוב וחווית משתמש
מעצב, מרצה בשנקר, ארטדיירקטור, אבא של ג'סטין הנסיך, המוטו שלי הוא שיש הבדל בין לעשות משהו רדום לבין משהו שלא לוקח את הפוקוס.
