שהחיינו קיימנו והגיענו לזמן הזה! הרבה זמן המתנתם לרגע הזה, תפילותיכם נענו ואתם יכולים סוף סוף לצאת לדרך ולהתחיל את פרויקט בית הכנסת שלכם.

אוקיי, אבל איך בעצם מתחילים? מה עושים? מה סדר הפעולות הנכון?

כולנו יודעים מהו בית כנסת אבל איך נכון לתכנן אותו מאפס? איך נכון לשפץ ולעדכן את הקיים?



אם מדובר בבית כנסת חדש, קודם כל תתחדשו ושיהיה במזל טוב!

עכשיו בואו נדבר תכלס. מומלץ מאוד לערב מעצב פנים שמתמחה בתחום כבר מהשלבים הראשונים ביותר.

כמעצב פנים אני נתקל פעמים רבות בתכנון בעייתי של בית הכנסת שמוביל לצורך לבצע שינויים הכרוכים בעלויות מיותרות. דבר זה יכול להימנע בקלות אם בשלב התכנון המקורי הייתה נעשית עבודה טובה.

דוגמא לתכנון לקוי נפוץ הוא בניית חלונות בקיר שעליו ארון הקודש (אני לא מדבר על קיר "המזרח" כולו כמובן, אלא ממש "בתוך" ארון הקודש). זה אולי נשמע ברור מאליו, שהרי למה לכתחילה למקם חלונות לתוך ארון הקודש, אבל במציאות אני נתקל בזה לא פעם...

בפרויקטים בנויים, שינויים ויישום פתרונות יהיו כרוכים בעלויות שונות- בין אם יהיה צורך לאטום את החלונות בבלוקים ובין אם הפתרון יהיה טיפול דקורטיבי בזכוכית או אפילו הרחקת ארון הקודש מהחלון וטיפול דקורטיבי בצידו האחורי.

כמובן שאם אני כמעצב מעורב כבר בשלב התכניות עוד לפני שמגיעים לבניה עצמה, ניתן בקלות לבצע שינויים והתאמות, ולהקדים תרופה למכה. ישנן כמובן דוגמאות רבות נוספות אבל אני רוצה להתקדם.

DSC_6211-s.jpg


אז איך בעצם ניגשים לתכנון בית הכנסת?

בשלב הראשון אני מבצע תכנית העמדה, תכנית שמראה את כל מרכיבי בית הכנסת במקומם.

כמובן שמערך הישיבה תופס את מרבית שטח בית הכנסת, ולכן יש להתחיל בו. מערך הישיבה אמור לתת מענה למספר המתפללים במקום, ולוודא שהשטח מנוצל היטב אבל לא מייצר חנק וצפיפות. חשוב להבין באמת לכמה מתפללים מצפים, ולא תמיד נכון לתכנן למספר מקסימלי שרלוונטי, במקרה הטוב, רק בימים הנוראים...



לאחר שיש לנו תכנית העמדה מוצלחת, ניגש לטפל בארון הקודש. כמובן שארון הקודש הוא הפריט החשוב ביותר בבית הכנסת. הנוכחות שלו משפיעה על החלל כולו, והסגנון העיצובי שייבחר עבור ארון הקודש יהיה הסגנון של בית הכנסת כולו. ישנם סגנונות עיצוב רבים ומגוונים אבל בגדול ניתן להתייחס לשני סגנונות מרכזיים- סגנון מסורתי וסגנון מודרני. אם נדבר בהכללה, וכמובן שישנם הרבה יוצאים מהכלל, בסגנון המסורתי מקובל יהיה לראות עמודים עם כותרות, גילופי עץ, מוטיבים דקורטיביים מתחום היודאיקה, לוחות הברית ועוד. בסגנון המודרני נקבל קווים נקיים יותר ופחות עיטורים ודקורציה, ויהיה מקובל להשתמש בצבעים בהירים יותר ואולי גם לשלב חומרים נוספים שפחות רואים בעיצוב המסורתי. כמובן שניתן לשלב בין הסגנונות ולייצר את המינון המדויק שמתאים לכל קהילה, לדוגמה ארון קודש מסורתי עם נגיעות מודרניות וכו'.

לאחר שעיצוב ארון הקודש מאחורינו, ההמשך ברור יותר. הבימה, הספריות, המחיצות וכל שאר הפריטים בבית הכנסת יתוכננו ויעוצבו לפי השפה העיצובית של ארון הקודש.

בשלב הזה ניתן כבר לדבר על תכנית לריצוף וחיפוי, כאשר יש לנו כבר מנעד צבעים יותר ספציפי שנגזר מהפריטים שכבר עוצבו, ומערך ישיבה שיכול להשפיע על תכנית הריצוף שלנו.

אוהל-דוד-קוסובסקי-2.jpg



במקביל הגיע הזמן להרים את הראש ולטפל בתקרת בית הכנסת. התקרה היא אלמנט עיצובי חשוב ביותר ובנוסף אמורה להכיל את מערך התאורה והמיזוג. בעוד שהרצפה מכוסה ברובה על ידי מערך הישיבה, נשארת התקרה גלויה לעין כל ולכן יש לה תרומה חשובה ביותר ליופי של מקדש המעט שלנו. באופן לא מפתיע, גם הטיפול בתקרה יהיה מותאם לסגנון העיצובי שבחרנו כאשר עיצבנו את ארון הקודש. חשוב לציין שמערך התאורה חייב להיות מסונכרן עם מערך הישיבה, אבל חשוב לא פחות ומאוד מומלץ לערב גם יועץ תאורה על מנת לוודא שרמת התאורה תהיה מדויקת ומתאימה לנתוני החלל.



כבר עברנו הרבה ביחד ועדיין לא אמרנו כלום על אקוסטיקה. ברור מאליו שגם אם הכל תוכנן כמו שצריך והמראה הכללי בהחלט מרשים ומרומם, אם קשה לנו לשמוע את שליח הציבור או את הרב אז משהו התפספס בדרך. אני תמיד ממליץ לערב יועץ אקוסטיקה שיסייע לאורך התהליך במתן פתרונות בנושא. כמובן שכל יועץ כזה כרוך בעלות נוספת אבל לדעתי הנושא חשוב ומוצדק. אמנם אבותינו אמרו קודם נעשה ורק אחר כך נישמע, אבל עדיין לשמוע צריך...



_MG_6194 copy-s.jpg


ומה אם מדובר בבית כנסת קיים שכבר מתחנן למתיחת פנים, או מצב שבו באמת הגיע הזמן לפרק מה שלצערנו מתקלף ולא מוסיף כבוד להיכל שלנו?

כן, לפעמים באמת צריך לקבל החלטות לא פשוטות ולהתחיל שוב מהתחלה. אין חובה לשמר כל עיצוב עד ביאת גואל צדקנו. אתם יודעים, מה שהיה מפואר ומרשים לפני שנות דור, לא בהכרח מתאים לרוח התקופה ולא תמיד מייצר את האווירה הרצויה בחלל בית הכנסת שלנו. לעיתים יש סוג של קסם בבית כנסת ישן של פעם, אולי זה נכון יותר לגבי בתי כנסת עתיקים שממש מרגש לחוות אותם כמו שאבות אבותינו חוו אותם. אבל לעיתים פשוט מדובר בבתי כנסת ישנים שהתחושה שיש בהם היא סוג של מחנק, ריבוי פריטים שנוספו תלאי על גבי תלאי לאורך השנים- לא תמיד מתוך הבנה עיצובית וראיה כוללת של המקום. תוסיפו לזה את שיני הזמן שנגסו פה ושם בפריטים השונים והרי לכם מקדש מעט שהולך ומתמעט. הקהילה מרגישה שבית הכנסת אינו מייצג אותה, וקשה לייצר תחושה של הזדהות וגאווה עם מה שאמור להיות הלב הפועם של הקהילה.



אם אתם מרגישים שזה המצב שלכם, אתם לא לבד. זה המצב בבתי כנסת רבים וכאן אני נכנס לתמונה ומציע פתרונות מותאמים אישית למקום ולקהילה. אשמח להיפגש אתכם ולהציע לכם מענה מקצועי וליווי מקיף לכל תהליך עיצוב בית הכנסת- כבר מהרגע הראשון.



זאב מוסקוביץ- 0508631992

בינתיים אתם מוזמנים לבקר באתר שלי ולהתרשם.

טל-מנשה-ארון-קודש-בשילוב-עץ-מבט-חזית.jpg


מי שקרא עד הסוף, כנראה שהנושא קרוב לליבו. אני ממליץ לצפות בסדרת השיעורים המוקלטים שמופיעים בפרוג און ליין, שמאפשרים להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום עיצוב בתי הכנסת, להתרשם ממה שנעשה בארץ ובעולם, ואולי גם ללמוד דבר או שניים שיוכלו להשפיע לטובה על עיצוב בית הכנסת שלנו.