הנושאים החמים
קרדיט - Leonardo AI
אפתח את המאמר במילי דאורייתא:
א. בתלמוד בבלי (מסכת ראש השנה דף כ"ז ע"א) איתא "אמר רב שמואל בר יצחק, כמאן מצלינן האידנא(אנו מתפללים עכשיו, כלומר מזכירים בתפילה) זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן? כרבי אליעזר, דאמר בתשרי נברא העולם".
וכתבו התוספות (שם בד"ה כמאן) "ומה שייסד רבי אליעזר הקליר בגשם דשמיני עצרת כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם, ובשל פסח יסד כרבי יהושע.
אומר רבינו תם, דאלו ואלו דברי אלקים חיים, ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה להבראות, ולא נברא עד ניסן וכו'"
ובענין זה ידועים דברי רבינו האר"י ז"ל (פרי עץ חיים שער השופר פרק ה') "ומה שאנו אומרים בר"ה היום הרת עולם, ונחלקו רז"ל אם בתשרי נברא העולם אם בניסן, ואיך יחלקו במציאות במחלוקת זה ?
והתירוץ לזה, כי יש עיבור ולידה, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כי בתשרי היה העיבור, וכן אותיות תשרי, והם אותיות ראשית. ובניסן הייתה הלידה… וכן מורה ניסן ענין נס, ובו היתה הגאולה בנס… וכן אמר כאן, היום הרת עולם לשון הריון, ולא אמר נברא העולם, כי בתשרי היה הריון".
ב. בתורה הקדושה נאמר (שמות י"ב.ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
וביאר רש"י הקדוש "ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו- זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי"
ג. ושם כתב אדוננו הרמב"ן ז"ל "וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול,
כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה…וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת, במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת…
כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו.
שאין המניין הזה לשנה, שהרי תחילת שנותינו מתשרי דכתיב (להלן לד.כב) וחג האסיף תקופת השנה וכתיב (שם כג.טז) בצאת השנה, אם כן כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי פתרונו- ראשון לגאולה, ושביעי אליה.
וזה טעם ראשון הוא לכם שאיננו ראשון בשנה אבל הוא ראשון לכם שנקרא לו לזכרון גאולתינו.
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב /בראשית רבה מח.ט)
כי מתחילה לא היו להם שמות אצלנו.
והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל…חזרנו לקרוא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל. להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י, כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים וכו'"
מקור שם החודש "תשרי" למשל, כאמור בדברי הרמב"ן- מקורו מבבלית כלומר ארמית.
השורש ש.ר.י בארמית משמעותו הן להתיר (כמו "שרוי לך" הנאמר בהתרת נדרים) והן להתחיל (כמו בפיוט "אקדמות מילין" הנאמר בחג השבועות בעת קריאת התורה -"אַקְדָּמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא", ותרגומו ראשית/הקדמת המילים ופתיחת שיח).
וחודש תשרי הוא אכן ראשית ופתיחת השנה.
(ישנם עוד טעמים ורמזים רבים בשם תשרי, ניתן לקרוא על כך בלינק כאן.)
ד. על שמות החודשים שמנתה התורה בפרשת המבול- כתב הרמב"ן ז"ל (בראשית ח.ה) "והנה כל מנין הפרשה כפשוטו ומשמעו.
ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם כאשר תקנו "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" וכן הוא סדר הזמנים זרע וקציר וקור וחום יהיה ראש השנים מתשרי וכן החדשים ממנו הם נמנים עד שהגענו ליציאת מצרים.
ואז צוה הקב"ה למנות בחדשים מנין אחר, שנאמר (שמות יב.ב) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, ומשם ואילך, בכל הכתוב ימנה תשרי החודש השביעי…
ובמכילתא (בא א.ח) החדש הזה לכם -ולא מנה בו אדם הראשון." עד כאן לשונו.
לפני שאמשיך, הנה הארת ביניים חשובה:
אז להבדיל בין קודש לחול , אנו מורגלים במונח "מעגל השנה".
מהי ההגדרה לשנה? אנחנו יודעים (פחות או יותר).
זהו פרק הזמן שאורכו מבוסס על זמן הקפת כדור הארץ את השמש.( 365.25 יממות בערך)
ומהו מעגל?
אז הנה recap קטן משיעורי הגיאומטריה בבית הספר.
הגדרת מעגל היא -המקום הגיאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז קבוע.
כלומר, במובן פשטני יותר, המעגל הוא המעטפת "החיצונית" של העיגול.
וכיצד מחשבים את אורך המעגל? (הביטוי היקף המעגל אינו מדויק למרות השימוש בביטוי זה…ואם נדייק את המונחים צריך לומר אורך המעגל או לחילופין היקף העיגול).
הנה הנוסחה לכך- C = 𝛑d
כלומר (ערכה של האות היוונית) פַּאי כפול הקוטר (שהוא למעשה רדיוס ×2 ).
והנה עובדה שאולי לא ידעתם…
מספר pi (פאי) הוא מספר "טרנסצנדנטי" -("חברו הטוב" של מספר אוילר e. עליו כתבתי במאמרים כאן וכאן)).
כלומר, מספר שאינו ניתן להצגה תוך שימוש במספר סופי של מספרים שלמים, שברים או שורשים שלהם יחד עם ארבע פעולות החשבון.
כתוצאה מכך = יש לו אינסוף ספרות לאחר הנקודה העשרונית,
נכון ל 3/2017 יש לו יותר מ 22.000.000.000.000 (קראתם נכון 22 טריליון…) ספרות לאחר הנקודה העשרונית.
המספר 3.14 זהו ממש "טיפה מן הים" הגדול שנקרא פאי.
מה שזה אומר - שאם תשימו נקודה על היקף העיגול, ותתקדמו מרחק רדיוס או קוטר כל פעם (באותו כיוון כמובן…) לא משנה כמה פעמים תתקדמו,- לעולם לא תגיעו לנקודת המוצא שלכם (אתם תמצאו את עצמכם בנקודה מיליונית או טריליונית רדיוס ליד, אבל לא לאותה נקודה בדיוק)
אז זהו זה- למעגל אין התחלה ואין לו סוף , כל נקודה "במעטפת המעגל" היא פוטנציאלית לנקודת התחלה, אמצע וסוף.
כך שהמונח מעגל השנה הוא מונח סימבולי המתאר מחזוריות מסוימת (כאמור -זו הנקודה שכדור הארץ שוב חוזר אליה לאחר הקפת השמש).
אבל רגע… מדובר פה במונח של זמן…
אז מהו זמן בכלל ? מה אנו יודעים על מהותו?
לא…בעצם לא אכנס כעת לשאלות הפילוסופיות האלו שנידונו מקדמת דנא…אחסוך ממכם הרבה כאבי ראש…
מה שניתן לומר בקצרה - שאת הזמן אנו חשים ומכירים בפרמטר הכמותי שבו ,כלומר בעזרת כלי מדידה.
במכניקה "הניוטונית" -הזמן נפרד מהמרחב (קרי מקום)- והמונחים תנועה/ מהירות נמדדים ביחס של תנועת חפץ מנקודה x לנקודה y.
פרופסור אלברט איינשטיין - מגדולי הפיזיקאים שבכל הזמנים, פרסם ב 11/5/1916 את "תורת היחסות הכללית".
חלק ממסקנותיה של תיאוריה זו- שכל גוף בעל מסה יוצר כח כבידה (גרביטציה) ובהתאם לכך הוא משפיע על המרחב, המסה למעשה "מעקמת את המרחב" ,
יתרה מכך, על פי איינשטיין הזמן הוא מימד נוסף על שלושת המימדים המוכרים לנו מחיי היום יום (קרי- אורך, רוחב וגובה).
מערכת זו נקראת "מרחב-זמן" המיוצגת במערכת צירים בארבע "קואורדינטות". שכל נקודה בה מציינת אירוע במקום ובזמן מסוים.
תתפלאו לשמוע, אבל מסתבר שגם מרחב הזמן מתעקם בהתאם "לשדה הכבידה".
"לשבר את האוזן", הרבה פעמים נהוג להמחיש את התהליך לטרמפולינה מתוחה, וכעת, כל מסה שנניח על הטרמפולינה תעקם אותה ותיצור שקע.
כך בדיוק מתנהג המרחב -זמן, ככל ששדה הכבידה חזק יותר- מרחב הזמן מתעקם יותר ולכן "קצב הזמן" יהיה יותר איטי.
(בפעם הבאה שתעברו בתחתיתו של גורד שחקים כמו "המגדל העגול" בקומפלקס מגדלי עזריאלי בתל אביב.תדעו שקצב התקדמות הזמן אצלכם איטית (במאיות שניה) יותר מאותו זה- השוהה על גגו של מגדל זה, הכולל 49 קומות ו-187 מטרים.
למה? אתם שואלים…
כיון - שבמיקום אצלכם, שדה הכבידה חזק יותר…זו הסיבה! הזמן - תלוי במרחב ובשדה הכבידה!
וזו באגב, אחת ההוכחות לתורת היחסות הכללית.)
ואם הזמן קשור ותלוי במרחב - קרי חומר/מקום , הרי שגם לו יש תחילה וסוף, כלומר הוא נברא.( היפך לדעת אריסטו שהאמין "בקדמוניות העולם" -עפרא לפומיה)
למדע לקח הרבה זמן להכיר בעובדה זו…
אך- בתורתינו הקדושה (להבדיל) כבר נאמר הכל - "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
ופירש בספורנו "בראשית- בתחילת הזמן והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא היה זמן קודם לו" עכ"ל.
הרי שהזמן הוא מכלל הנבראים…
תראו, בתחילת המאמר הזכרתי את דברי הבבלי שאנו אומרים בתפילת ראש השנה "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" - כרבי אליעזר שסובר שבתשרי נברא העולם.
לאחר כל הקדמה זו נבין קצת יותר את משמעות הביטוי "מעגל השנה".
אז נכון שבהגדרות "היבשות" של הגיאומטריה -למעגל אין תחילה ואין סוף.
אבל… שאנו מדברים על מעגל השנה, הרי הם תחנות של אורות רוחניים(כמו שיתבאר יותר להלן) בכל נקודה במעגל זה.
למעגל זה ישנו "התחלה".
ההתחלה היא ביום א' בתשרי (ליתר דיוק בכ"ה אלול. הנוסח בתפילה של "תחילת מעשיך" מתייחס ליום בריאתו של האדם ביום השישי. האדם הוא תכלית ונזר הבריאה כידוע, הוא הוא "תחילת מעשיך")
ואנו עוברים (כלומר בתודעה/ חוויה שלנו) בתוך אותן תחנות במהלך השנה.
תחנה ששבת שמה, תחנה שראש השנה שמה, תחנה שיום הכיפור שמה וכן הלאה…
רבינו הרמח"ל ז"ל כתב זאת מפורשות (דרך השם חלק רביעי. ז) וזה לשונו "הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז, ותחודש בנו תולדת אותו התיקון"
על פי זה, הסביר הרב דסלר זצ"ל את מה שאנו אומרים בתפילה "זמן מתן תורתנו/ זמן חרותנו וכו'".
כי אנו מגיעים שוב לאותה תחנה ששמה חג פלוני…
כלומר, שאין כאן זיכרון היסטורי לאירוע שהתרחש "פעם". אלא שאנו מגיעים לאותן הארות רוחניות בימים ההם בזמן הזה…
(באספקט המורחב יותר של "שית אלפי שנין" גילה וכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות חלק שני -סדר שבת בתחילתו וזה לשונו " ולא ראי זה כראי זה. ואין לך שום תפילה מיום שנברא העולם עד סוף העולם, שתדמה לחברתה כלל ועיקר…
וזהו סוד טעם החיוב הגדול המוטל עלינו להתפלל בכל יום ובכל שעה, לפי שבכל תפילה ותפילה נעשין בחינות מחודשות, מה שלא נעשים בשום תפילה אחרת זולתה")
הזכרתי לעיל (להבדיל אלף הבדלות) את מערכת הצירים של מרחב- מקום על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין.
בכל הקשור למושג זמן ונצח, הסביר מורינו הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו חלק ב עמוד 154) במשל - למפת הארץ שכל נקודה שבה סימן לעיר/רחוב וכדומה, והיא מכוסה בנייר עם נקב אחד קטן.
שנעביר את הנייר על פני המפה, נראה דרך הנקב עיר אחרי עיר/ רחוב אחרי רחוב. ונחשוב כאילו שבזמן שנראית עיר זו, לא נמצאת העיר הקודמת ולא הבאה.
אבל, הרי באמת קיימות כל הערים יחד אלא שהן מכוסות…
כאשר יורידו את המכסה בפעם אחת, כל המפה עם כל הערים תתגלה כאחת.
והנמשל הוא לאדם. האדם בימי חייו נמצא עם גוף מוגבל שרואה (תופס בתודעה/הכרה) כל פעם נקודה קטנה במפה זו (שקראנו לה "מרחב-זמן").
אך לאחר מותו מתבטלת בבת אחת אותה "ההסתרה" ,ואז כל מהותו הרוחנית תתגלה כחטיבה /הויה אחת…והדברים עמוקים מאוד….ואכמ"ל.
אם קראתם עד כאן - ראשית תודה רבה!
אני מקווה שכעת המושג "מעגל השנה" מובן לכולנו יותר טוב/ברור…
ומכאן -המשך המאמר…
אז להבדיל בין קודש לחול , אנו מורגלים במונח "מעגל השנה".
מהי ההגדרה לשנה? אנחנו יודעים (פחות או יותר).
זהו פרק הזמן שאורכו מבוסס על זמן הקפת כדור הארץ את השמש.( 365.25 יממות בערך)
ומהו מעגל?
אז הנה recap קטן משיעורי הגיאומטריה בבית הספר.
הגדרת מעגל היא -המקום הגיאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז קבוע.
כלומר, במובן פשטני יותר, המעגל הוא המעטפת "החיצונית" של העיגול.
וכיצד מחשבים את אורך המעגל? (הביטוי היקף המעגל אינו מדויק למרות השימוש בביטוי זה…ואם נדייק את המונחים צריך לומר אורך המעגל או לחילופין היקף העיגול).
הנה הנוסחה לכך- C = 𝛑d
כלומר (ערכה של האות היוונית) פַּאי כפול הקוטר (שהוא למעשה רדיוס ×2 ).
קרדיט - Leonardo AI
והנה עובדה שאולי לא ידעתם…
מספר pi (פאי) הוא מספר "טרנסצנדנטי" -("חברו הטוב" של מספר אוילר e. עליו כתבתי במאמרים כאן וכאן)).
כלומר, מספר שאינו ניתן להצגה תוך שימוש במספר סופי של מספרים שלמים, שברים או שורשים שלהם יחד עם ארבע פעולות החשבון.
כתוצאה מכך = יש לו אינסוף ספרות לאחר הנקודה העשרונית,
נכון ל 3/2017 יש לו יותר מ 22.000.000.000.000 (קראתם נכון 22 טריליון…) ספרות לאחר הנקודה העשרונית.
המספר 3.14 זהו ממש "טיפה מן הים" הגדול שנקרא פאי.
מה שזה אומר - שאם תשימו נקודה על היקף העיגול, ותתקדמו מרחק רדיוס או קוטר כל פעם (באותו כיוון כמובן…) לא משנה כמה פעמים תתקדמו,- לעולם לא תגיעו לנקודת המוצא שלכם (אתם תמצאו את עצמכם בנקודה מיליונית או טריליונית רדיוס ליד, אבל לא לאותה נקודה בדיוק)
אז זהו זה- למעגל אין התחלה ואין לו סוף , כל נקודה "במעטפת המעגל" היא פוטנציאלית לנקודת התחלה, אמצע וסוף.
כך שהמונח מעגל השנה הוא מונח סימבולי המתאר מחזוריות מסוימת (כאמור -זו הנקודה שכדור הארץ שוב חוזר אליה לאחר הקפת השמש).
אבל רגע… מדובר פה במונח של זמן…
אז מהו זמן בכלל ? מה אנו יודעים על מהותו?
לא…בעצם לא אכנס כעת לשאלות הפילוסופיות האלו שנידונו מקדמת דנא…אחסוך ממכם הרבה כאבי ראש…
מה שניתן לומר בקצרה - שאת הזמן אנו חשים ומכירים בפרמטר הכמותי שבו ,כלומר בעזרת כלי מדידה.
במכניקה "הניוטונית" -הזמן נפרד מהמרחב (קרי מקום)- והמונחים תנועה/ מהירות נמדדים ביחס של תנועת חפץ מנקודה x לנקודה y.
פרופסור אלברט איינשטיין - מגדולי הפיזיקאים שבכל הזמנים, פרסם ב 11/5/1916 את "תורת היחסות הכללית".
חלק ממסקנותיה של תיאוריה זו- שכל גוף בעל מסה יוצר כח כבידה (גרביטציה) ובהתאם לכך הוא משפיע על המרחב, המסה למעשה "מעקמת את המרחב" ,
יתרה מכך, על פי איינשטיין הזמן הוא מימד נוסף על שלושת המימדים המוכרים לנו מחיי היום יום (קרי- אורך, רוחב וגובה).
מערכת זו נקראת "מרחב-זמן" המיוצגת במערכת צירים בארבע "קואורדינטות". שכל נקודה בה מציינת אירוע במקום ובזמן מסוים.
תתפלאו לשמוע, אבל מסתבר שגם מרחב הזמן מתעקם בהתאם "לשדה הכבידה".
"לשבר את האוזן", הרבה פעמים נהוג להמחיש את התהליך לטרמפולינה מתוחה, וכעת, כל מסה שנניח על הטרמפולינה תעקם אותה ותיצור שקע.
כך בדיוק מתנהג המרחב -זמן, ככל ששדה הכבידה חזק יותר- מרחב הזמן מתעקם יותר ולכן "קצב הזמן" יהיה יותר איטי.
(בפעם הבאה שתעברו בתחתיתו של גורד שחקים כמו "המגדל העגול" בקומפלקס מגדלי עזריאלי בתל אביב.תדעו שקצב התקדמות הזמן אצלכם איטית (במאיות שניה) יותר מאותו זה- השוהה על גגו של מגדל זה, הכולל 49 קומות ו-187 מטרים.
למה? אתם שואלים…
כיון - שבמיקום אצלכם, שדה הכבידה חזק יותר…זו הסיבה! הזמן - תלוי במרחב ובשדה הכבידה!
וזו באגב, אחת ההוכחות לתורת היחסות הכללית.)
ואם הזמן קשור ותלוי במרחב - קרי חומר/מקום , הרי שגם לו יש תחילה וסוף, כלומר הוא נברא.( היפך לדעת אריסטו שהאמין "בקדמוניות העולם" -עפרא לפומיה)
למדע לקח הרבה זמן להכיר בעובדה זו…
אך- בתורתינו הקדושה (להבדיל) כבר נאמר הכל - "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
ופירש בספורנו "בראשית- בתחילת הזמן והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא היה זמן קודם לו" עכ"ל.
הרי שהזמן הוא מכלל הנבראים…
תראו, בתחילת המאמר הזכרתי את דברי הבבלי שאנו אומרים בתפילת ראש השנה "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" - כרבי אליעזר שסובר שבתשרי נברא העולם.
לאחר כל הקדמה זו נבין קצת יותר את משמעות הביטוי "מעגל השנה".
אז נכון שבהגדרות "היבשות" של הגיאומטריה -למעגל אין תחילה ואין סוף.
אבל… שאנו מדברים על מעגל השנה, הרי הם תחנות של אורות רוחניים(כמו שיתבאר יותר להלן) בכל נקודה במעגל זה.
למעגל זה ישנו "התחלה".
ההתחלה היא ביום א' בתשרי (ליתר דיוק בכ"ה אלול. הנוסח בתפילה של "תחילת מעשיך" מתייחס ליום בריאתו של האדם ביום השישי. האדם הוא תכלית ונזר הבריאה כידוע, הוא הוא "תחילת מעשיך")
ואנו עוברים (כלומר בתודעה/ חוויה שלנו) בתוך אותן תחנות במהלך השנה.
תחנה ששבת שמה, תחנה שראש השנה שמה, תחנה שיום הכיפור שמה וכן הלאה…
רבינו הרמח"ל ז"ל כתב זאת מפורשות (דרך השם חלק רביעי. ז) וזה לשונו "הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז, ותחודש בנו תולדת אותו התיקון"
על פי זה, הסביר הרב דסלר זצ"ל את מה שאנו אומרים בתפילה "זמן מתן תורתנו/ זמן חרותנו וכו'".
כי אנו מגיעים שוב לאותה תחנה ששמה חג פלוני…
כלומר, שאין כאן זיכרון היסטורי לאירוע שהתרחש "פעם". אלא שאנו מגיעים לאותן הארות רוחניות בימים ההם בזמן הזה…
(באספקט המורחב יותר של "שית אלפי שנין" גילה וכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות חלק שני -סדר שבת בתחילתו וזה לשונו " ולא ראי זה כראי זה. ואין לך שום תפילה מיום שנברא העולם עד סוף העולם, שתדמה לחברתה כלל ועיקר…
וזהו סוד טעם החיוב הגדול המוטל עלינו להתפלל בכל יום ובכל שעה, לפי שבכל תפילה ותפילה נעשין בחינות מחודשות, מה שלא נעשים בשום תפילה אחרת זולתה")
הזכרתי לעיל (להבדיל אלף הבדלות) את מערכת הצירים של מרחב- מקום על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין.
בכל הקשור למושג זמן ונצח, הסביר מורינו הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו חלק ב עמוד 154) במשל - למפת הארץ שכל נקודה שבה סימן לעיר/רחוב וכדומה, והיא מכוסה בנייר עם נקב אחד קטן.
שנעביר את הנייר על פני המפה, נראה דרך הנקב עיר אחרי עיר/ רחוב אחרי רחוב. ונחשוב כאילו שבזמן שנראית עיר זו, לא נמצאת העיר הקודמת ולא הבאה.
אבל, הרי באמת קיימות כל הערים יחד אלא שהן מכוסות…
כאשר יורידו את המכסה בפעם אחת, כל המפה עם כל הערים תתגלה כאחת.
והנמשל הוא לאדם. האדם בימי חייו נמצא עם גוף מוגבל שרואה (תופס בתודעה/הכרה) כל פעם נקודה קטנה במפה זו (שקראנו לה "מרחב-זמן").
אך לאחר מותו מתבטלת בבת אחת אותה "ההסתרה" ,ואז כל מהותו הרוחנית תתגלה כחטיבה /הויה אחת…והדברים עמוקים מאוד….ואכמ"ל.
אם קראתם עד כאן - ראשית תודה רבה!
אני מקווה שכעת המושג "מעגל השנה" מובן לכולנו יותר טוב/ברור…
ומכאן -המשך המאמר…
כעת, בואו נראה איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
במאמר כאן הסברתי אודות פונקציית choose הנפלאה באקסל/שיטס.
במאמר בוצע שילוב של פונקציה זו עם פונקציית vlookup כאשר תפקידה המרכזי של פונקציית choose -להגדיר את טווח העמודות בסדר הנראה "במשקפיים" של פונקציית choose.
כעת. אני רוצה להסביר אודות היתרון של פונקציה זו, מִ-י-נִ-י-מָ-לִ-י-זְ-ם שמו…
בואו נתחיל:
אז לפניכם צילום מסך מתוך הגיליון המצורף להלן בלינק.
אסביר את כל הטוב שאתם רואים כאן בגיליון.
בעמודה A - פרוסים חודשי השנה כמספרים - כמו קודים בלבד.
בעמודה B- ליקטתי דוגמאות בודדות מתוך פסוקי התנ"ך -המקורות ביהדות,
הפסוקים המצוטטים בעמודה זו מתייחסים בהקשר למספרי החודשים שנכתבו בעמודה A.
אם אחזור שוב לדברי רבינו הרמב"ן ז"ל שהבאתי לעיל, ישנו חילוק ברור (בפרשנות והגדרת שמות החודשים) בין הפסוקים שנכתבו קודם יציאת מצריים לבין הפסוקים שנכתבו לאחר יציאת מצריים.
ולאחר שלמדנו שוב ושוב את דברי הרמב"ן ז"ל. ודבריו נהירין וברורים לנו כשמש.
אם אשאל כל אחד מכם - כאשר מוזכר חודש כך וכך בפסוקי התנ"ך, על איזה חודש מחודשי השנה (המוכרים לנו) מדובר?
אתם מייד תשיבו בשאלה, מהו "מיקומו" של פסוק זה . האם קודם או לאחר סיפור יציאת מצריים?
ואם תרצו בכל זאת לפרט את כל האופציות בתשובה…
תשובתכם תהיה לאחר חישוב קל "בראש" או באופן אינסטינקטיבי - אם מדובר לפני יציאת מצריים אז התשובה כך וכך. ואם מדובר לאחר יציאת מצריים אז התשובה כך וכך…
נהדר וכל הכבוד!
ואם נרצה שהאקסל/שיטס יערכו את החישוב בעזרת פונקציות, זה אפשרי?
ברור שזה אפשרי! מה הבעיה בכלל? אתם ודאי אומרים כעת….
יש לבנות תחילה "טבלת עזר" כפי שהדגמתי בגיליון המצורף בעמודות H - I - J.
ואז להציב ולנסח את פונקציית xlookup וכמו שהדגמתי וערכתי בעמודות C - D.
(פונקציית xlookup זו דוגמא בלבד וחשוב להדגיש זאת,
ניתן כמובן לבצע זאת עם פונקציות נוספות בעזרת "טבלת עזר" בגיליון)
זו הפונקציה שנכתבה בתא C7.
קוד:
=XLOOKUP(A7,$H$7:$H$18,$I$7:$I$18)וזו הפונקציה שנכתבה בתא D7.
קוד:
=XLOOKUP(A7,$H$7:$H$18,$J$7:$J$18)והופ !!! הכול עובד מצוין כצפוי…
וכעת אשאל אתכם. אתם אוהבים אתגרים באקסל, נכון?
אז כיצד נמצא פתרון הולם לשאלות הנ"ל באופן מינימליסטי יותר?
ואני מתכוון - לפתרון הולם ללא טבלאות עזר…
כן…ישנם אנשים שהמוטו המרכזי בחייהם (בכל תחום שיהיה) הוא מינימליזם.(ולא משנה כעת הויכוח האם זה נכון, ומהו המינון הנכון שיש ליישמו בחיי היום יום….)
אז הנה, פונקציית choose -היא ההוכחה שגם זה אפשרי עם מעט יותר מאמץ!
תראו את מבנה הפונקציה בתא E7
קוד:
=CHOOSE(A7,"תשרי","חשוון","כסליו","טבת","שבט","אדר","ניסן","אייר","סיון","תמוז","אב","אלול")כאן, סודרו כל 12 חודשי השנה בתוך הפונקציה , כאשר הערך הראשון מתחיל בחודש תשרי,
וכזכור, מדובר כאן בחישוב מספרי חודשים שנכתבו בפסוקים טרום יציאת מצריים.
וזה מבנה הפונקציה בתא F7
קוד:
=CHOOSE(A7,"ניסן","אייר","סיון","תמוז","אב","אלול","תשרי","חשוון","כסליו","טבת","שבט","אדר")גם כאן, סודרו כל 12 חודשי השנה בתוך הפונקציה , כאשר הערך הראשון מתחיל בחודש ניסן,
וכזכור, מדובר כאן בחישוב מספרי חודשים שנכתבו בפסוקים לאחר יציאת מצריים.
גילוי נאות. "הכרעה" זו של בעל הגיליון האם לבחור בטבלת עזר או בהזנת כל ערכי טבלת העזר בתוך הפונקציה מזכירה לי מעט את המובא בתלמוד בבלי (מסכת עירובין דף נ"ג ע"ב) ואשר סיפר רבי יהושע בן חנניה על עצמו:
"פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים, ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר?
אמר לי זו קצרה וארוכה, וזו ארוכה וקצרה.
והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדסין, חזרתי לאחורי,
אמרתי לו: בני הלא אמרת לי קצרה? אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה.
נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל. שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם"
דבריו של אותו "תינוק" הוא מוסר השכל לכל תחומי החיים…
ואם תרצו גם לחייו של האקסל…
הנ"ל דוגמא קטנה לכך.
הרי ניתן לפתור את הבעיה בדרך קצרה עם טבלת עזר ועוד xlookup קטנטן…נכון…
אבל זה כולל "תוצר לוואי" של טבלת עזר (שנכון מאוד, גם אותה ניתן להסתיר…אני יודע)
וניתן, גם להתאמץ עוד קצת ולכתוב בפונקציית choose את כל הערכים וכך להיפטר "אחת ולתמיד" מטבלת העזר.
זו דרך ארוכה בתחילה…אך המאמץ משתלם "לטווח הרחוק"...
נקודה למחשבה!!!
הלאה, נתקדם עוד שלב…
אני רוצה להציג כעת דוגמא, שאולי יכולה להיות יותר רלוונטית בחיי היום יום מעולם החשבונאות.
מכירים את המונח "רבעון"?
רבעון מלשון רבע, רבע שנה כלומר 3 חודשים.
במרבית המדינות בעולם, חברות (ארגונים/תאגידים) ציבוריות וכאלה הנסחרות בבורסה לניירות ערך, נדרשות על פי חוק להגיש דוחות כספיים רבעוניים.
אותן החברות נבחנות על ידי המשקיעים על פי הדוחות הרבעוניים והשנתיים שלהן.
מגישי הדוחות הם בדרך כלל רואי חשבון "פנימיים" של אותם גופים.
בישראל ובהרבה מדינות בעולם מקובל לחלק את "שנת הכספים" לרבעונים לפי סדרם בשנה הקלנדרית. כלומר:
רבעון 1. ינואר - מרץ.
רבעון 2. אפריל- יוני.
רבעון 3. יולי- ספטמבר.
רבעון 4. אוקטובר- דצמבר.
בואו נניח לרגע, שלפני רואה החשבון מוצגת טבלה כמו בצילום מסך כאן (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן).
הטבלה כמובן -של החברה, אותה הוא מייצג.
בעצם זו לא ממש אותה טבלה, ניחשתם נכון…
הטבלה האמיתית מורכבת מעמודות רבות וסעיפים שונים…
אך כאן, עיקר העיסוק במסגרת מאמר זה הוא סביב חילוץ הרבעון הנכון מעמודת התאריך…ולכן כל יתרת העמודות השונות פשוט לא רלוונטיות…
בעמודה A מוצגים 12 תאריכים בלבד מכל חודשי השנה.(משנת 2024 בלבד)
אתם יכולים לדמיין כאן רצף של מאות או אלפי שורות.
הקונצפט- אחד הוא! והפונקציות - אחת הן!
תראו את מבנה הפונקציות בתא E2 בגיליון המצורף.
קוד:
=ROUNDUP(MONTH(A2)/3)אני אסביר שלב אחרי שלב:
כפי שהקדמתי נהוג ברוב המדינות בעולם להתייחס לשנת הכספים והרבעונים שבה לפי השנה הקלנדרית.
במקרה כזה בדיוק, ניתן לבצע חישוב כעין זה שמבוצע בעמודה E הנ"ל.
לצורך ההבנה, הדגמתי והמחשתי את כל שלבי החישוב בעמודות B - C - D.
תחילה, (בעמודה B) מתבצע "חילוץ" מספר החודש בלבד מתוך התאריך המלא, זאת - בעזרת פונקציית month.
לאחר מכן, (בעמודה C) מבוצעת פעולת חילוק של המספר שהתקבל (מפונקציית month) ב 3.
כפי שאתם שמים לב, תוצאות פעולת החילוק הן (בחלק מן השורות) שבר עשרוני ולא מספר שלם.
ולכן, בעמודה D כל תוצאה מהנ"ל (בכל שורה) "עטופה" בפונקציית roundup, תפקידה ומהותה של פונקציה היא "לעגל" סכום כלפי מעלה בלבד - עד מספר השלם הקרוב ביותר ,כלומר המספר השלם הראשון אותו היא פוגשת.
תראו איזה יפה וגאוני החישוב הזה!
בקלי קלות התקבל פילוח של התאריכים לפי רבעון.
מכאן ואילך ,הרי זה פשוט לסכום הכנסות/ הוצאות וכדומה על ידי פונקציות sumif / sumifs / filter ועוד ועוד…
הכל טוב ויפה עד ש…הרואה חשבון (מיודענו) מייצג חברה ששנת הכספים מחושבת לא בדיוק מינואר עד דצמבר…
הנה כמה דוגמאות:
באוסטרליה - הרבעונים מחושבים מ 1 ביולי עד 30 ביוני.(זה מסתדר יותר טוב עם חופשת הקיץ וכו וכו..)
ביפן - הרבעונים מחושבים מ 1 באפריל עד 31 במרץ (עניין של אמונה, ששנת הכספים צריכה להתחיל בפריחת "האביב"...)
ובארצות הברית למשל - הרבעונים מחושבים מ 1 באוקטובר עד 30 בספטמבר.
החישוב הנ"ל, לא רלוונטי במקרים מעין אלו…
בעצם אולי זה כן רלוונטי, אם רואה החשבון יבצע מניפולציה של החלפת מספר רבעון אחד במשנהו בעזרת פונקציית substitute למשל…
אבל רגע רגע…למדנו רבות על נפלאותיה של פונקציית choose.
והנה, ניחשתם נכון .גם כאן פונקציה זו יכולה לבצע את כל החישובים שהיא (כמעט) לבדה.
תראו את עמודה F בגיליון המצורף. כאן למשל זו סימולציה לחברה אי שם ביפן שהרבעון הראשון (של שנת הכספים) מתחיל באפריל דווקא.
וזהו כבר מבנה הפונקציה בתא F2:
קוד:
=CHOOSE(MONTH(A2),4,4,4,1,1,1,2,2,2,3,3,3)הפונקציה לוקחת בארגומנט הראשון שבה את התוצאה שהתקבלה מפונקציית month, וקובעת (ביתר הארגומנטים) את הערכים שיוחזרו על ידה לפי סדר הארגומנטים.
פונקציה כל כך גאונית ונפלאה! וואו!
אני מקווה שנהניתם מהאיגרת "הלא קצרצרה" שקראתם עד כה!
גם אם אתם לא נעזרים באקסל/שיטס לחשב את שמות החודשים לפי מספרם הנקוב בפסוקי התנ"ך…
וגם אם אתם לא בתפקיד "רואה חשבון" ואין לכם שום אינטראקציה בחיי היום-יום עם דוחות רבעוניים…
זה לא באמת משנה!
תהנו מהלוגיקה של הפונקציה, תהנו מהעוצמה והגאונות של הפונקציה!
ותנסו "לאמץ" אותה… אתם עוד תגלו כמה היא שימושית ופרקטית…בהצלחה!
לסיום:
אחתום בפירושו ולשונו הנפלא והפיוטי של הרש"ר הירש זצ"ל בפירושו על התורה (שמות י"ב.ב):
״שנה״ – משורש ש.נ.ה, לחזור על דבר – היא מחזור של ימים שלאחריו חוזר שוב אותו היום על הארץ.
כלומר, שלאחריו נמצאת הארץ שוב באותו מקום בשמים, והאופי העונתי שלה חוזר על עצמו.
כאשר חולף החודש, רק מצבי הירח השונים חוזרים על עצמם, אך אופיים של הימים בחודש הבא יהיה שונה מאלה של החודש הקודם.
משום כך לא נאמר כאן ״חדשי שנה״, כפי שנאמר לעיל ״ראש חדשים״; אלא ״חדשי השנה״ הידועה.
בכך נרמז שהשנה הישנה של העולם ממשיכה הלאה, אך בתוכה יתחיל מחזור יהודי חדש של חודשים.
כך ניתן לנו מחזור כפול של זמן: שנה "עולמית״, המתחילה בתשרי – אשר מכאן ואילך יהיה החודש השביעי,
ושנה "יהודית״, שמעתה ואילך תתחיל בניסן, חודש הגאולה ממצרים…
ישנן אפוא שתי התחלות לשנה שלנו, כדרך שישנן שתי התחלות ליומנו: יש לנו שנה המתחילה בסתיו, ואף שיש בה גם אביב וקיץ, היא חוזרת ומסתיימת בסתיו.
וישנה שנה נוספת אשר תחילתה באביב, ואף על פי שגם בה יש סתיו וחורף, היא שבה ומסתיימת באביב.
ובדומה לכך יש לנו יום המתחיל בערב, ולמרות שיתרומם אל הבוקר והצהריים, הרי שישוב ויסתיים בערב; וישנו גם יום המתחיל בבוקר, שעל אף שקיעתו לתוך הערב והלילה, הוא חוזר ומסתיים בבוקר. מחוץ למקדש, היום מתחיל ומסתיים בלילה; ובתוך המקדש, היום מתחיל ומסתיים בבוקר.
שנות הארץ, שנות יבולה עסקיה וכל טוּב הארץ – ״לשנים לשמיטין ליובלות ונטיעה לירקות למעשר בהמה״ נמנות מסתיו לסתיו.
ואילו שנות ישראל, שנות חגיו ומלכיו, נמנות מאביב לאביב.
יש לנו כאן אזהרה על טבענו הכפול, החקוקה על ספר מסעות חיינו. כל דבר ארצי נולד ללא פרח מתוך הלילה, ואף על פי שיעלה פורח ופורה אל בהירות צהרי היום, הרי שישקע נטול פרח אל ליל קברו.
אך כל דבר קדוש ויהודי, מוצאו מהאור והחיים. ולמרות שכאשר הוא בחצי מהלכו עליו להיאבק עם הלילה והמוות, הרי שיצא מהמאבק הזה אל תוך אור וחיים מחודשים. הנולד מבוקר ואביב, יסיים בבוקר, תוך שהוא מחדש נעוריו לאביב חדש.".עכ"ל הנפלא.
לינק לגיליון שיטס הכולל חישוב למניין ושמות החודשים וכן חישוב רבעון השנה מכל תאריך- מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 15 ▪︎ על השיטות לחילוץ היום מתאריך לועזי והמרתו ליום עברי באקסל/גוגל שיטס ▪︎ "זכור את יום השבת לקדשו"
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 13 ▪︎ על מהותה של פונקציית CHOOSE הגאונית באקסל/גוגל שיטס ▪︎ הכל בעיני המתבונן...
