הנושאים החמים
מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" אני משרת ברבנות הצבאית במילואים.
אנחנו צוות של כ-5 מעצבים גרפיים, שעוזרים לחזק את רוח הלחימה בצה"ל.
שמח לצרף אלינו מעצבים מוכשרים ששירתו בצה"ל ויכולים להתגייס למילואים.
מגילת אסתר של הרבנות הצבאית, תשפ"ד | עיצוב: נרי לוי
במקביל לעיסוק בחיזוק רוח הלחימה, אנחנו עוסקים בהוצאה לאור של חומרים תורניים לצה"ל, וביניהם מגילת אסתר. השנה ערכנו מחקר מקיף על פונטים מוטעמים בעברית. אמנם פונט "קורן" נחשב למוביל בתחום והוא אכן מעולה, אך תנאי השימוש שלו אוסרים להוציא בו ספר שלם מהתנ"ך. לפונטביט יש את "ליבורנה" המצוין, ששימש אותנו בעבר, אך השנה חיפשנו משהו ישראלי יותר. אגב, זהו הפונט היחיד בפונטביט שכולל טעמים.
בסקירת האפשרויות הקיימות בשוק, מצאנו שלמסטרפונט יש חמישה פונטים עם טעמים: דוד, וילנה, ליבורנו, קורן תנ"ך ותורה (סת"ם).
אצל פונטייפ - ראו בתגובות למאמר זה בתגובה של אברהם רחמים (יש מספר פונטים התומכים בטעמים, וניתן להטעים כל פונט מהקטלוג שלהם) בפונטף זמין רק הדסה פרידנלנדר (שמגיע עם אופיס. אינדיזיין לא הפעיל את הטעמים שלו כיאות, וורד כמדומני שכן).
השוואה בין הפונטים. המאפיינים והשימוש האידאלי באדיבות הבינה המלאוכתית 'קלוד'.
לאחר שפסלנו את "ליבורנה" של פונטביט כיוון שנראה יותר מדי חרדי בתוצאה, את דוד בגלל הקישור החזק שלו למסמכים רשמיים, את וילנא (כולל הגרסה המרשימה של איתמר נתן), את קורן (בגלל המגבלה על שימוש במגילה שלמה), ואת פונט אותיות הסת"ם שלא היה קריא מספיק, בוודאי לא לחיילים צעירים ושלא מגיעים עם רקע תורני.
נרי לוי, המעצב הוותיק שלנו, הציע את פונט 'רפאל' שזה עתה יצא.
שאלתי את אלחנן בן אורי, מה עומד מאחורי יצירת פונט חדש עם טעמים (לא עבודה קלה בכלל, כיוון שצריך להתאים לכל אות גם ניקוד, גם טעמים ואת האותיות החברות לה, באופן שהוא כמעט ידני) שקלע למה שהיינו צריכים.
תרגולים ראשונים ב'רפאל' - אותיות פשוטות (ב', ו, ד) ופחות פשוטות - ל', ג, א'.
"הכל התחיל מתרגיל של ציור אותיות," מספר אלחנן. "אני נוהג לשבת בערבים עם הטאבלט ולצייר אותיות בהשראת קליגרפיה, ישירות בצורה דיגיטלית במחשב."
לאחר שיצר 3-4 אותיות ראשוניות, אלחנן זיהה דמיון לאותיות מוכרות. "זה הוביל אותי לחקור לעומק אותיות טקסט מוכרות - דוד, נרקיסים, הדסה, קורן. למשל, הג' שיצרתי הייתה דומה במבנה שלה לג' של קורן, עם חיבור ישיר מהרגל."
"התחלתי לבחון כיצד אני יכול להשתמש במאפיינים של האותיות המוכרות," הוא ממשיך. "חקרתי את הפרופורציות, עובי הקווים, הצורניות, הסריפים והחללים." נקודה חשובה שאלחנן מדגיש היא שאות יכולה להתבסס על אותיות ותיקות ועדיין להציג פרשנות חדשה. במקרה של רפאל, הצד הקליגרפי בולט יותר מאשר באותיות ששימשו כהשראה.
"בקליגרפיה," הוא מסביר, "כשאין קונטרסט חזק מדי בין עובי הקו לעובי החיבורים, זה תורם לקריאות טובה."
קונטרסט יחסית נמוך בין עובי החיבורים לעובי הקווים
מה שמייחד את רפאל זו הקלאסיות שלו," מסביר אלחנן. "אין בו יותר מדי קווים אלכסוניים, והסריפים רכים ולא בולטים מדי. הוא מזכיר את הכתב הספרדי ופונטים כמו דוד ונרקיסים, אבל עם צורניות שונה במקצת. לקחתי השראה מהפונטים האלה, אבל שיניתי אלמנטים שנראו לי פחות רכים. מעניין שבדיעבד זה מזכיר את התנועתיות של אותיות סת"ם ספרדי."
חיתוך בחלק מקצוות הקווים, על מנת לא 'לדקור' את העין
בנושא הניקוד והטעמים, אלחנן השקיע מחשבה רבה: "היה חשוב לי שהניקוד והטעמים יהיו קריאים גם בגודל קטן, ושישתלבו בשפה הקליגרפית של האותיות. למשל, בחרתי בניקוד מרובע שיהיה ברור גם בגדלים קטנים, תוך שמירה על הקליגרפיה המאוזנת של הפונט."
הטעמים ב'קורן' (בשחור) מול הטעמים ב'רפאל'
"השקעתי מאמץ מיוחד בשילוב בין הטעמים לניקוד," הוא מוסיף. "ברפאל, הם משלימים זה את זה. לדוגמה, הפתח והסגול מעוצבים בצורת קמץ הפוך, מה שמאפשר מיקום נוח של הטעמים לצדם. העובדה שאין טעמים על חטף פתח, חטף סגול וחטף קמץ מנעה התנגשויות - זהו למעשה כלל בדקדוק העברי."
למרות חוסר ניסיונו הקודם בעיצוב טעמים, אלחנן ניגש למשימה בקפדנות: "הענקתי לטעמים עיצוב קליגרפי מיוחד. אמנם אני לא מגיע מעולם העימוד ולא מעצב בדרך כלל עם טעמים, אבל שאבתי השראה מפונטים כמו הדסה פרידנלנדר, שהטעמים בו מדויקים ויפים. למדתי רבות על מיקום הטעמים מתיקון קוראים, שם חשיבות הטעמים מודגשת במיוחד."
ארבעה משקלים ברפאל. לא דבר מאוד מצוי בפונט עם טעמים.
אלחנן מציין את ההבדל בין גישתו לבין הגישה המסורתית: "בסידורים, במיוחד בפונט וילנא, הטעמים משתלבים יפה, אבל כיחידה נפרדת מצורת הכתב. אני בחרתי לקחת השראה בעיקר מתיקון קוראים ומהדסה פרידנלנדר."
לסיכום, אלחנן מסביר את הפילוסופיה העיצובית שלו: "בעוד שפונטים כמו וילנא ונרקיסים נועדו בעיקר לספרים ולא לקטעים מקראיים או תפילות, רציתי ליצור משהו שיהיה גם מוכר לעין וגם חדשני. יש שתי גישות בעיצוב - האחת מנסה להביא משהו חדש לגמרי, והשנייה מתמקדת בנוחות הקריאה. שאפתי לאזן בין השניים - ליצור פונט שישמור על ההרגלים המוכרים של הקורא, אבל עדיין יביא רעננות וחידוש. לכן גם הוספתי משקל שחור, כדי שהפונט יתאים גם לכותרות ולא רק לטקסט רץ, וכך יש בפונט ארבעה משקלים.
אגב, אם תהיתם איפה אלחנן משרת במילואים, אז תדעו שהוא הכי קרבי שיש, ונמצא היום במילואים ברצועת עזה. הפונט זמין לרכישה באתר הפונטים של בן אורי.
אנחנו צוות של כ-5 מעצבים גרפיים, שעוזרים לחזק את רוח הלחימה בצה"ל.
שמח לצרף אלינו מעצבים מוכשרים ששירתו בצה"ל ויכולים להתגייס למילואים.
מגילת אסתר של הרבנות הצבאית, תשפ"ד | עיצוב: נרי לוי
במקביל לעיסוק בחיזוק רוח הלחימה, אנחנו עוסקים בהוצאה לאור של חומרים תורניים לצה"ל, וביניהם מגילת אסתר. השנה ערכנו מחקר מקיף על פונטים מוטעמים בעברית. אמנם פונט "קורן" נחשב למוביל בתחום והוא אכן מעולה, אך תנאי השימוש שלו אוסרים להוציא בו ספר שלם מהתנ"ך. לפונטביט יש את "ליבורנה" המצוין, ששימש אותנו בעבר, אך השנה חיפשנו משהו ישראלי יותר. אגב, זהו הפונט היחיד בפונטביט שכולל טעמים.
בסקירת האפשרויות הקיימות בשוק, מצאנו שלמסטרפונט יש חמישה פונטים עם טעמים: דוד, וילנה, ליבורנו, קורן תנ"ך ותורה (סת"ם).
אצל פונטייפ - ראו בתגובות למאמר זה בתגובה של אברהם רחמים (יש מספר פונטים התומכים בטעמים, וניתן להטעים כל פונט מהקטלוג שלהם) בפונטף זמין רק הדסה פרידנלנדר (שמגיע עם אופיס. אינדיזיין לא הפעיל את הטעמים שלו כיאות, וורד כמדומני שכן).
השוואה בין הפונטים. המאפיינים והשימוש האידאלי באדיבות הבינה המלאוכתית 'קלוד'.
לאחר שפסלנו את "ליבורנה" של פונטביט כיוון שנראה יותר מדי חרדי בתוצאה, את דוד בגלל הקישור החזק שלו למסמכים רשמיים, את וילנא (כולל הגרסה המרשימה של איתמר נתן), את קורן (בגלל המגבלה על שימוש במגילה שלמה), ואת פונט אותיות הסת"ם שלא היה קריא מספיק, בוודאי לא לחיילים צעירים ושלא מגיעים עם רקע תורני.
נרי לוי, המעצב הוותיק שלנו, הציע את פונט 'רפאל' שזה עתה יצא.
שאלתי את אלחנן בן אורי, מה עומד מאחורי יצירת פונט חדש עם טעמים (לא עבודה קלה בכלל, כיוון שצריך להתאים לכל אות גם ניקוד, גם טעמים ואת האותיות החברות לה, באופן שהוא כמעט ידני) שקלע למה שהיינו צריכים.
תרגולים ראשונים ב'רפאל' - אותיות פשוטות (ב', ו, ד) ופחות פשוטות - ל', ג, א'.
"הכל התחיל מתרגיל של ציור אותיות," מספר אלחנן. "אני נוהג לשבת בערבים עם הטאבלט ולצייר אותיות בהשראת קליגרפיה, ישירות בצורה דיגיטלית במחשב."
לאחר שיצר 3-4 אותיות ראשוניות, אלחנן זיהה דמיון לאותיות מוכרות. "זה הוביל אותי לחקור לעומק אותיות טקסט מוכרות - דוד, נרקיסים, הדסה, קורן. למשל, הג' שיצרתי הייתה דומה במבנה שלה לג' של קורן, עם חיבור ישיר מהרגל."
"התחלתי לבחון כיצד אני יכול להשתמש במאפיינים של האותיות המוכרות," הוא ממשיך. "חקרתי את הפרופורציות, עובי הקווים, הצורניות, הסריפים והחללים." נקודה חשובה שאלחנן מדגיש היא שאות יכולה להתבסס על אותיות ותיקות ועדיין להציג פרשנות חדשה. במקרה של רפאל, הצד הקליגרפי בולט יותר מאשר באותיות ששימשו כהשראה.
"בקליגרפיה," הוא מסביר, "כשאין קונטרסט חזק מדי בין עובי הקו לעובי החיבורים, זה תורם לקריאות טובה."
קונטרסט יחסית נמוך בין עובי החיבורים לעובי הקווים
מה שמייחד את רפאל זו הקלאסיות שלו," מסביר אלחנן. "אין בו יותר מדי קווים אלכסוניים, והסריפים רכים ולא בולטים מדי. הוא מזכיר את הכתב הספרדי ופונטים כמו דוד ונרקיסים, אבל עם צורניות שונה במקצת. לקחתי השראה מהפונטים האלה, אבל שיניתי אלמנטים שנראו לי פחות רכים. מעניין שבדיעבד זה מזכיר את התנועתיות של אותיות סת"ם ספרדי."
חיתוך בחלק מקצוות הקווים, על מנת לא 'לדקור' את העין
בנושא הניקוד והטעמים, אלחנן השקיע מחשבה רבה: "היה חשוב לי שהניקוד והטעמים יהיו קריאים גם בגודל קטן, ושישתלבו בשפה הקליגרפית של האותיות. למשל, בחרתי בניקוד מרובע שיהיה ברור גם בגדלים קטנים, תוך שמירה על הקליגרפיה המאוזנת של הפונט."
הטעמים ב'קורן' (בשחור) מול הטעמים ב'רפאל'
"השקעתי מאמץ מיוחד בשילוב בין הטעמים לניקוד," הוא מוסיף. "ברפאל, הם משלימים זה את זה. לדוגמה, הפתח והסגול מעוצבים בצורת קמץ הפוך, מה שמאפשר מיקום נוח של הטעמים לצדם. העובדה שאין טעמים על חטף פתח, חטף סגול וחטף קמץ מנעה התנגשויות - זהו למעשה כלל בדקדוק העברי."
למרות חוסר ניסיונו הקודם בעיצוב טעמים, אלחנן ניגש למשימה בקפדנות: "הענקתי לטעמים עיצוב קליגרפי מיוחד. אמנם אני לא מגיע מעולם העימוד ולא מעצב בדרך כלל עם טעמים, אבל שאבתי השראה מפונטים כמו הדסה פרידנלנדר, שהטעמים בו מדויקים ויפים. למדתי רבות על מיקום הטעמים מתיקון קוראים, שם חשיבות הטעמים מודגשת במיוחד."
ארבעה משקלים ברפאל. לא דבר מאוד מצוי בפונט עם טעמים.
אלחנן מציין את ההבדל בין גישתו לבין הגישה המסורתית: "בסידורים, במיוחד בפונט וילנא, הטעמים משתלבים יפה, אבל כיחידה נפרדת מצורת הכתב. אני בחרתי לקחת השראה בעיקר מתיקון קוראים ומהדסה פרידנלנדר."
לסיכום, אלחנן מסביר את הפילוסופיה העיצובית שלו: "בעוד שפונטים כמו וילנא ונרקיסים נועדו בעיקר לספרים ולא לקטעים מקראיים או תפילות, רציתי ליצור משהו שיהיה גם מוכר לעין וגם חדשני. יש שתי גישות בעיצוב - האחת מנסה להביא משהו חדש לגמרי, והשנייה מתמקדת בנוחות הקריאה. שאפתי לאזן בין השניים - ליצור פונט שישמור על ההרגלים המוכרים של הקורא, אבל עדיין יביא רעננות וחידוש. לכן גם הוספתי משקל שחור, כדי שהפונט יתאים גם לכותרות ולא רק לטקסט רץ, וכך יש בפונט ארבעה משקלים.
אגב, אם תהיתם איפה אלחנן משרת במילואים, אז תדעו שהוא הכי קרבי שיש, ונמצא היום במילואים ברצועת עזה. הפונט זמין לרכישה באתר הפונטים של בן אורי.
