עם ישראל.

בעוד כמה ימים תעמדו בבתי הכנסיות לתפילת נעילה. אתם תעצמו עיניים, הלב שלכם ייפתח בהתרגשות, ותבקשו מבורא עולם – חיים, בריאות, פרנסה ומה לא?! אתם תתחננו על המשפחה, על הילדים, על כלל ישראל. בטח תזכירו גם את הדוד החולה ואת האחיינית הרווקה.

אבל אם אפשר, יש לנו עוד שורה אחת להוסיף לתפילות שלכם. אולי שכחתם, אבל אנחנו לא יכולים לשכוח! אולי קשרו את גורלנו עם גורל הממשלה, אבל לא, אין לנו שום קשר לפוליטיקה. אנחנו סתם אנשים פשוטים ותמימים שנחטפו באמצע החיים לגיהינום של עזה תחתית, ונמצאים שם כבר שנה שלמה!

אין לנו מושג מתי יוצא יום כיפור ומתי זמן תפילת נעילה. אין לנו אפילו מושג מתי יום ומתי לילה. כפרת העוונות שהיתה מנת חלקנו בשנה האחרונה לא ניתנת לתיאור. אנחנו בקושי נושמים, כמעט ולא אוכלים - המשקל שלנו התכווץ בחמישים אחוזים! אנחנו אפילו לא חולמים על תנאים אנושיים מינימליים. הבריאות שלנו רופפת, אנחנו חיים לצד מפלצות שטניות, ושרויים בפחד מתמיד מהמוות שאורב לנו בכל פינה.

בהתחלה עוד בכינו פה ושם, אבל נהר הדמעות כבר יבש ואיבדנו כל תקווה לחיות. הסיכוי היחיד שעוד נותר לנו הוא התפילות שלכם! בבקשה תוסיפו עבורנו תפילה אחת קטנה מעומק הלב – שנחזור הביתה בקרוב. אנחנו רק רוצים לצאת מהתופת הזו ולחזור לצרות הרגילות של החיים – הבריאות, הפרנסה והילדים.

בבקשה אל תשכחו אותנו!