ידידי צ'צקס הסנדלר ביקש:
ספר לגולשים על מלון אלמא בזכרון יעקב.
איך ומדוע?
ובכן, אותו סנדלר יקר נאלץ לטוס לאוקראינה לרגל עסקיו המסועפים, ושם נוכח במבנה מלחיץ למדיי המתפקד - מכל השימושים שבעולם - כבית מרגוע.
הנה המבנה המחריד:
unnamed.png

נכון שאתם מרגישים מחנק מסויים מעצם הצפיה בו? משהו בגסות הרוח שלו מעיק. ללא ספק.
אנחנו רואים מבנה שניסה להשתלב עם הטבע, עם הירוק הנפלא הזה תחתיו, ואיכשהו יצאה מפלצת עגולה ומרושעת המגרגרת בחוסר סיפוק. אימל'ה.

כעת, בואו נדבר רגע על ברוטליזם, אותה גישה אדריכלית שפסה מן העולם.
בגישה הזו לקחו חומר צורם, בטון בדרך כלל, ובנו בו בניינים רבי כוח. גדולים. מנופחים. מבנים שמזכירים מכת אגרוף על הטופוגרפיה. אנחנו כאן!
אם תרצו דוגמה מצערת במיוחד לברוטליזם, מוזמנים לשזוף את עיניכם בתמונה הבאה:
unnamed (1).png

זהו בניין עיריית בת ים. והוא תוכנן על ידי מר צבי הקר ונחנך בשנת 1963.

לפני שנעבור הלאה, אסב את תשומת לבכם אל החלונות - הנה הגדלה של אחד מהם (החלון נמצא בשורת החלונות האמצעית):
unnamed.jpg

איזה כיעור. איזה מחנק. החלון נוטה פנימה, מוקף כולו בבטון חשוף (טרומי מן הסתם). זוועה! אומלל הפקיד היושב בחדר. לא רק שהוא עובד עיריית בת ים, מכל העבודות המשעממות ביקום - הוא גם צריך לשהות מול החלון הנוראי הזה. רחמים.

*

ישנם מבנים רבים בעולם שנבנו בשיטת הברוטלוזים. שיטה שפסה מהעולם, ברוך השם. חלקם הפכו איכשהו לסוג של אטרקציות או מיני מקדשים, לא ממש בצדק. בישראל היו - ויש! - לא מעט מבנים שנבנו בשיטה הזו.
אם הזכרנו את מר הקר, נציין שניתן לסווג את המבנים פרי תכנונו כסגנון מאוד אישי, שדומה במקרה לברוטלזים. ועדיין.

ואם חיפשתם מבנים מוכרים יותר של מר הקר, הרי לכם:
unnamed (2).png

מזהים?...
ובכן, שכונת רמות פולין. שכונת אמנים במקור, שכונה חרדית ברמות בהווה (שנראית כיום נורא ואיום, לאחר שרוב מוחלט של הדיירים כיסחו עם השנים את המצולעים המעיקים).

אני חושב שאפשר להתייחס לברוטליזם כנסיון לשלוט. לשלוט בנוף, באנשים. סוג של דחף פנימי עמוק של האדריכלים דאז, שדחף אותם להשאיר חותם בל יימחה, ולא משנה מה המחיר, או מה ירגישו הדיירים (מוזמנים להתקשר לדודה שלכם ברמות פולין, שאלו אותה מה דעתה על המצולעים, והאם הם משפרים את חייה או מהווים מטרד).

נו, ואיך ייראה מבנה שנבנה בשיטה הפוכה?
ובכן, מוזמנים לראות את עבודתו של יעקב רכטר, אדריכל בית ההבראה של 'מבטחים'. (כיום מלון אלמא)
unnamed (1).jpg

unnamed (2).jpg

שורו וראו איזה יופי. מבנה נמוך, קליל, חצי מרחף, מונח בעדינות על ראש ההר הזכרון יעקובי וצופה אל ועל הנוף.
יפה, לא?

חפשו ברשת, יש תמונות רבות של המבנה מהשנים האחרונות, והיופי נשאר אותו דבר.
ניתן לנתח את יופיו של המבנה בשלל גוונים וצורות, אך אם נתמקד בפן האנושי - ענווה. ענווה.
האדריכל לא חיפש לנפח מבנה מפלצתי ענק שישלוט על הנוף, אלא בנה משהו צנוע, זורם והרמוני. ותראו כמה טוב שזה יצא.
ואולי גם אנחנו, בני האדם, צריכים לחפש "להשתלב" במרחב שסביבנו. משפחה - עבודה - מכרים, בעדינות, בנועם. להיות קיימים, ברוגע.
ובמידה שתהיתם איך ניתן לשפר את חייו של צ'צ'קס המיוזע עם המסמרים בפה, הנה הצעת הגשה שלי לבית המרגוע האוקראיני. עריכה גרפית פשוטה שנעשתה בתכנת 'צייר' הנושנה.
הנה:
6666666666666666.png

יפה, לא?

מר צ'צ'קס הולך להיות מרוצה מאוד.