תקציר: בפרק א' של הפאנל דנו עם עורכות הווידאו האם חשוב ללמוד את המקצוע ומה באמת גורם להצלחה בו- הניסיון בשטח או ההשקעה בלימודים. בנוסף. הועלתה השאלה אם הגענו לעידן בו כל חברה תחזיק במוקדם או במאוחר איש מדיה, כמשרה לכל דבר.

משתתפות הפאנל:
ברוריה פלקסר: מרצה לעריכת וידאו ועורכת וידאו למעלה מ12 שנה.
עדינה הלפגוט: עורכת וידאו ומרצה בתחום עריכת סרטים בתכנות שונות.
מירי קוסובר: מפיקת סרטים ועורכת וידאו ומרצה לתכנת premiere למעלה מ15 שנה.
שושי אלטמן: בוגרת בית פרוג בקורס וידאו ועריכת סרטים. מנהלת סטודיו לעריכת וידאו.


אנחנו ממשיכים לנהל את הפאנל ברוח מקצועית מרעננת. בחלק הזה מצטרפת אלינו ברוריה פלקסר. אנחנו אחרי הפסקה קצרה והשאלה הבאה המופנית למשתתפות.

מה העבודה שהכי תפסה אותך/ריגשה אותך במשך הזמן?

"העבודות שלי בדרך כלל מרגשות" מפתיעה אותנו מירי קוסובר "אבל יש לי לקוח אחד שעולה על כולם, מדובר ברב שלמה רענן מארגון איילת השחר, הוא מגיע אליי כל פעם עם סרטונים שהוסרטו בלי תכנון או בימוי, לפעמים הוא מביא צלם, לפעמים מבקש ממישהו מקומי, ולפעמים מדובר בסרטונים מפלאפון, אבל תמיד מדובר בחומרים מרגשים במיוחד, שמתארים סיטואציות בלתי אפשריות של אנשים חילוניים וגלויי ראש, שמתחברים לתורה ולתפילה באופן בלתי נתפס, לפני כמה שבועות התפרסם במיוחד סרטון שסיון רהב מאיר, שיתפה בדף הפייסבוק שלה וזכה לעשרות אלפי צפיות ושיתופים".

ברוריה פלקסר: "עריכת סרטים מטבע הדברים, זהו מקצוע מגוון ומעניין. נתקלתי במהלך 12 שנות עבודתי בסרטים מרגשים ומעניינים יותר ופחות. היה את הסרט שערכנו לכבוד יום ההולדת של גברת בת 100, וחודש לפני יום ההולדת היא נפטרה. בנוסף- הייתה תכנית שהפקתי לא מזמן ללקוח בנושא שילוח הקן, שפתחה לי פתאום את העיניים, והאירה לי נקודות שמעולם לא חשבתי על המצווה. אחד הסיפורים המרגשים יותר, היה סרט שצלמתי וערכתי לארגון רטורנו- ארגון שמסייע לאנשים מכורים- להיגמל, אחד המטופלים נמצא מתאים ע"י ארגון "עזר מציון" לתרומת מח עצם, ואני התבקשתי לבוא לצלם את תהליך התרומה, ולערוך סרט מרגש בנושא, אחד המשפטים הכי חזקים שהמטופל אמר היה: 'אתם הצלתם לי את החיים, היום אני יכול להחזיר לכם משהו ולהשתתף גם בהצלת חיים'."

שושי אלטמן מחייכת בשתיקה ואז היא עונה: "מבחינתי הסרט הכי מרגש שהפקתי וערכתי היה סרט הגמר שלי בפרוג. בסרט ליוויתי את אחותי שרי (27) בתקופת השידוכים. במהלך הסרט הקשר ביננו העמיק, הצלחתי ממש להרגיש את הקושי שלה כאילו אני זו שחווה אותו ורגע השיא היה כאשר שבוע לפני ההגשה של סרטי הגמר ב"ה שרי התארסה. מבחינתי זה היה ממש סגירת מעגל ו.. כמובן שיומיים אחרי הוורט הרצתי אותה ואת החתן הטרי לצילומים כדי לשנות גם את הסוף של הסרט :)"

אמנם לא בנושאי חשיבה חיובית או אימון אישי עסקינן, אבל אם לא זה, מה כן נקרא חשיבה מייצרת מציאות?!

עדינה הלפגוט טוענת כי הדינמיקה בעבודה ממש יכולה לייצר בין דפיה מחקר פסיכולוגי. "עבודה עם לקוחות מגוונים היא מעניינת מטבעה. כל לקוח והאישיות שלו, הדינמיקה שנוצרת בינינו. לפני חודש, טסתי לראשונה מחוץ לגבולות הארץ לצילומים בלונדון והלחץ קודם היה נורא.

"להספיק בכמה ימים לצלם אין סוף סצנות במקום זר, בנוסף לזה שרכשתי ציוד חדש ויקר ונוספה לי התמודדות של היכרות עם ציוד זר וגם פחד שיקרה משהו לציוד בדרך.

"לא גיליתי לאף אחד אבל במעמקי ליבי דמיינתי את שיחת הטלפון בה הלקוחה מודיעה בשפל קול כי התכנית התבטלה ואת נשימת ההקלה שלי, לא נוסעים בסוף...

"בסוף דווקא כן נסענו, וברוך ה' הפחדים לא התממשו בכלל, הכל יצא מוצלח עם המון סייעתא דשמיא. את הציוד לא נטשתי לרגע, עליתי איתו למטוס ובזכותו זכיתי לבדיקות דקדקניות ושאלות חקרניות עם פרצוף אנגלי מרובע, כמעט חשבו שאני מחבלת עם כל החוטים הבטריות והאביזרים.

"בסוף נאבד לי רק מכסה אחד של עדשה, לא נורא..." היא מחייכת.

אנחנו מבקשים לעבור לשאלה הרביעית והכמעט אחרונה של הפאנל. כל העיניים נתלות בהתעניינות והקשבה. מוכנות להפנים ולהכין את התשובות:

מה הכלי שהקפיץ לך את העבודה בכמה רמות?

"התזה שלי בענין זה לקחת מכל תוכנה את הטוב שהיא יכולה לתת", מירי קוסובר מצליחה ללהט בין האופציות מקדמות וליטול מכל אחת את הכי טוב שיש. "אבל כלי אחד קיצר לי במיוחד את הדרך, גילה לי אותו אהרון אוריין, מחבר עולם ומלואו- איך לייבא כתוביות לפרימייר בדרך המהירה ביותר".

מירי מתבקשת לא לסקרן יותר מדיי, ובבקשה לתת לנו את השלבים בקיצור (כהקדמה לכך שתביא לנו בהמשך מדריך מצולם ע.ה.)

אלו השלבים שהיא מדקלמת לנו אחר אחרי השני: 1. מכינים את השורות בוורד (קצרות), 2. מכינים קובץ בפוטושופ לכיתובית אחת ומעצבים אותה בהתאם, 3. מעתיקים את כל הטקסט לשכבה הראשונה. 4. מעצבים את השכבה הראשונה כך שתראה רק שורה אחת (ריווח בין השורות). 5. מעתיקים את השכבה, ואז מוחקים ממנה את השורה הראשונה, ומתגלת השורה הבאה. 6. ממשיכים כך לכל הכיתוביות (עד 99) בקובץ פוטושופ אחד. 7. מייבאים לפרימייר ומגדירים שכל שכבה תיובא כאוביקט נפרד.

שושי, ואת?

"בלי כל ספק התוכנה אפטר אפקטס" קובעת שושי אלטמן. "מהרגע שהכרתי את האפטר נפתח בפניי עולם מלא של אפשרויות אינסופיות בעריכת סרטים. החל מתיקוני צבע ואפקטים מתקדמים, תלת מימד, אנימציות ועוד..

אני חושבת שהיום כל פרויקט שאני עושה וגם אם מדובר בסרט פרטי עובר עיבוד גם באפטר".

ברוריה פלקסר לוקחת אותנו לכיוון שונה אך תואם: "הדבר שהקפיץ לי את העבודה במספר רמות, זה לימוד מקצועי של עיצוב ופרסום. אין ספק שראיה וחשיבה מעמיקה לפני תהליך העריכה מקפיצים את הסרט והופכים את העבודה מחובבנית למקצועית. גם פרסום למרות שנראה כלקוח מעולם אחר פתח לי את העיניים מאד, והתחלתי לרשום בריף לכל לקוח שמגיע, לעיתים הבריף הוא בדף כתוב מסודר לפי הכללים, ולעיתים, הבריף הוא בראש, ורק השאלות מכוונות ומדייקות. מאז שלמדתי לעבוד נכון עם בריף ואסטרטגיה, קל לי יותר למקד את הלקוח, לעזור לו להעביר את המסר בצורה נכונה, ולהגיע בס"ד לסרט מוצלח ומקצועי שעושה את העבודה.

עדינה הלפגוט מסתייגת לפני שהיא אומרת את דעתה, אבל בסוף גם זה מגיע: " קצת לא נעים, אבל התשובה האמתית היא קנאה. כשאני רואה איזו פרסומת מדהימה ואני חוזרת הביתה ומתמלאת תסכול ואמירות עצמיות של 'אני לא ברמה הזו, העבודות שלי הם לא בליגה של מה שראיתי, עלי פשוט להתפטר ולחפש עבודה שמתאימה לכישרונות שלי'"

"ואז נכנס לי פתאום ג'וק להוכיח שגם אני יכולה, על חשבון לילות בלי שינה ושעות של ניסוי וטעיה, אבל ב"ה הצלחתי בזכות ה'משברונים' הללו לפרוץ קדימה ולפרוץ המון מחסומים של ידע ויכולת".

לסיום, כשאת אומרת לי 'אני עורכת וידאו' מה זה אומר בעצם, מה זה כולל?

" לפעמים הלקוח מגיע מוכן עם תסריט ברור ולפעמים רק עם קצה של רעיון" מסבירה עדינה הלפגוט. "אני מציעה חבילה מלאה החל ממחקר, כתיבה, צילום, סאונד וכלה בעריכה אונליין ואופליין, יש פעמים שאני מעסיקה אנשי מקצוע ולפעמים בעשר אצבעות עמלניות, הכל בהתאם למתבקש.

"יצא לי אפילו לקריין לפני כמה שנים ללקוחה שחיפשה דחוף קריינית והחליטה דרך הטלפון שיש לי קול ממש מוצלח ושאגש לי לאולפן, התוצאה הייתה אההמממ".... צוחקת עדינה וכולנו מצטרפות לצחוק.

"אז קריינות נשלחת מאז רק לבעלי מקצוע מתאימים". היא חותמת את תשובתה.

ברוריה פלקסר?

"אני בטוחה שכולן תספרנה את השלבים הקלאסיים: תסריט, קריין, צלם, עריכה וכו'... אילו שלבים בסיסים שאי אפשר לוותר עליהם. אני חושבת שלפני הכול, לפני שניגשים לכתיבת התסריט, חשוב מאד לשים דגש על תחקיר מקיף, הכולל חשיבה יסודית על כל הפרטים, מחקר מעמיק על הנושא מכל היבטיו. לעיתים התסריט כבר נובע מעצמו כתוצאה מהמחקר המקיף והמקצועי. אסור לוותר על מחקר כזה, לדעתי. בתור מפיקה חשוב לי להכיר היטב את הנושא ואת הלקוח. כי רק כך אפשר להפיק בס"ד סרט שעובד".

"הפקה של סרט טוב מתחילה דבר ראשון בכתיבת תסריט טוב!" שושי אלטמן לא מוותרת על השלב הקריטי הזה. "בין אם מדובר בסרט תדמית לחברה גדולה או שמדובר בסרט בת מצווה לאחות של השכנה- מבחינתי תסריט זה חובה!

"אם מדובר בסרט קטן יחסית אז אני אשב לפגישה עם הלקוח/ה ולאחר מכן אכתוב תסריט לסרט. אם מדובר בסרט גדול יותר אני תמיד אקח תסריטאית מנוסה. לאחר שיש בידינו תסריט אפשר להתחיל להפיק את הסרט!

"ואז זה כולל צלם טוב, מציאת לוקיישנים מתאימים, שחקנים וקריינות במידת הצורך, בימוי הסצנות ביום הצילומים וכמובן בסופו של דבר עריכת הסרט המלא".

מירי קובוסר גם היא, כוללת את כל השלבים. מה שמיוחד אצלה, היא דווקא העבודה שאחרי הכל- הפצה ושיווק הסרט.
"בהפקת סרט אני כוללת את כל השלבים - מתחקיר, בניית אסטרטגיה, כתיבת תסריט ושילוב של גרפיקאית ואנימטורית במידת הצורך, עבודה עם אולפן וקריינים, ועד עבודה עם משווקים, וגם הפצה באתרים וברשתות חברתיות".

אנחנו מסיימות את הפאנל להיום, באיחולי הצלחה בהמשך הדרך, לכל אחת ואחד, שעריכת הווידאו הוא חלק מיום העבודה שלו, או רק סרט שהולך להתממש בעתיד.

תצרו טוב, ותהיו הכי טובים שאפשר!