הנושאים החמים
השיתוף הזה מחכה לצאת לאור עולם כבר קרוב לשנה, אבל איכשהו (כמו שקורה לכל הדברים הטובים
) לקח לזה זמן לקרות...סופסוף הגיע גם זמנו להתפרסם.
---
האמת, שאני עצמי לא דמיינתי מה יתפתח מניצוץ הרעיון הקטן ההוא...
הכל התחיל כששמעתי מה המשימה שלנו לפרויקט הגמר בתוכנת אינדיזיין, במסגרת הלימודים בבית פרוג אצל המרצה בועז שרון: עיצוב ועימוד ספר מתכונים בקונספט מעניין.
היה ברור לי כמעט מיד שספר המתכונים שלי לא יהיה ספר רגיל עם מתכונים ותמונות מזון. החיידק הזה שנוהג להידבק למעצבים (ולא, לא תעזור מסכה), ודורש מהם לפרוץ את גבולות הקופסא ולחשוב על משהו יוצא דופן- לא אפשר לי ללכת על הגריד הקבוע והמוכר של כל ספרי המתכונים.
אז החלטתי שאם אני כבר עורכת, מעצבת ומעמדת, ועוד עם ליווי מקצועי של הצוות האלוף בפרוג- למה שלא אנצל את ההזדמנות ואכין אלבום דיגיטלי לנסיכה הקטנה שלי?
בהמשך תכננתי שאת הספר אתן כמתנה להורים היקרים שלנו, הסבים והסבתות של הנסיכה, לכבוד יום ההולדת של גיל שנתיים שחל בתקופה הזו של השנה.
התחלתי בעבודה.
קודם כל- הקונספט. מה יהיה הקו שילווה את הספר ויהווה את עמוד השדרה שלו?
בתקופה הזו הסתובבתי עם שברי רעיונות וקצוות חוטים, שכולם נעים סביב נושא האוכל, וניסיתי לקשור אותם לתוצאה אחת מושלמת. חשבתי על חלוקה לפי עונות השנה; לפי סדר יום- ארוחות בוקר, צהריים וערב; לפי חגים; לפי זמן הכנה...
שום דבר לא היה נראה לי מספיק ייחודי והולם את הספר שאני מתכננת.
עד שבעזרתו יתברך, הבריק יום אחד הרעיון: תבלינים!
תבלינים הם עזי צבע וניחוח, ארומטיים ומוסיפים נופך ססגוני לכל מקום שאליו הם מגיעים.
קל לבצע את הצד הגרפי של הקונספט הזה, וגם עולם התוכן שלו התאים לאופי של כלת האירוע- שמוסיפה טעם ותבלין לחיים
השלב הבא היה בחירת המתכונים.
כמי שאחד התחביבים שלה הוא איסוף מתכונים (לא מבטיחה שאני גם מנסה את כולם...) יש לי בארון מדף שלם של ספרים ומתכונים בודדים שאספתי ממקורות שונים.
העבודה הקשה היתה לבחור את הטובים שבהם. הלכתי רק על מתכונים של שפיות מעולות שניסיתי אישית (כמו של @hbecker למשל) או אפילו כאלה שהמצאתי לבד, ואני בטוחה שהם בעז"ה מוצלחים ואיכותיים.
את עשרים וחמישה המתכונים שקיבצתי חילקתי לחמישה פרקים,
וזה המקום להודות לחברות מפורום סופרות שבדרך לשעבר, על הרעיונות והכותרות שהן תרמו ברוחב לב:
'פפריקה'- בנושא דגים, בשרים ותוספות,
'כמון'- מרקים,
'זעתר'- מאפים ומלוחים,
'קינמון'- עוגות,
ו'מייפל'- קינוחים ומתוקים.
הלאה, הגענו לגולת הכותרת: התמונות.
היות ואני בקושי יודעת להחזיק מצלמה ובאופן כללי גרועה ממש בצילום, רציתי תמונות מקצועיות של צלמת. אבל כמו שהקדמתי- ההפקה הזו היא פרויקט לימודי ולא כזו שיש לה תקציב כספי, ולכן חיפשתי דרך אחרת להשיג תמונות מקצועיות מלבד תשלום. בשביל זה בדיוק קיים הפורום הזה, שמאחד אנשי מקצוע מכל הסוגים תחת קורת גג אחת, לא?
אז פתחתי אשכול עם הצעה לברטר- צילום תמורת עיצוב. קיבלתי מיד מספר נכבד של פניות, ובסופו של דבר סיכמתי עם הצלמת הני מנדל- בתה המוכשרת של הניקית @שקדיה , שנצא לדרך המשותפת.
דיברנו על צילומים אצלי במטבח, וכבר התחלתי לתכנן איך נתאים בין המתכון לאביזרים ולפוזות הצילום.
יום-יומיים לפני שקבענו את יום הצילומים, חשבתי לעצמי פתאום שהמטבח שלי, עם כל הכבוד וההערכה אליו, עלול להפיק תוצאות לא מספיק מלהיבות. אם אני מתכננת לשלב בספר כמה עשרות תמונות, וכולן תצולמנה באותה זירה- התוצאה תהיה כנראה משעממת למדי. ניסיתי לחשוב על אופציות נוספות- אולי צילום בחנויות מזון כמו מאפיות או חנויות ממתקים? או צילום במטבח ייחודי ויוצא דופן? לא הצלחתי להניח את האצבע על הפתרון, וכמעט השלמתי עם הלוקיישן המשמים של המטבח הפרטי שלי.
ואז שוב שלח לי הקב"ה הארה, ונזכרתי במתחם Work-Up. למי שלא מכיר, מדובר במתחם יוצרים לציבור החרדי, שממוקם במגדלי ויטה ברחוב בר כוכבא בבני ברק. מקום מדהים ומלא השראה, שבמסגרת אחד השיעורים בקורס הגעתי אליו, והוקסמתי ממנו, לא פחות מזה. המקום מעוצב בקו ייחודי וטרנדי, מלא פינות מרתקות ועזות צבע והוא אחד ממתחמי המשרדים היפים שראיתי אי פעם. הוא נמצא בקומות 19 ו-20 במגדל, ומאחד החדרים שלו זיהינו אפילו את הים...
הנה דוגמית-
אז פניתי למנהל המתחם, וקיבלתי את אישורו לצלם במקום. הצטיידתי באביזרים ובכמה מערכות בגדים, ובבוקר אחד יצאנו למתחם.
כמה שעות מתישות של צילום, והמשימה היתה מאחורינו.
כאן המקום לציין שכמה שפרויקט של צילום ילדונת אנרגטית בת שנתיים הוא קשה, הגישה המדהימה והסבלנית של הצלמת הוציאה אותי ואת הבת שלי עם טעם מתוק בלב (וגם בפה, היו קילו סוכריות בערך) וחוויה ענקית.
היה לא פחות מכיף, ומי שהתנסה בצילום ילדים- יודע כמה זה לא מובן מאליו.
רק תראו כמה סוכריות היו לנו, וזו לא אילוסטרציה
קיבלתי את התמונות (המדהימות, העריכה שלי כללה בעיקר יישור ותוספת תאורה קלה בגלל תנאי השטח, מעבר לזה לא היה צריך כלום), וניגשתי לעבודה. מכאן והלאה נכנסתי למרוץ הזוי למדי לאורך שלושה שבועות של לילות לבנים וערניים, בהם ישבתי על עיצוב ועימוד ספר בן מאה עמודים עם דד-ליין לחוץ ונושף בעורף.
אם חשבתי להתייאש בדרך, החיוכים החינניים של הנסיכה שהשתקפו מהמסך פשוט לא הרשו לי לעשות את זה...
קודם כל, היו הבחירות העיצוביות הראשונות.
התחלתי בפונטים- ניצלתי מבצע באאא ופרגנתי לעצמי את אלמוני האלמותי כפונט לטקסט הרץ, ולכותרות בחרתי בג'אגלינג השובב של פונטביט.
במהלך העבודה הוספתי פונט נוסף- דקר של פונטביט, שהשתלב עם הנגיעות הוינטאז'יות בעיצוב.
עברתי לעימוד עצמו- בחירת גדלי הפונטים, המרווחים וסידור הטקסט בעמוד. היה מאתגר למדי, בהתחשב בעובדה שחלק מהמתכונים היו ארוכים יחסית ונדרשתי 'לשחק' עם שני טורים גם בחלק של החומרים, וגם בשל אופן ההכנה.
קחו לדוגמא את העמוד הזה (המתכון האלוף שייך לברוכי קופטייל, והוא מומלץ בחום! הקרדיטים לשפיות, אגב, מופיעים בסוף הספר)-
אחרי העימוד הגיע תור העיצוב.
עיצבתי את עמודי המתכונים עם התמונות, והוספתי הערות ביניים מחוייכות שרק מי שמכיר את ההברקות שעומדות מאחוריהן יודע כמה לצחוק
לחלק מהתמונות נתתי עיבוד מעניין עם שיטות שילוב ושכבות שינוי שונות בפוטושופ,
ובחלק אחר עשיתי שימוש בפילטרים כמו כזה שמעניק לתמונה מראה של פוסטר מצויר.
הכנתי גם זוג עמודי שער לכל פרק, עם מידע אינפורמטיבי על התבלין הספציפי,
ועם עוד הברקה קטנה שתוסיף להם טעם וצבע.
בהמשך הוספתי עמודים ריקים למתכונים עתידיים-
וברגע האחרון כמעט- גם עמוד של מאחורי הקלעים עם תמונות שלא זכו להיכנס לאלבום בזכות עצמן.
תכל'ס- העמודים האלו הכי מעניינים
השתדלתי לתת בעיצוב מספיק ספייס לתמונות,
ובכל אופן שילבתי איורי גיר של חיצים ובועות דיבור, וגם קצת נייר דבק שישאיר את התמונות מוצמדות לבטון...
יש כל כך הרבה עמודים שהייתי רוצה להעלות, אבל בחרתי רק ארבעה לטעימה:
בסוף ממש הגיעו גם שירי פתיחה וסיום, כי בכל אופן דיברנו פעם על מתנת יום הולדת לסבא ולסבתא...
זה שיר הפתיחה,
ותודה ל @אשכולית חברתי המיוחדת, על העזרה בחריזה ובליטוש!
הספר כבר המתין, כמעט מוכן, להישלח אל מכבש הדפוס. אבל עדיין נותרה סוגיה כבדת משקל- הכריכה.
ללכת על תמונה עוצמתית של שקי תבלינים בשוק?
אולי על פוטומונטאז' עם תמונת הילדה?
או שבכלל יתאים כאן הכיוון הוקטורי כדי לשמור על הקו הנקי והמעודן?
אחרי שיטוטים נרחבים באתרי התמונות, הגעתי למסקנה שתמונה צבעונית של תבלינים תגנוב את ההצגה ותסיט את הפוקוס מנושא הספר. החלטתי להישאר עם רקע הבטון הכהה שמלווה את הספר כולו, להשתמש בבסיס של מטבח רטרו מאוייר, ולשתול בתוכו את התמונה של הילדה.
אחר כך היתה גם התלבטות קשה לגבי השם שיינתן לספר,
עד שהגיע הרעיון של @פרוגיוזרית המקסימה שהתאים לו כל כך:
'תבלין של אהבה'.
ורק אז קרמה הכריכה עור וגידים:
במבט לאחור יכולה לסכם שהחלק הכי קשה בכל הפרויקט הזה, היתה הצריבה הבלתי אפשרית של מיליון קצוות בלונדיניים מתולתלים מרקע בהיר...
נעזרתי אז הרבה בסרטונים המקצועיים שהעלה כאן בזמנו @אליהו פריד , וגם בהרבה סבלנות ואורך רוח, מצרך חובה בצריבת תמונות.
זו התמונה המקורית:
סופסוף הפרויקט הגיע אל סיומו.
הספר הודפס ונשלח, ושימח מאד את לב הסבים והסבתות.
לפני כחצי שנה הספקנו אפילו להוציא כבר מהדורה שניה, בשביל הסבתא-רבא שלא קיבלה בסיבוב הראשון...
זה הסיפור של הספר שלנו, ותודה שהייתם איתי עד כאן
