הנושאים החמים
סודו של הפרנק-ריהל
מה הסוד של הגופן העברי המצליח ביותר בכל הזמנים?
קטלוג ברתולד ובו הפרנקריהל המקורי
מראשית ימי המצאת הדפוס באירופה (בשנת רל"ה 1475 למניינם) לא הצטיינו מדפיסי הספרות היהודית בגופנים קריאים וקלים במיוחד, מכיון שהדפוס היהודי בו הודפסו בעיקר ספרי קודש לא שם דגש מיוחד על יופי והדר אלא על תוכן ואיכות תורנית – בדיוק כפי שרוב יהודי העולם היראים התמקדו יותר בתוכן מאשר במעטפת – לכן יוצקי האותיות השתמשו בכתב האשורית האשכנזי כהשראה לגופנים בהם הדפיסו את הספרים.
לגופנים העבריים היתה מאז ומתמיד בעיה של אותיות דומות אשר מקשות על הקריאה, במקום שעיני הקורא ירוצו ויגמעו אותיות, צריך היה כל אחד להתעכב חלקיקי שניה על כל תיבה ותיבה לנסות לזהות האם זה ו' או ז', ס' או ם', ח' או ת', ב' או כ' ועוד (ראו תמונה), דבר שלא הפריע כל כך ליהודים, שגם ככה לא היו בביתם הפרטי יותר מכמה ספרים וכך הם המשיכו הלאה להדפיס בשיטה הזאת.
אותיות ב' וכ' בגופן וילנא
כל זה היה עד להתפתחות הספרות היהודית הלא דתית, בשונה משנים קודמות בהם יהודים משכילים השתמשו בלשונות לע"ז במאמריהם ובספרותם הזולה – התפתחה במקביל לתנועת הציונות ספרות ועתונות בעברית ובו כן שמו דגש על הנראות החיצונית של התוצר הסופי ולא על התוכן, דבר שגרם לכך שיהודים המודרנים והחילוניים שמרכזם האינטקטואלי היה בעיקר בארצות מערב אירופה חיפשו ליצור גופנים עבריים קריאים ונעימים לעין הקורא.
בעיר לייפציג (Leipzig) אשר בגרמניה בו הוקמו מרכזי יציקה מרכזיים לאותיות ממגוון עצום ורחב של שפות – התגורר רפאל פרנק (Rafael Frank), יהודי אשכנזי מודרני, חזן בית הכנסת האורטודוקסי וסופר סת"ם במקצועו, רפאל, שהכיר את האות העברית בשל עבודותיו התייגע למצוא לאות העברית גופן ראוי וקריא אשר הקורא יכול לרוץ בהם, הוא ישב עם מלומדים שונים והגיע לתוצאה אותה יצק במפעל היציקה "צֵה־אֵף רוּל" (C. F. Rühl) בשנת תר"ע (1910) ויקרא שמו בישראל "פרנק-ריהל" על שם מעצבו ובית היציקה.
רפאל פרנק
הגופן החדש היה לגופן קרי ונפוץ מכיון שלקח השראה מאותיות הסת"ם הספרדיות העגולות, התגים (סֶרִיף) היו עדינים ובעיקר מכיון שלא היה בולט מדי והיה קל להבחין בין האותיות הדומות (ו' וז' למשל).
האותיות ב' וכ' בגופן פרנק-ריהל
מאז ועד היום רוב העיתונים והספרים מכל קצוות האוכלוסיה היוצאים לאור בעברית ובלשון הקודש מודפסים עם הגופן פרנק-ריהל, ולא שלא ניסו לשנות, ניסיון של העיתון החילוני "מעריב" לשנות את גופן לגופן מודרני יותר (נרקיס) נתקלו בהתנגדויות עזות של ציבור הקוראים וגרמו בסופו של דבר לקריסתה אט אט של העיתון הנפוץ.
לגופן נוצרו עם השנים מגוון רחב של גירסאות ויוצרי פונטים שונים הפיקו גופן בהשראתו ביניהם פלרון, גוטמן, פונטביט, אאא ובית אלף.
אות ב' בגופן פרנקריהל של פונטביט ושל פלרון
כעת במבט לאחור בראי ההיסטוריה, זכתה האות פרנק-ריהל אשר בכלל נועדה לכתבי חול להתקדש ולהיכרך יחד עם ספרי הקודש בכל תחום ותחום, כאשר רוב הקוראים היום באותיות אלו הם הנאמנים לדבר ה' העוסקים בתורה יום וליל.
טקסט בגופן פרנק-ריהל
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
במאמר הבא גלגולו של גופן – איך הפרנק-ריהל הגיע בסופו של דבר לספרות הקודש?
מה הסוד של הגופן העברי המצליח ביותר בכל הזמנים?
קטלוג ברתולד ובו הפרנקריהל המקורי
מראשית ימי המצאת הדפוס באירופה (בשנת רל"ה 1475 למניינם) לא הצטיינו מדפיסי הספרות היהודית בגופנים קריאים וקלים במיוחד, מכיון שהדפוס היהודי בו הודפסו בעיקר ספרי קודש לא שם דגש מיוחד על יופי והדר אלא על תוכן ואיכות תורנית – בדיוק כפי שרוב יהודי העולם היראים התמקדו יותר בתוכן מאשר במעטפת – לכן יוצקי האותיות השתמשו בכתב האשורית האשכנזי כהשראה לגופנים בהם הדפיסו את הספרים.
לגופנים העבריים היתה מאז ומתמיד בעיה של אותיות דומות אשר מקשות על הקריאה, במקום שעיני הקורא ירוצו ויגמעו אותיות, צריך היה כל אחד להתעכב חלקיקי שניה על כל תיבה ותיבה לנסות לזהות האם זה ו' או ז', ס' או ם', ח' או ת', ב' או כ' ועוד (ראו תמונה), דבר שלא הפריע כל כך ליהודים, שגם ככה לא היו בביתם הפרטי יותר מכמה ספרים וכך הם המשיכו הלאה להדפיס בשיטה הזאת.
אותיות ב' וכ' בגופן וילנא
כל זה היה עד להתפתחות הספרות היהודית הלא דתית, בשונה משנים קודמות בהם יהודים משכילים השתמשו בלשונות לע"ז במאמריהם ובספרותם הזולה – התפתחה במקביל לתנועת הציונות ספרות ועתונות בעברית ובו כן שמו דגש על הנראות החיצונית של התוצר הסופי ולא על התוכן, דבר שגרם לכך שיהודים המודרנים והחילוניים שמרכזם האינטקטואלי היה בעיקר בארצות מערב אירופה חיפשו ליצור גופנים עבריים קריאים ונעימים לעין הקורא.
בעיר לייפציג (Leipzig) אשר בגרמניה בו הוקמו מרכזי יציקה מרכזיים לאותיות ממגוון עצום ורחב של שפות – התגורר רפאל פרנק (Rafael Frank), יהודי אשכנזי מודרני, חזן בית הכנסת האורטודוקסי וסופר סת"ם במקצועו, רפאל, שהכיר את האות העברית בשל עבודותיו התייגע למצוא לאות העברית גופן ראוי וקריא אשר הקורא יכול לרוץ בהם, הוא ישב עם מלומדים שונים והגיע לתוצאה אותה יצק במפעל היציקה "צֵה־אֵף רוּל" (C. F. Rühl) בשנת תר"ע (1910) ויקרא שמו בישראל "פרנק-ריהל" על שם מעצבו ובית היציקה.
רפאל פרנק
הגופן החדש היה לגופן קרי ונפוץ מכיון שלקח השראה מאותיות הסת"ם הספרדיות העגולות, התגים (סֶרִיף) היו עדינים ובעיקר מכיון שלא היה בולט מדי והיה קל להבחין בין האותיות הדומות (ו' וז' למשל).
האותיות ב' וכ' בגופן פרנק-ריהל
מאז ועד היום רוב העיתונים והספרים מכל קצוות האוכלוסיה היוצאים לאור בעברית ובלשון הקודש מודפסים עם הגופן פרנק-ריהל, ולא שלא ניסו לשנות, ניסיון של העיתון החילוני "מעריב" לשנות את גופן לגופן מודרני יותר (נרקיס) נתקלו בהתנגדויות עזות של ציבור הקוראים וגרמו בסופו של דבר לקריסתה אט אט של העיתון הנפוץ.
לגופן נוצרו עם השנים מגוון רחב של גירסאות ויוצרי פונטים שונים הפיקו גופן בהשראתו ביניהם פלרון, גוטמן, פונטביט, אאא ובית אלף.
אות ב' בגופן פרנקריהל של פונטביט ושל פלרון
כעת במבט לאחור בראי ההיסטוריה, זכתה האות פרנק-ריהל אשר בכלל נועדה לכתבי חול להתקדש ולהיכרך יחד עם ספרי הקודש בכל תחום ותחום, כאשר רוב הקוראים היום באותיות אלו הם הנאמנים לדבר ה' העוסקים בתורה יום וליל.
טקסט בגופן פרנק-ריהל
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
במאמר הבא גלגולו של גופן – איך הפרנק-ריהל הגיע בסופו של דבר לספרות הקודש?
