מה באמת?
דודה אחת שרוצה לפנק את אחייניותיה המתוקות החולות בקורונה.
וגם את האחים הקטנים שחלקם עם קורונה וחלקם בלי
וגם
לגאול אותם קצת מהשעמום שבבידוד.
ולשחרר קצת את האמא, הלוא היא גיסתי, מעול ההעסקה שלהם, מה שלא כל כך צלח...
אז ככה.
2 אחייניות שלי חולות בקורונה.
וגם אחד האחים שלהם.
והם בבידוד.
וכבר משועממים כהוגן
זה התחיל בגדולה שבין החולים.
מיד הבטחתי זום אפיה או יצירה. הבטחה משבוע שעבר.
אחר כך הצטרפה האחות הקטנה יותר למחלקת החולים
ואז גם אחד האחים הקטנים
אז ההבטחה השתלשה.
עכשיו צריך זום לשלושה.
או בעצם ליותר, כי אם כבר יש חגיגה, כולם מצטרפים.
ברוב קולות נבחר זום אפיה.
אבל האמת-
הזום הזה, הוא גם יצירה!
היה נחמד
באמת
רק מקווה שגיסתי לא מתחרטת בגלל הבלאגן שכנראה נשאר במטבח.
אז מה הכנו?
כבר כתבתי איכשהו, לא?
קאפקייקס בובות שלג.
זה לא משהו חדש
ולא המצאה שלי
כבר לפני הרבה שנים הכנתי כאלו
וגם אז זו לא היתה המצאה שלי.
אבל כאן תמצאו הדרכה שלי לקאפקייקס האלו.
הדרכה ב- 2 רמות.
לילדים גדולים יותר ולילדים קטנים יותר.
שנתחיל?
מתקבלים כ-24 יחידות
כך הם ייראו בסוף-
ואלו לקטנים יותר:
מה נצטרך?
לעוגה:
6 ביצים
1.5 כוסות סוכר
1 כוס שמן
1 אבקת אפיה
3.5 כוסות קמח
1 כוס מים או חלב
לקישוט:
מיכל ריצ' 250 מ"ל
סוכר לבן
מרשמלו לבן
בייגלאך מקלות
עדשים כתומות
שוקולד צ'יפס חום בעדיפות לגודל מיני וגודל רגיל
עוגיות אוראו או עוגיות סנדויץ' כהות אחרות
נשיקות מיני- לא חובה
150 גרם שוקולד מריר
נראה לי שזהו.
מתחילים בהכנת הקאפקייקס
מרפדים תבנית שקעים גדולים במנג'טים
מקציפים במהירות גבוהה ביצים שלמות עם סוכר בוו של הבחושות במשך כ-5 דקות עד שמתקבלת תערובת אוורירית וקצפית. בהירה.
מנמיכים את מהירות ההקצפה ומוסיפים שמן בקילוח דק.
מוסיפים אבקת אפיה וקמח לסירוגין עם הנוזלים.
ממלאים את המנג'טים שבשקעים לגובה 2/3.
אופים ב 180 מעלות כ-18 דקות עד שהעוגות קפיציות למגע
מקררים לחלוטין.
בינתיים:
הגדולים שבילדים מכינים בובות שלג ממרשמלו
הקטנים- הולכים לשחק בקפלה, קליקס, מקליקונים, או כל משחק אחר. או יושבים ובוהים בגדולים....
שוברים מקלות בייגלה ל-2 חצאים שווים בערך
נועצים ב-2 צידי מרשמלו בערך בגובה האמצע.
אלו הידיים.
נועצים ידיים בכל המרשמלו.
ממיסים שוקולד מריר עם כף שמן.
מזלפים נקודה קטנה של שוקולד במרכז המרשמלו, בגובה הידיים ומצמידים עדש כתום לאף.
אני השתמשתי בחלק בדשים ובחלק בסוכריה לקישוט עוגה, כמו פסים ארוכים. השתמשתי בכתום. אם משתמשים בסוכריה כזו לא צריך שוקולד, פשוט נועצים אותו בתוך המרשמלו.
אחרי שמחברים עדשים לאף, מזלפים 2 נקודות מעל העד לעיניים, ופה מתחתיו.
הפרצוף מוכן. גם הידיים.
ממתינים מעט שהשוקולד יתייבש או לפחות לא יהיה נוזלי.
עכשיו מכינים כובעים:
מפרידים את עוגיות הסנדויץ' או האוראו ל-2 עוגיות. מסירים את הקרם.
מזלפים מעט שוקולד מומס בראש מרשמלו ומצמידים עוגיה. אם השוקולד התקשה בינתיים- ממיסים שוב.
מעמידים את המרשמלו בצורה ישרה באופן שהכובע יהיה כלפי מעלה
מצמידים נשיקה קטנה לכל עוגיה מלמעלה, שוב בעזרת מעט שוקולד מומס.
אם אין נשיקות. עוקפים את השלב הזה. נחזור לכובעים בהמשך.
כשכל הבובות שלג מוכנות נפנים להרכבת הקאפקייק.
מקציפים ריץ' לקצף יציב שמתאם לזילוף
מעבירים לשקית זילוף עם צנטר עגול רחב.
מזלפים שבלול מהמסגרת החיצונית פנימה כשבכל סיבוב [בלי להפסיק הן סיבוב אחד לשני] יוצרים עוד גובה.
בסופו של דבר צריך להיות לנו קאפקייק עם קרם בגובה של כ-2 ס"מ במרכז ונמוך יותר בצדדים.
נועצים בובת שלג במרכז כל קאפקייק. נועצים לתוך הקרם, קצת לעומק כדי שייתפס.
אני פיזרתי על הריצ' סוכר צבוע בצבע תכלת. לא חובה.
לכובעים, בהיעדר נשיקות מיני:
מזלפים תלולית ריצ' קטנה מעל כל עוגיה.
הקאפקייקס מוכנים!
אבל רגע, מה עם הילדים הקטנים?
אה, בטח.
הנה כבר כבר....
לקטנים נותנים למרוח ריצ' על הקאפקייקס בעזרת סכין חד פעמית. לא צרך שכבה עבה.
שמים סוכר לבן בקערה.
טובלים את הקאפקייק כשהריצ' כלפי מטה בתוך סוכר לבן כדי ליצור מראה של שלג.
מקשטים בעדש כתום לאף.
שוקולד צ'יפס מיני ייצרו את הפה. ושוקולד צ'יפס רגילים [לא מיני] ייצרו את העיניים. אני השתמשתי בכדורי דגנים מצופים בצבע ירוק לעיניים.
ממיסים מעט שוקולד.
נותנים לילדים למרוח מעט שוקולד על חלקו התחתון של עוגית סנדויץ' מפורקת ל-2 עוגיות ונקיה מקרם. ונותנים להם להצמיד באלכסון לקאפקייק.
מסיימים את הכובע בהצמדת נשיקת מיני או זילוף של תלולית ריצ' קטנה.
אפשר להצמיד לקאפקייק ביילאך כידיים.
אל תהיו חולים
אפשר להכין עם הילדים גם בלי קורונה.
יום חורפי שבו הגשם מתדפק על החלונות ואין אפשרות לצאת- זה הזמן! תהנו
ואל תתנו לילדים לבכות כשבובות השלג האלו נגמרים.
תמיד אפשר להכין עוד.
בשולי הדברים,
סליחה מהניקית XXXX על הבלאגן שאת נאלצת לסדר עכשיו במטבח שלך.
אילולא היו לך חולי קורונה בבית, הייתי באה לעזור, למרות המרחק.
היה לי ממש כיף עם הילדים שלך. אחייני האהובים
באמת.
מקווה שתקראי את זה.
נעשה את זה שוב.
ו---תשלחי תמונות. שיאמינו ל כאן שלא הכנתי את אלו סתם לעצמי. שיאמינו שהיה זום כזה.
ועוד משהו בשולי הדברים
האמת- הכנסתי את עצמי לבוץ
אחותי התקשרה תוך כדי הזום. סיפרתי לה שאני באמצע ומה אנחנו עושים וכו'
כחלוף לא הרבה זמן קיבלתי טלפון מאחיין שלי, הבכור של אחותי: "העני, מתי הזום שלנו?"
אבל אין לכם קורונה
"אז מה, אנחנו גם רוצים זום אפיה"
נו, קיבלו הבטחה ממני.
שיהיה.
יש לי עוד ארבעה אחים.
מקווה שנשותיהם לא מסתובבות כאן.
אחרת לא תראו אותי בפרוג במשך שבוע, אהיה עסוקה בזומים.
עריכה:
הגיעו ההוכחות.
חוג אפיה שהעני עשתה בזום למקורננים כאן - סבלנות בלי גבול. והנה התוצאות.
העני - תודה ענקית. הם נהנו עד הגג.