לאחרונה ראיתי לא מעט אשכולות באתר פרוג
על נושא ה'עבודה והנאה בעבודה'
וע"כ אני מצרפת מאמר עם תובנות שכתבתי:
את גם מרגישה (כמו רבות) שהעבודה זוללת ממך
את כל האנרגיות, כח, סבלנות, שמחה, חדוות יצירה...?
את חוזרת הביתה מהעבודה מותשת פיזית ונפשית?
את שואלת את עצמך, האם מתאים לי המקצוע/התפקיד הזה?
יש לי חדשות בשבילך שלכאורה תתפלאי לשמוע>>
יש סיכוי גדול מאד שהמקצוע שאת עובדת מתאים לך מאד!!!
והבטרייה הגמורה שלך, היא לא אי ההתאמה שלך למקצוע...
בלבלתי אותך?
את בטח שואלת עכשיו,
אז מה הסיפור שלי? אם כך למה אני מרגישה כך?
תמשיכי לקרוא עד הסוף ומיד תצליחי להבין את הדילמה שלך,
אני שומעת מלא מעט נשים משפטים כמו:
"ככה אני לא יכולה להמשיך את החיים".
"אני חוזרת הביתה מהעבודה מותשת פיזית ונפשית, עייפה,
אין לי כח ואין לי סבלנות לכלום.."
אולי אני לא בכיוון הנכון בכלל?!
ועוד... ועוד...
הן מתלבטות,
האם בכלל מתאים להן המקצוע
או אולי הן צריכות לחפש מקצוע/עבודה אחרת,
או אולי לפנות לכיוון לימודים...
העיקר שהן כבר תוכלנה להרגיש שהן הולכת וחוזרות מהעבודה
עם בטרייה מלאה מרוצות, שמחות, מלאות בסיפוק
עם כח פיזי ונפשי לבית ולילדים,
והעבודה לא היא שזוללת להם את כל האנרגיות....
כשהן יורדות לעומק הדברים (עם אשת מקצוע) הן מגלות שלעיטים:
המקצוע כ"כ מתאים להן, והם כ"כ טובות בתפקיד
ואפילו מצליחות וגם יש להם סיפוק....
את בטח שואלת, אז איך זה יכול להיות? (מה הולך פה?!)
זאת התשובה:
אנחנו מסתובבות עם "תפיסות וחסמים" לרב על עולם התעסוקה
שמשפיעים עלינו ומונעים מאתנו להרגיש ולהאמין שאפשר
- ליהנות במקום העבודה
- לקבל כח וחדוות עשיה בשעות שאחרי העבודה
- להרגיש טוב עם עצמינו.
ועוד....
וזה בדיוק הסיבה שהבטרייה שלך גמורה......
כי כשהבטרייה גמורה או בקושי מלאה
זה משפיע עליך ועל כל היום בעבודה ובבית.
תארי לעצמך אישה שקמה בבוקר לעבודה עם הרגשה
- שהמקצוע או תאור התפקיד שלה לא מספיק מכובד.
- שהמשפחה שלה והסובבים אותה מעריכים אותה לפי המקצוע שלה.
- שהיא תמיד חושבת שרק החברה מצליחה בעבודה
וכו'
כמה זה משפיע עליה כל היום,
כמה אנרגיות היא זוללת מהבטרייה שלה -
בכל שיחה טלפונית, יציאה מהבית, מפגש משפחתי תמיד זה ב"ראש" שלה...
שלא ידעו מה התפקיד שלה, שלא ישאלו אותה היכן היא עובדת..
מה יגידו עליה אם ידעו... כולם מצליחות ועובדות במקומות טובים ורק אני.....
הבטריה גמורה!! 0%
מאיפה שיהיה לה כח נפשי ואנרגיות אם זה ההתמודדות כל היום?
עם איזה חשק היא יוצאת בבוקר לעבודה?
איך היא בכלל יכולה לראות את הטוב בתפקיד שלה?
הכל מתבלבל לה...הטוב והרע...
קבלי תובנה להיום:
עבודה זו "עבודה" - דורש ולוקח מאתנו כח פיזי
אך לא אמור לזלול את הכח הנפשי
כי כשאנחנו עושות את מה שאנחנו אוהבות
זה ממלא לנו את הבטרייה ונותן לנו כח.. (100% הטענה)
אם את גם מרגישה שאת חוזרת מהעבודה
ואת אומרת לעצמך: "ככה אי אפשר להמשיך את החיים".
נסי לחשוב:
- מה ואיזה תפיסות מעכבות יש לך?
- האם באמת באמת (עמוק פנימה) את לא נהנית מהמקצוע? (ויש לך השפעה מהסובבים אותך)
- נסי לחפש מה הדברים שאת כן נהנת במקצוע שלך?
תנסי להגיע למסקנה:
איפה הבטרייה שלך נגמרת, על מה הוא הולך?
אני בטוחה שכשתעני לעצמך את התשובות
כבר תוכלי למלאות את הבטרייה בעוד אחוזים בע"ה
והיום שלך יתחיל להיראות אחרת - טובה בהרבה יותר!!
הרבה ס"ד והטענה מהירה!!
על נושא ה'עבודה והנאה בעבודה'
וע"כ אני מצרפת מאמר עם תובנות שכתבתי:
את גם מרגישה (כמו רבות) שהעבודה זוללת ממך
את כל האנרגיות, כח, סבלנות, שמחה, חדוות יצירה...?
את חוזרת הביתה מהעבודה מותשת פיזית ונפשית?
את שואלת את עצמך, האם מתאים לי המקצוע/התפקיד הזה?
יש לי חדשות בשבילך שלכאורה תתפלאי לשמוע>>
יש סיכוי גדול מאד שהמקצוע שאת עובדת מתאים לך מאד!!!
והבטרייה הגמורה שלך, היא לא אי ההתאמה שלך למקצוע...
בלבלתי אותך?
את בטח שואלת עכשיו,
אז מה הסיפור שלי? אם כך למה אני מרגישה כך?
תמשיכי לקרוא עד הסוף ומיד תצליחי להבין את הדילמה שלך,
אני שומעת מלא מעט נשים משפטים כמו:
"ככה אני לא יכולה להמשיך את החיים".
"אני חוזרת הביתה מהעבודה מותשת פיזית ונפשית, עייפה,
אין לי כח ואין לי סבלנות לכלום.."
אולי אני לא בכיוון הנכון בכלל?!
ועוד... ועוד...
הן מתלבטות,
האם בכלל מתאים להן המקצוע
או אולי הן צריכות לחפש מקצוע/עבודה אחרת,
או אולי לפנות לכיוון לימודים...
העיקר שהן כבר תוכלנה להרגיש שהן הולכת וחוזרות מהעבודה
עם בטרייה מלאה מרוצות, שמחות, מלאות בסיפוק
עם כח פיזי ונפשי לבית ולילדים,
והעבודה לא היא שזוללת להם את כל האנרגיות....
כשהן יורדות לעומק הדברים (עם אשת מקצוע) הן מגלות שלעיטים:
המקצוע כ"כ מתאים להן, והם כ"כ טובות בתפקיד
ואפילו מצליחות וגם יש להם סיפוק....
את בטח שואלת, אז איך זה יכול להיות? (מה הולך פה?!)
זאת התשובה:
אנחנו מסתובבות עם "תפיסות וחסמים" לרב על עולם התעסוקה
שמשפיעים עלינו ומונעים מאתנו להרגיש ולהאמין שאפשר
- ליהנות במקום העבודה
- לקבל כח וחדוות עשיה בשעות שאחרי העבודה
- להרגיש טוב עם עצמינו.
ועוד....
וזה בדיוק הסיבה שהבטרייה שלך גמורה......
כי כשהבטרייה גמורה או בקושי מלאה
זה משפיע עליך ועל כל היום בעבודה ובבית.
תארי לעצמך אישה שקמה בבוקר לעבודה עם הרגשה
- שהמקצוע או תאור התפקיד שלה לא מספיק מכובד.
- שהמשפחה שלה והסובבים אותה מעריכים אותה לפי המקצוע שלה.
- שהיא תמיד חושבת שרק החברה מצליחה בעבודה
וכו'
כמה זה משפיע עליה כל היום,
כמה אנרגיות היא זוללת מהבטרייה שלה -
בכל שיחה טלפונית, יציאה מהבית, מפגש משפחתי תמיד זה ב"ראש" שלה...
שלא ידעו מה התפקיד שלה, שלא ישאלו אותה היכן היא עובדת..
מה יגידו עליה אם ידעו... כולם מצליחות ועובדות במקומות טובים ורק אני.....
הבטריה גמורה!! 0%
מאיפה שיהיה לה כח נפשי ואנרגיות אם זה ההתמודדות כל היום?
עם איזה חשק היא יוצאת בבוקר לעבודה?
איך היא בכלל יכולה לראות את הטוב בתפקיד שלה?
הכל מתבלבל לה...הטוב והרע...
קבלי תובנה להיום:
עבודה זו "עבודה" - דורש ולוקח מאתנו כח פיזי
אך לא אמור לזלול את הכח הנפשי
כי כשאנחנו עושות את מה שאנחנו אוהבות
זה ממלא לנו את הבטרייה ונותן לנו כח.. (100% הטענה)
אם את גם מרגישה שאת חוזרת מהעבודה
ואת אומרת לעצמך: "ככה אי אפשר להמשיך את החיים".
נסי לחשוב:
- מה ואיזה תפיסות מעכבות יש לך?
- האם באמת באמת (עמוק פנימה) את לא נהנית מהמקצוע? (ויש לך השפעה מהסובבים אותך)
- נסי לחפש מה הדברים שאת כן נהנת במקצוע שלך?
תנסי להגיע למסקנה:
איפה הבטרייה שלך נגמרת, על מה הוא הולך?
אני בטוחה שכשתעני לעצמך את התשובות
כבר תוכלי למלאות את הבטרייה בעוד אחוזים בע"ה
והיום שלך יתחיל להיראות אחרת - טובה בהרבה יותר!!
הרבה ס"ד והטענה מהירה!!