הנושאים החמים
מי שעקב בחצי שנה האחרונה אחרי אשכולות של קניית מצלמות כאן בפרוג, בטח שם לב לשאלה שחזרה על עצמה כמעט בכל האשכולות:
"אני רוצה מצלמה שעושה טשטוש ברקע",
"המצלמה הזאת יכולה לעשות טשטוש ברקע?",
"איך עושים שיהיה טשטוש ברקע?".
האמת שיצא לי כבר כמה פעמים להסביר את הענין 'מלמעלה' באשכולות מהסוג הזה, או לענות לאנשים בפרטי על השאלה הזאת, חשבתי שאולי יהיה מועיל יותר לתפוס יוזמה, ולהסביר את הענין הזה כמו שצריך, לטובת כל אלו שרק רוצים לצלם את המשפחה, אבל יותר טוב.
ואם אתם צלמים, או למדתם בקורס צילום, המאמר הזה לא מיועד לכם. הוא מיועד דווקא עבור אלו שלא למדו, ורוצים לדעת איך עושים את זה.
אז אחת ולתמיד. מה זה טשטוש ברקע? איך הוא נוצר? ולמה אני לא מצליח לעשות את זה?
קודם כל, אני אולי מפתיע פה מישהו, אבל אין קשר בין מצלמה מקצועית, לטשטוש רקע. למעשה, אין קשר בכלל בין מצלמה לטשטוש רקע.
הטשטוש הזה הוא תוצאה של שילוב בין העדשה שלנו, לאחד הכללים בצילום - 'עומק שדה'.
מה זה עומק שדה?
השדה הוא למעשה השטח שבו אנחנו מצלמים את התמונה שלנו. הוא למעשה מייצג את השטח שבין המצלמה שלנו, לקו האופק או הרקע של התמונה.
'עומק השדה', מתייחס לפוקוס בתמונה. כמה מרחק יש בין נקודת הפוקוס של התמונה (בד"כ, האובייקט המצולם), ובין קצוות התמונה (המצלמה מצד אחד, והרקע מן הצד השני). הכלל הזה בעיקרון אומר, שככל שמשהו נמצא קרוב יותר לנקודת הפוקוס שלנו, הוא יהיה חד יותר, וככל שנתרחק - הוא יהיה מטושטש יותר.
וכעת, קצת הסבר על איך זה עובד.
אחד ממרכיבי העדשה שלנו (בכל מצלמה שהיא. גם הכי פשוטות) הוא הצמצם. הצמצם הוא בעצם ה'חור' בעדשה שדרכו עוברות קרני האור בדרך אל החיישן. הצמצם מורכב ממספר להבים (חתיכות פלסטיק בצורת משולש) משתנה.
זהו צמצם בן 6 להבים.
הצמצם נמדד במצלמה במספרים המציינים את הגודל שלו. ככל שהמספר קטן יותר, כך החור גדול יותר, ויותר אור נכנס לתמונה שלנו. ערכי הצמצם מצוינים באמצעות האות F.
למה חשוב לכם לדעת על הצמצם?
כי הצמצם שולט על עוד דבר. טווח הפוקוס של התמונה.
כלומר, כמה שטח מתוך 'עומק השדה' שלנו יהיה חד, ומה יהיה מטושטש.
המצלמה שלנו מזהה את מה מתוך כל מה שהיא רואה אנחנו רוצים לצלם, וקובעת אותו כנקודת מרכז הפוקוס. ככל שמשהו נמצא רחוק יותר מהנקודה המרכזית של הפוקוס לנו, היא תהיה מטושטשת יותר. וככל שמשהו יתקרב אל נקודת מרכז הפוקוס, הוא יהיה חד יותר.
ומה תפקיד הצמצם בכל זה?
הצמצם הוא זה ששולט כמה גדולה תהיה נקודת הפוקוס. ככל שהמספר נמוך יותר, נקבל 'עומק שדה רדוד' יותר. כלומר, נקודת הפוקוס שלנו תהיה צרה יותר. וכל דבר שנמצא אפילו במרחק קטן ממנה כבר יהיה מטושטש. לעומת זאת בצמצם 'סגור' יותר, נקבל 'עומק שדה רחב' יותר.
אחרי שהבנו את כל זה, (ואם לא הבנתם, אני ממליץ לקרוא שוב, אם כי זה לא כל-כך חשוב להמשך.) נבין גם איך עושים טשטוש ברקע.
אנחנו צריכים למקם את האובייקט שלנו כמה שיותר רחוק מהרקע שלו. ככל שהוא יהיה רחוק יותר, הטשטוש יהיה חזק יותר. אנחנו גם צריכים לפתוח את הצמצם שלנו כמה שיותר, כדי לקבל עומק שדה רדוד, ואז הרק יהיה מאוד מטושטש.
אבל רגע, איש כתום יקר, המאמר הזה פונה לאנשים שמחזיקים מצלמה ביתית. אין להם אפשרות (בד"כ) לשלוט על ערכי הצמצם!!!
אז מה עושים?
הנה כמה שיטות שיעזרו לכם לטשטש את הרקע.
1. צלמו במקומות פתוחים ורחבים. פארקים. יערות. מרפסת עם נוף ועוד...
2. הקפידו למקם את האובייקט שלכם כמה שיותר קרוב אל המצלמה (במידת האפשר. אם אנחנו מצלמים מישהו ואנחנו רוצים שיראו את כל הגוף שלו, הוא יצטרך להיות יחסית רחוק מהמצלמה, אבל עדיין חשוב שהוא יהיה הכי קרוב שאפשר).
3. אל תשתמשו במלוא רוחב העדשה! לרובינו יש נטיה לצלם בלי זום בכלל. כשאתם מצלמים מישהו, תתרחקו ממנו ותעשו קצת זום עם המצלמה. הזום משנה את המבנה הפוקלי של העדשה, וגורם לעומק השדה להיראות רדוד יותר. אם אתם מצלמים במקום מאוד מואר - אני אישית ממליץ להתרחק ממש מהמצולם, ולעשות מלאאא זום (אם יצאתם פעם עם צלם\ת לצילומי חוץ, אולי שמתם לב שהם עומדים יחסית רחוק מהמצולמים).
הקפדה על כמה שיותר מתוך הכללים האלה, יעלו את רמת הטשטוש של הרקע שלכם, וירימו את התמונות שלכם בכמה רמות.
"A good photographer is knowing where to stand"
Ansel Adams
תמונות הצמצם במאמר, באדיבות Pixady, אתר חינמי של חומר גרפי ותמונות.
בהצלחה,
איש כתום.
"אני רוצה מצלמה שעושה טשטוש ברקע",
"המצלמה הזאת יכולה לעשות טשטוש ברקע?",
"איך עושים שיהיה טשטוש ברקע?".
האמת שיצא לי כבר כמה פעמים להסביר את הענין 'מלמעלה' באשכולות מהסוג הזה, או לענות לאנשים בפרטי על השאלה הזאת, חשבתי שאולי יהיה מועיל יותר לתפוס יוזמה, ולהסביר את הענין הזה כמו שצריך, לטובת כל אלו שרק רוצים לצלם את המשפחה, אבל יותר טוב.
ואם אתם צלמים, או למדתם בקורס צילום, המאמר הזה לא מיועד לכם. הוא מיועד דווקא עבור אלו שלא למדו, ורוצים לדעת איך עושים את זה.
אז אחת ולתמיד. מה זה טשטוש ברקע? איך הוא נוצר? ולמה אני לא מצליח לעשות את זה?
קודם כל, אני אולי מפתיע פה מישהו, אבל אין קשר בין מצלמה מקצועית, לטשטוש רקע. למעשה, אין קשר בכלל בין מצלמה לטשטוש רקע.
הטשטוש הזה הוא תוצאה של שילוב בין העדשה שלנו, לאחד הכללים בצילום - 'עומק שדה'.
מה זה עומק שדה?
השדה הוא למעשה השטח שבו אנחנו מצלמים את התמונה שלנו. הוא למעשה מייצג את השטח שבין המצלמה שלנו, לקו האופק או הרקע של התמונה.
'עומק השדה', מתייחס לפוקוס בתמונה. כמה מרחק יש בין נקודת הפוקוס של התמונה (בד"כ, האובייקט המצולם), ובין קצוות התמונה (המצלמה מצד אחד, והרקע מן הצד השני). הכלל הזה בעיקרון אומר, שככל שמשהו נמצא קרוב יותר לנקודת הפוקוס שלנו, הוא יהיה חד יותר, וככל שנתרחק - הוא יהיה מטושטש יותר.
וכעת, קצת הסבר על איך זה עובד.
אחד ממרכיבי העדשה שלנו (בכל מצלמה שהיא. גם הכי פשוטות) הוא הצמצם. הצמצם הוא בעצם ה'חור' בעדשה שדרכו עוברות קרני האור בדרך אל החיישן. הצמצם מורכב ממספר להבים (חתיכות פלסטיק בצורת משולש) משתנה.
זהו צמצם בן 6 להבים.
הצמצם נמדד במצלמה במספרים המציינים את הגודל שלו. ככל שהמספר קטן יותר, כך החור גדול יותר, ויותר אור נכנס לתמונה שלנו. ערכי הצמצם מצוינים באמצעות האות F.
למה חשוב לכם לדעת על הצמצם?
כי הצמצם שולט על עוד דבר. טווח הפוקוס של התמונה.
כלומר, כמה שטח מתוך 'עומק השדה' שלנו יהיה חד, ומה יהיה מטושטש.
המצלמה שלנו מזהה את מה מתוך כל מה שהיא רואה אנחנו רוצים לצלם, וקובעת אותו כנקודת מרכז הפוקוס. ככל שמשהו נמצא רחוק יותר מהנקודה המרכזית של הפוקוס לנו, היא תהיה מטושטשת יותר. וככל שמשהו יתקרב אל נקודת מרכז הפוקוס, הוא יהיה חד יותר.
ומה תפקיד הצמצם בכל זה?
הצמצם הוא זה ששולט כמה גדולה תהיה נקודת הפוקוס. ככל שהמספר נמוך יותר, נקבל 'עומק שדה רדוד' יותר. כלומר, נקודת הפוקוס שלנו תהיה צרה יותר. וכל דבר שנמצא אפילו במרחק קטן ממנה כבר יהיה מטושטש. לעומת זאת בצמצם 'סגור' יותר, נקבל 'עומק שדה רחב' יותר.
אחרי שהבנו את כל זה, (ואם לא הבנתם, אני ממליץ לקרוא שוב, אם כי זה לא כל-כך חשוב להמשך.) נבין גם איך עושים טשטוש ברקע.
אנחנו צריכים למקם את האובייקט שלנו כמה שיותר רחוק מהרקע שלו. ככל שהוא יהיה רחוק יותר, הטשטוש יהיה חזק יותר. אנחנו גם צריכים לפתוח את הצמצם שלנו כמה שיותר, כדי לקבל עומק שדה רדוד, ואז הרק יהיה מאוד מטושטש.
אבל רגע, איש כתום יקר, המאמר הזה פונה לאנשים שמחזיקים מצלמה ביתית. אין להם אפשרות (בד"כ) לשלוט על ערכי הצמצם!!!
אז מה עושים?
הנה כמה שיטות שיעזרו לכם לטשטש את הרקע.
1. צלמו במקומות פתוחים ורחבים. פארקים. יערות. מרפסת עם נוף ועוד...
2. הקפידו למקם את האובייקט שלכם כמה שיותר קרוב אל המצלמה (במידת האפשר. אם אנחנו מצלמים מישהו ואנחנו רוצים שיראו את כל הגוף שלו, הוא יצטרך להיות יחסית רחוק מהמצלמה, אבל עדיין חשוב שהוא יהיה הכי קרוב שאפשר).
3. אל תשתמשו במלוא רוחב העדשה! לרובינו יש נטיה לצלם בלי זום בכלל. כשאתם מצלמים מישהו, תתרחקו ממנו ותעשו קצת זום עם המצלמה. הזום משנה את המבנה הפוקלי של העדשה, וגורם לעומק השדה להיראות רדוד יותר. אם אתם מצלמים במקום מאוד מואר - אני אישית ממליץ להתרחק ממש מהמצולם, ולעשות מלאאא זום (אם יצאתם פעם עם צלם\ת לצילומי חוץ, אולי שמתם לב שהם עומדים יחסית רחוק מהמצולמים).
הקפדה על כמה שיותר מתוך הכללים האלה, יעלו את רמת הטשטוש של הרקע שלכם, וירימו את התמונות שלכם בכמה רמות.
"A good photographer is knowing where to stand"
Ansel Adams
תמונות הצמצם במאמר, באדיבות Pixady, אתר חינמי של חומר גרפי ותמונות.
בהצלחה,
איש כתום.
