המורה יאקוב הסתובב מתוסכל בחדר המורים הריק.

יום הלימודים נגמר כבר לפני שעה אבל הוא חייב לפתור את התעלומה.

כמעט כל שיעור, בזמן שהוא כותב תרגילים על הלוח, נוחת על שולחנו מטוס נייר זעיר. בנוי היטב יש לומר.
בפעם הראשונה שזה קרה הוא העביר מבט קשוח חודר עיניים תמימות ומיתממות, עד שמבטו נפל על השולחן של חזי.
חזי עצמו ישב שם עם סרט צהוב סביב הראש, ועל שולחנו גליונות נייר מקופלים ברמות גימור שונות של מטוסים.
המורה יאקוב עשה אחד ועוד אחד והגיע למסקנה שאחד. חייב להיות שחזי הוא האחד והיחיד שאולי יתכן ששלח את הכטב"מ.

הוא צמצם עיניים ושאל בטון מתוח-בטוח-שטוח בדיוק כמו שלמד בקורס להנחיית מורים: "חזי אולי ברח לך איזה מטוס"?
חזי נענע בראש לשלילה והמשיך לקפל דגם מדויק של סאייד-2.

יאקוב החליט לשמור על השקט והבליג בעצימות בינונית.

מאז נחתו כבר הרבה מטוסים על השולחן שלו. חלק פיספסו ופגעו בשולחנות שלפניו. הוא נאלץ לפנות את המקומות הראשונים והעביר את הילדים לכיתות מקבילות.
הרבה פעמים גם הוא הנחית אגרוף מחץ שהשמיד בוודאות כלי טיס רבים.
אבל מה שהכי מטריד אותו, שיש מטוסים שאין לו מושג מי שולח.

אחרי כל מטוס הוא מסתכל לשולחן של חזי, וזה מהנהן לו בראש ומסמן שהוא מקבל אחריות, ולפעמים עושה פרצוף כזה של באמת שאין לי מושג.

אז מי שולח אותם?