ואולי הגיע הזמן להרפות?

הם ניצבו שם
גחלים מעלי עשן
מיתמר
מסמא
מעלה חשק
לאמץ אותן
אל הלב הקר

רוחשות לוחשות,
מעלות ניחוח ישן
והלב
כמה
והרצון מתחזק
איתן
אך מנוכר

והיד
נעה לעבר
רוצה
לחוש
לחבק
מנסה

והוסטה היא
לכיוון אחר
והלב
עדיין
מתאבק
לא הוסה

לו רק שיער הוא הלב
לו רק ידעה היא היד

אבל הוא המשיך...

מתעלם
מרמזים
וסימנים
ולבבות אחרים
שנפתחו בפניו

עדיין
חושק
מתאווה
לאותם הדברים
שנראים טוב
בעיניו

מתעלם
נכלם
ומתקומם

נחוש
עיקש
ומשתומם

אין כל פלא.
אם כן...
בכך שהוא עודנו מגמגם...

***

כל כך הרבה פעמים בחיינו אנו חושקים ומצפים להשיג כל מיני דברים- בין אם זו עבודה, ציון, וכדו'.
פעמים, אנחנו נגשים את החלום, וניהפך למאושרים עלי אדמות.
ופעמים...
כשהמפתח שבידינו לא יעשה את פעולתו,,
אנו נמשיך לדפוק ולטרוק, ולנסות להיכנס לשם שוב ושוב ושוב...
במקום לעצור ולהבין ש...
אם המפתח שבידינו לא פותח, כנראה שהוא פשוט לא מתאים לדלת הזו.
ואם הוא לא מתאים לדלת הזו, כנראה מן הסתם שהוא מתאים לדלת אחרת.
ואם הקב"ה החליט להכניס אותך דרך דלת אחרת...
אז...
מה יועילו לך הדפיקות והטריקות?

ואם הקב"ה החליט להכניס אותך דרך דלת אחרת...
כנראה שמה שמחכה לך מהעבר השני...
זה הדבר הכי טוב בשבילך!!!

אז בואו נפסיק להתבלבל.

חנוכה שמח!!