הנושאים החמים
את הביטוי "רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם – כְּבוֹדוֹ" שמעתם?
מכירים כבר?
ובכן, מקור ביטוי זה נמצא במקורות התורניים/ההלכתיים כדלהלן:
א. בתלמוד ירושלמי (מסכת פאה פרק א הלכה א) איתא:
"אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָֽבְלָה (התלוננה) עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ (לפני חכמים).
אָֽמְרָה לָהֶן גְּעוּרוּ (תגערו) בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי בְּכָבוֹד.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ (כלומר, התביישו והאדימו פניהם של החכמים מבושה).
אָֽמְרוּ אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבֹתָיו.(אפשר שרבי ישמעאל לא מכבד את הוריו?).
אָֽמְרוּ לָהּ מַה עֲבַד לֵיךְ.(מה הוא עושה לך?מהו המעשה שלא מכבד אותך?)
אָֽמְרָה כְדּוּ נְפַק מִבֵּית וַועֲדָה (שיוצא מבית המדרש) אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָה רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן (אני רוצה לרחוץ את רגליו ולשתות את המים האלו) וְלָא שְׁבִיק לִי.(וישמעאל בני לא מניח לי לעשות כך)
אָֽמְרוּ לוֹ (חכמים לרבי ישמעאל) הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ"
ב. קנין "חצר" נלמד בתלמודא (בבלי מסכת גיטין דף ע"ז ע"א) "מונתן בידה" גבי גט ("והתניא: ידה, אין לי אלא ידה, גגה, חצרה וקרפיפה מניין? תלמוד לומר: ונתן- מכל מקום") או "מהמצא תמצא" גבי גניבה ("והתניא: בידו, אין לי אלא ידו, גגו, חצרו וקרפיפו מניין? תלמוד לומר: המצא תמצא - מכל מקום").
ובתלמוד (בבלי מסכת בבא מציעא דף י"א ע"א) איתא:
"אמר ר' יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו" (וביארו שם שדין זה דווקא בחצר "המשתמרת"...)
ג.והנה, אע"פ שחצרו של האדם קונה שלא מדעתו, עדיין אין חצרו של אדם קונה כאשר מדובר "בבעל כורחו".
ויש לכך מספר מקורות תורניים ואציין אחד מהם:
בבית יוסף (על הטור - אורח חיים סימן תמ"ח) הביא בשם שו"ת הרשב"א ז"ל (חלק א'. קע"ח) "שמה שמשלחים עכו"ם ככרות של חמץ דורון לישראל בי"ט האחרון של פסח מותר ונתן טעם משום דישראל לא ניחא ליה באיסורא וחצירו נמי לא קניא ואפילו משתמרת ואפילו עומד בצדה שאין חצירו קונה לו בעל כורחו. ומתוך דבריו נראה דבסתם מיירי וכו…"
וכך פסק שם (בסעיף ב) השולחן ערוך:
"אם אינו יהודי מביא לישראל דורון חמץ ביום אחרון של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו
וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו."
ועיין בדברי האחרונים והמשנה ברורה.
כעת, בואו ונראה איך הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
אז להבדיל בין קודש לחול…
במאמר זה נלמד יחד שאת העיקרון/הביטוי "שרצונו של האדם זהו כבודו" גם האקסל/שיטס מיישמים…
אם זה מפתיע אתכם…תקראו עד הסוף…
קדימה התחלנו…
ובכן, אפתח בשאלה הראשונה-שאני נשאל בה לעיתים…
מדוע בפונקציות של יבוא נתונים (או בנוסחאות פשוטות יותר כמו A4=) לא נמשך גם עיצוב התא (הכולל פרטים רבים כמו אימות נתונים/עיצוב מותנה/גודל הכתב/צבע מילוי ועוד ועוד)?
האם אותם "חכמים ונבונים" מבית היוצר מיקרוסופט/גוגל לא יכלו להואיל בטובם לקודד אלגוריתם מותאם באותן פונקציות לטובת משתמשי האקסל/שיטס שחפצים בכך?
האם מדובר בטרחה יתירה עבורם?
או שיש כאן (אולי...חלילה...)יד מכוונת לריבוי טרחה יתירה לאותו משתמש הגיליון שיחפוץ בעיצוב זהה למקור?
אז לפני שאגש להסבר אקדים שאלה נוספת…
מי שיתבונן בעומקם של דברים יראה שהשאלה נסובה בעצם על (כמעט) כל פונקציה..ומה לנו כי נלין על פונקציות כמו importrange וכדומה…
ואסביר זאת בדוגמה הכי פשוטה עם הפונקציה הכי פשוטה ("הגאונית בפשטותה" ליתר דיוק) - פונקציית sum:
תראו בצילום מסך מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן.
כאן בשורה 17 קיימת פונקציית sum על הטווח באותה עמודה בשורות למעלה.הפונקציה מושכת נתונים בווריאציה של סיכום.
את התוצאה היבשה אנו רואים.
אבל רגע.. הרי התאים האלו היו צבועים עם צבע מילוי צהוב.?
הפונקציה לא מחזירה לנו בתוצאה גם את עיצוב התאים בטווח!
ל-מ-ה ו-מ-ד-ו-ע ???
התשובה לכל זה היא -אותו מושכל רב היגיון - לפיו לא נוכל אף פעם "לרצות"(מלשון ריצוי-please) את כל האוכלוסייה ב 100%.
אך צריך להעריך את רצון של "רוב הציבור" ולפי רצון זה לחוקק תקנות וליצור חוקים שיחולו על כל הקולקטיב.
עיקרון זה של התחשבות בדעת רוב הקהל וביכולתם לקיים את התקנה.מצינו כיוצא בו בהיבט התורני-הלכתי במה שאמרו חז"ל "אין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה…"(תלמוד בבלי.מסכת ע"ז דף ל"ו. ועוד)
(לא השתמשתי ביסוד מהכתובים "אחרי רבים להטות" /"אזלינן בתר רובא"./ובכך שבממונא לא אזילנן בתר רובא כשמואל.כי האנלוגיה לא זהה לגמרי ויש לפלפל בזה ואין כאן המקום לכל זה)
להבדיל אלפי הבדלות ולהבדיל בין קודש לחול...יסוד זה עומד בקביעת "הכרעת הרוב" העומדת בבסיסה של הדמוקרטיה.
כמו כן יסוד זה (ועוד)לחלקם של הוגי דעות רבים מהווה "הפילוסופיה של המשפט וערכיו"...
ואם כנים דברינו עד כה. אגש לשאלתינו הראשונה.
מצורפים לפניכם 2 צילומי מסך מתוך הגיליונות המצורפים בלינק להלן.
זהו הגיליון מקור, ממנו נמשכים נתונים…
וזהו גיליון "קבלה לוועד הבית", אליו מיובאים נתונים בעזרת פונקציית vlookup…
הקבלה לוועד הבית פה היא "דוגמא וזכר בלבד" לקבלה עם נתוני אמת שאני נוהג להשתמש בה מתוקף תפקידי.
אין צורך להזכיר כי כל הפרטים כאן הם בדואים וכמשל בלבד!
בטבלת המקור בעמודה B יש אימות נתונים ועיצוב מותנה בתאים.
בטבלה שמושכת נתונים עיצוב הצבע שונה כי כך רצון יוצר הטבלה.
בעת שינוי של מספר הדירה בתא C8 משתנים כל פרטי הדיירים באופן אוטומט.
וכאן נשאל את עצמנו. האם ברוב המוחץ של המקרים ירצה עורך הגיליון שצבע המילוי/אימות נתונים יימשכו גם באותה פעימה או לא?
והתשובה היא חד משמעית -לא!!!!
זו רק דוגמא להבנת העיקרון וממנה יש להקיש לאלפי סיטואציות…
אם כן. אותם "חכמים ונבונים" שתיכנתו את הפונקציה - פעלו לטובת המשתמש בגיליון,
למען הנוחות שלו,
ולמען שמירת הצביון העיצובי בו הוא היה חפץ -קרוב לוודאי....
התשובה לשאלה הראשונה היא הבסיס של התשובה לשאלה השניה.
כי ההסבר לשתיהן שווה.
אה רגע...ישאל השואל.אם כך מדוע בגרירה של תאים, עיצוב התאים נשמר גם בתאים שנמצאים בטווח הגרירה?
והתשובה כאן פשוטה.לפי העיקרון הנ"ל הלא סיטואציית גרירה ברוב המוחץ של המקרים היא-שישנה טבלה קיימת עם עיצוב מסוים וכן מלא בפונקציות.
אותו משתמש הגיליון מעוניין לשמר את אותה תבנית ובסה"כ להוסיף עוד שורות למטה/להחיל את הפונקציה גם כלפי מטה.
מדובר פה בהוספת שורות הדבוקות לטבלת המקור (אין ברירה אחרת לגרירה)
ושימו לב-הוא הדין כאשר משתמש הגיליון נוקט בשיטת "העתק-הדבק" .כאן היה "גילוי דעת" כי רצונו שיועתק תא המקור ויודבק עם אותו עיצוב במקום אחר.
וכיון שכך היא דעתם של הרוב המוחץ של בני אדם המשתמשים בגיליון ,
לכן האקסל/שיטס תוכנת כך. שבמקרים כאלו העיצוב גם יועתק.
עד כאן…
מקווה שנהניתם!
זו עוד דוגמא "קטנה" לחכמה הנפלאה והלוגיקה המסתתרת באקסל/שיטס.
"תלמדו" את האקסל!
"תחקרו את האקסל"!
זה מחכים, זה מהנה וזה בהחלט שווה…
לסיום, אחתום בלשונו הזך של רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך כבוד הבריות).
"וראוי לאדם שיהא בו מדעת קונו, שהוא מחבב את העניים ומבקר אותם. וכתיב (ישעיה נז טו) אני את דכא אשכון.
וידוע שרצונו של אדם זהו כבודו, וראוי לירד לסוף דעת כל אחד ואחד ולעשות רצונו, ושיבטל רצונו מפני רצון אחרים.
וכבר ספרו על רבנו האר"י ז"ל, שארע פעם אחת שתלמיד חכם אחד לא היה מכירו, ורצה לילך לפניו, ואף הוא היה מתכון לילך לאחריו כדי לעשות רצונו ולכבדו,
וישא ביום ההוא קל וחמר על אחת כמה וכמה ראוי לזהר בכבוד מלך הכבוד." עכ"ל.
וכך הוא לשונו של "התנא דבי אליהו" - פרק כ"ח:
וכך אמר להם הקב״ה לישראל, בניי אהוביי כלום חסרתי דבר שאבקש מכם?
ומה אני מבקש מכם?
אלא שתהיו אוהבים זה את זה,
ותהיו מכבדים זה את זה,
ותהיו יראים זה מזה,
ולא ימצא בכם עבירה וגזל ודבר מכוער. שלא תבואו לידי פסול לעולם."
תהיו מכבדים זה את זה…
תהיו מכבדים את רצונו של השני…
כי, רצונו של האדם - הוא כבודו…
לינק לגיליון שיטס הכולל הסברים ודוגמאות לכל המבואר במסגרת מאמר זה - מצורף כאן
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 22 ▪︎ כך תְּחַשְּׁבוּ בקלות את ס"ך המילים בתא אקסל/גוגל שיטס ▪︎ ואיך זה קשור לברכת כהנים?
