הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
אפתח את המאמר במילי דאורייתא:
א. בתלמוד בבלי (מסכת מנחות דף כ"ט ע"א) איתא "אמר רב יהודה אמר רב, כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה"
וכתבו בעלי התוספות (מסכת גיטין דף כ: בד"ה לא צריכא דמעורה) שדין זה נלמד "משום דכתיב בהו וכתבתם - כתיבה תמה"
ועיין בבית יוסף (בדברי הטור יורה דעה סימן רע"ד) שדין זה תקף גם גבי ספר תורה,
"ואף על גב דלגבי תפילין ומזוזות איתמר, כ"ש לס"ת שהוא חמור מהם".
ב. וכתב השולחן ערוך בהלכות ספר תורה (יורה דעה סימן רע"ד סעיף ד') "צריך שכל אות תהא מוקפת גויל מארבע רוחותיה, שלא תדבק אות בחבירתה, אלא יהא ביניהם כחוט השערה.
ולא יהיו מופרדות הרבה זו מזו, כדי שלא תהא תיבה אחת נראית כשתים.
ויהיה בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה, ולא יקרבם ביותר שלא יהיה שתי תיבות נראות כאחת. ואם שינה, שהרחיק בין האותיות עד שהתיבה נראית כשתים, או שקירב שתי תיבות עד שנראות כאחת, פסול."
ולגבי בדיעבד ובאיזה אופן מועיל לשאול תינוק "דלא חכים ולא טיפש" עיין שם בפוסקים ובדברי המשנה ברורה בסימן ל"ב ס"ק קמ"ג ובס"ק קמ"ה.
אנו רואים כאן את ההתייחסות ההלכתית לנושא הרווחים בדיני כתיבת סתם, הן לדין הרווח המינימלי והן לדין הרווח המקסימלי - הכשר/לכתחילה.
ג. כידוע, בדיני כתיבה בשבת שיעור החיוב (חטאת/ מיתה) הוא בשתי אותיות,
שכל מלאכות שבת נלמדות ממעשה המשכן, ובמשכן היו כותבים ("ברושם") על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו. (עיין במתניתין מסכת שבת דף ק"ג ע"א)
ובדין זה אנו מוצאים שהמרחק והרווח המקסימלי ללא שיעור, וכל זאת בתנאי שלא נדרש מעשה נוסף מלבד הקירוב של הלוחות שנכתבו בהן האותיות.
וכך איתא בתלמודא (בבלי מסכת שבת דף ק"ד ע"ב) "א"ר אמי כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב, כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה.
והתנן כתב על שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור?
התם מחוסר מעשה דקריבה הכא לא מחוסר מעשה דקריבה".
ופירש רש"י "מחוסר מעשה דקריבה - אינו מקרבן אלא על ידי קציצה המפסיק ביניהן וכי קאמר רב אמי כגון כתב אחת על שפת לוח זו בטבריה ואחת על שפת לוח זו בצפורי ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא".
ועיין בפירוש הרשב"א בחידושיו על הש"ס, וכן במגיד משנה על הרמב"ם הלכות שבת פרק י"א הלכה י"ב מה שביארו בפירוש דברי רבי אמי.
ד. הנידונים ההלכתיים-תלמודיים בנושא רווחים באים לידי ביטוי והלכה למעשה לא רק בכתיבה אלא גם בהגייה וקריאה.
וכך אמרו בתלמודא (בבלי מסכת ברכות דף ט"ו ע"ב) "תני רב עובדיה קמיה דרבא, ולמדתם שיהא למודך תם, שיתן רווח בין הדבקים.
עני רבא בתריה, כגון על לבבך, על לבבכם, בכל לבבך, בכל לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ.
א"ר חמא ברבי חנינא, כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם, שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון, אל תקרי בפרש אלא בפרש, אל תקרי בצלמון אלא בצלמות".
ואע"פ שדרשו בש"ס לעניין קריאת שמע בלבד, נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ס"א סעיף כ"ב) וזה לשונו:
"אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך.
הגה: והוא הדין הקורא בתורה בנביאים ובכתובים יש ליזהר.(בית יוסף בשם הרד"ק)"
ה. וכך מפורש בדברי הזוהר הקדוש (פרשת פנחס רעיא מהימנא דף רמ"ו ע"א):
"שְׁתִּיתָאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא גַּרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו דְּאָמַר הַלְעִיטֵנִי, אֹרַח הַלְעָטָה, אֶלָּא בְּאֹרַח טְחִינָה.
אוּף הָכִי, מַאן דְּאַפִּיק מִלִּין דִּצְּלוֹתִין אוֹ דְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמוֹי, בָּעֵי לְאַפָּקָא לוֹן בְּהַטְחָנָה שְׁלֵמִים, וְלָא בְּהַלְעָטָה חֲסֵרִים.."
(תרגום- שִׁשִּׁי ,שֶׁלֹּא יְהֵא גַרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ עֵשָׂו שֶׁאָמַר הַלְעִיטֵנִי, דֶּרֶךְ הַלְעָטָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ טְחִינָה.
אַף כָּךְ מִי שֶׁמּוֹצִיא דִבּוּרִים שֶׁל תְּפִלָּה אוֹ תּוֹרָה מִפִּיו, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ טְחִינָה - שְׁלֵמִים, וְלֹא בְּהַלְעָטָה - חֲסֵרִים.)
להבדיל בין קודש לחול…הכתיבה - היא הפעולה הכי בסיסית שאנו מורגלים בה בחיי היום יום (הן בכתיבה בדף ועט והן בהקלדה במחשב וכדומה).
הכתיבה - היא גם מיומנות חשובה ומורכבת שהארגון והסדר בה חשובים מאוד.
מיומנות זו נרכשת באמצעות למידה ותרגול בבית הספר היסודי,
לכתיבה תקנית ונכונה יש כללים רבים וקיימת התייחסות גם לשאלת הרווחים בין אות לאות/בין מילה למילה/בתחילתה של שורה חדשה ועוד…
הכללים סביב הרווחים בין מילה למילה הם חשובים,
"נהוג" לחנך ולהרגיל את הילדים ליתן רווח אצבע בין מילה למילה.
(לילדים שמתקשים מעט בביצוע המשימה, יש כלי עזר הניתנים לרכישה כמו "סרגל אצבע" ראו כאן דוגמא).
כעת, בואו ונראה איך הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
עד כה הזכרתי את סוגיית הרווחים בכתב שנכתב בכתב יד.
אך מהם הכללים שמכתיבים לאקסל אלו רווחים נחשבים תקניים ואלו לא? כאן מדובר כבר על הקלדה במחשב...
(בהמשך נראה את תפקידה של פונקציית trim בסוגיה זו.)
יצאנו לדרך…
תראו את הצילום מסך המצורף (מתוך הגיליון המצורף להלן).
לעיל בפתיחת המאמר הזכרתי את המונחים מינימום ומקסימום בכל הקשור לרווחים.
בהקלדה במחשב/בגילון אקסל & שיטס לכל תו יש "מקום" , כך שאי אפשר באמת ששני תווים יהיו נוגעים זה בזה.
מאידך, כל רווח לפני/ אחרי תו של טקסט נחשב תו,
אתם יודעים מה הבעיה בכל הסוגיה הזו?
שאי אפשר תמיד לראות זאת בהתבוננות רגילה על פני המסך…
"תו" הרווח הוא נוכח שלא (תמיד) נראה…
הפונקציה באקסל/שיטס שעוזרת לנו לעשות סדר ולגלות את כל העצמים המוסתרים הללו בתאים - היא פונקציית len.
בצילום מסך הנ"ל בעמודה B ישנם קטעי טקסט דוגמא להמחשת האמור.
בתא B4 הטקסט מיושר לימין ולכן ניתן לראות שקיים רווח כלשהו (קיימים שם 2 רווחי מקלדת אם נדייק) מימין האות א'.
רווחים אלו אינם "לכתחילה" בכתיבה אידיאלית,
הרווחים האלו מיותרים!
והוא הדין לרווחים לאחר סיום הטקסט (כמו בדוגמא בתא B6 ברווח מימין הספרה 4). זו לא כתיבה תקנית, ודינם של רווחים אלו -מיותרים!
בתא B4 ישנו רווח בודד בין האות ג לאות ד.
זהו רווח תקני לגמרי מבחינת האקסל /שיטס!
אך אם נוסיף עוד רווח(או יותר) מקלדת, דינו של הרווח הנוסף יהיה - מיותר!
שימו לב לנקודה חשובה!
המילה אבג היא חסרת משמעות ,אך עדיין אם תוצמד "למילה" זו "מילה" נוספת שנקראת דהו, בעיני האקסל אלו שתי מילים שיש ליתן רווח בודד ביניהן.
יתירה מכך, גם כאשר בעל הגיליון מציין רווח אחד בין "מילים" כלומר תווים בודדים של טקסט כפי שהדגמתי בתא B6.
בעיני האקסל דינם של תווים בודדים אלו כדין שני מילים רגילות שיש ליתן ביניהן רווח בודד.
בעמודה C כתבתי במפורט את מיקומם של הרווחים, כי כאמור הרווחים לפעמים אינם נראים במבט סתמי על הגיליון.
בעמודות E & H פונקציית len סופרת את כלל התווים בכל תא ועוזרת לנו להבין אם ס"ך התווים בתא הוא תקני או לא.
אם נחפוץ להסיר את הרווחים המיותרים בכל תא, ישנם מספר דרכים לבצע זאת.
אני אפרט ואסביר…
שיטה 1- בעזרת כלי חיפוש והחלפה:
באקסל וכן בשיטס, יש לסמן את התאים שאנו מעוניינים להסיר מהם רווחים מיותרים >
ללחוץ על קיצור המקלדת CTRL+H >
בחפש - יש להקיש פעמיים על מקש רווח (המשמעות היא לחפש שני רווחים רצופים).
בהחלף - יש להקיש פעם אחת על מקש רווח (המשמעות להחליף לרווח בודד).
לאחר מכן ללחוץ על "החלף הכול" > (בשיטס) יש ללחוץ על סיום.
כך זה נראה באקסל:
וכך זה נראה בשיטס:
בגיליון המצורף צירפתי את התוצאות (הכינותי מראש…) בטווח תאים G3:G6.
החיסרון בשיטה זו שאין הסרת רווחים לפני תחילת המילה/ תחילת המחרוזת וכן לאחר סיום המילה/ סיום המחרוזת.
תוכלו להבחין בכך בבדיקה של התוצאות על ידי פונקציית len בטווח H3:H6.
האם זה הפתרון המושלם?
התשובה היא- לא!!!
שיטה 2 - בעזרת פונקציית substitute:
במאמר כאן הסברתי אודות פונקציה זו ועל הארגומנטים שבה.
גם כאן אנו יכולים להסיר רווחים על ידה.
תראו את מבנה הפונקציה בתא G10 למשל:
קוד:
=SUBSTITUTE(B10," ","")"הבעיה" בפתרון שכזה היא- שפונקציה זו ממירה כל רווח מכל סוג שהוא , בין אם מדובר ברווח נורמלי ותיקני ובין אם לא.
תוכלו להבחין בכך בבדיקה של התוצאות על ידי פונקציית len בטווח H10:H13.
וגם כאן שנשאל את עצמנו, האם זה הפתרון המושלם?
התשובה היא- לא!!!
שיטה 3 - בעזרת פונקציית trim:
וכאן אנו מגיעים "לדובדבן שבקצפת" ולעיקרו של מאמר זה…
פונקציית trim "יודעת" אלו רווחים נחשבים תקניים ואלו לא.
היא עושה זאת במצוינות תוך כדי סלקציה בררנית.
כאשר היא מזהה רווח שנוצר בין שני תווי טקסט (וק"ו בין שני אוסף תווי טקסט שיוצרים ביחד "מילה"- היא יודעת שרווח בודד הוא מאושר. את כל היתר היא מוחקת.
הפונקציה גם מסירה כל רווח לפני תחילת המילה/ תחילת המחרוזת וכן לאחר סיום המילה/ סיום המחרוזת.
תוכלו להבחין בכך בבדיקה של התוצאות על ידי פונקציית len בטווח H17:H20.
האם זה הפתרון המושלם?
התשובה היא- כן!!!
לפונקציה זו ארגומנט אחד בלבד, ובו יש לכתוב הפנייה לתא - שאנו מעוניינים להסיר ממנו רווחים מיותרים (אם ישנם כאלו כמובן…).
החלק המעניין שאותו לא רבים יודעים הוא - שפונקציה זו יודעת "לטפל" גם במערך תאים.
בגיליון נספח (המצורף בלינק לקמן) הדגמתי זאת.
וזהו מבנה הפונקציה בתא G3.
קוד:
=ARRAYFORMULA(TRIM(B3:B6))והופ…כל הרווחים המיותרים הוסרו כאחד!
נקודה חשובה- כאשר מבצעים פעולה כזו בגיליון שיטס, (מסיבות כאלו ואחרות) יש לעטוף את פונקציית trim בפונקציית arrayformula.
באקסל - אין בכך צורך.
זהו. עד כאן!
מאמר זה הוא מאמר פתיחה בכל הקשור לפונקציית trim.
בעזרת ה' במאמרים הבאים אדגים שימושים נוספים וטכניקות נוספות סביב פונקציה זו.
לסיום אחתום במסר תורני - מוסרי עבורנו.
רווחים "תקניים" אינם נצרכים רק למטרות כתיבה והגייה אלא גם עבור האדם, כלומר לנפשו של האדם.
במקרים מעין אלו, נתינת רווח "הכרחי" לא מתבצע על ידי מקש הרווח במקלדת אלא מתוך עבודה פנימית של האדם בעצמו - מתוך האמונה בבורא יתברך שמו.
בתורה הקדושה נאמר (בראשית ל"ב. י"ז) "וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר"
יעקב אבינו ע"ה מתכונן כאן לקראת המפגש הגורלי עם אחיו עשיו שמבקש להורגו.
והתקין עצמו לשלושה דברים - לדורון, לתפילה ולמלחמה.
והוא ביקש מעבדיו ליתן רווח בין עדר לעדר.
ועל דרך הפשט כתב רש"י הקדוש " כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון".
אך על דרך הרמז והדרש הסביר רבי נתן מברסלב זצ"ל בספרו ליקוטי הלכות (הלכות כלאי בהמה ד.ח) וזה לשונו:
"לפעמים נדמה לו לאדם כאילו כל העולם נפל עליו, וכאילו ח"ו כל הצרות נתקבצו ובאו עליו יחד חס ושלום, בלי הרחבה כלל,
ועל ידי זה נתעקם ליבו מהשם יתברך ואינו יכול לצעוק אליו יתברך באמת,
ואזי על ידי זה נתרבים עליו הצרות באמת, רחמנא ליצלן, כי כל הנמשך אחר צערו, הצער נמשך אחריו,
על כן צריכים ליזהר מאד ליתן רווח בין הצרות,
ולמצוא הרחבות גם בתוך הצרות עצמן, ולהביא תודה והודאה על זה בכל עת,
כי באמת בכל צרה שבעולם יש בתוכה הרחבה, בחינת "בצר הרחבת לי" שזה בחינת "ורווח תשימו בין עדר לעדר" הנאמר ביעקב אבינו" עד כאן לשונו.
לינק לגיליון שיטס הכולל הסברים ודוגמאות אודות פונקציית trim - מצורף כאן.
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 19 ▪︎ כך תערכו חישוב לשליש מלגיו/מלבר באקסל/גוגל שיטס ▪︎ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ - הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת..."
