הנושאים החמים
מאמר המשך ל https://www.prog.co.il/articles/איך-תגרמו-לילדכם-לקרוא-בשטף-ובהנאה-1.3974/
אז במאמר הקודם ראינו שהכלל הראשון בכללי עשה ואל תעשה הוא - "בלי לחץ!" הבנו שלחץ הוא ממש גרוע לילד.
מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לילד?
ב. להפוך את הלמידה לחוויתית ומספקת וכאן נמצא הכוח הגדול שלנו כהורים.
כי ברור לנו שכשהילד בכיתה הוא נבחן על ידיעות ומתבקש לתת תוצאות. אבל בבית זה לא חייב להיות כך. בבית אנחנו יכולים לאפשר לו ליהנות מהדרך!
אז איך עושים את זה? העיקרון המנחה הוא להתרכז במה שהילד כן יודע ולחזק אותו.
הילד יודע לזהות את כל האותיות? מעולה! אנחנו כהורים יכולים לחזור איתו שוב ושוב על האותיות ולהחמיא לו בכל פעם מחדש על זה שהוא יודע.
הוא יודע רק להבדיל בין ש‘ ל ו‘ ? יופי! אז זה מה שנעשה יחד.
וכך בהמשך הדרך, אם הוא יודע לזהות הברות אבל לא מחבר מילים, או שהוא יודע לקרוא אבל לא מבין מה הוא קורא, אנחנו איתו, בקצב שלו, מאפשרים לו להרגיש, שוב ושוב, את חווית ההצלחה.
ואיך הוא בכל זאת יתקדם? כרגע זה לא מה שחשוב. כרגע המטרה שלנו היא לספק לילד חוויה של הנאה תוך כדי הלמידה.
ואם נשב איתו בנחת ונהנה, יחד איתו, מהמעט שהוא כן יודע, הוא כבר לא יצטרך הבטחות לפרסים או איומים, הוא יבוא מעצמו ויראה לנו את מה שהוא יודע.
אחרי שהצלחנו לגרום לו לשמוח ולהתגאות במה שהוא יודע, והחזרנו לו את החשק להמשיך וללמוד, אפשר להתקדם עוד צעד קדימה.
ג .מוסיפים בכל פעם אתגר קטן
חזרתם עם הילד על כל האותיות שהוא כבר יודע? מצוין! עכשיו אפשר להוסיף, בכל פעם, אות אחת בלבד.
שננו את האות החדשה יחד איתו ואז הוסיפו אותה לידע הקודם שלו. אל תשכחו להחמיא ולהתרגש יחד איתו בכל פעם שהוא מצליח.
אתם יכולים להשתמש במשפטים כמו: ”יופי, אתה יכול!“ ”אתה חרוץ“, ”אתה מתקדם נפלא“ אבל מה שחשוב אלו לא המילים אלא ההרגשה שאתם מעבירים לילד.
ברגע שאתם תרגישו אופטימיים, וממש תחוו את ההצלחה של הילד, גם אם היא קטנה, הוא ירגיש אותה וזה ימלא אותו במוטיבציה להמשיך ולהתקדם.
ד. סמכות-
אמרנו בלי לחץ? אז עד הסוף...
ילד צריך להרגיש שההורים שלו חזקים, שהם לא נרתעים ונשברים רק בגלל שכרגע קשה או מתסכל או לא מצליח. זה נכון בקריאה, בלמידה ובכל תחום אחר בחיים.
הילד רוצה שוקולד, ועכשיו זה לא הזמן המתאים? תנו לו להתמודד! יתכן שהוא יבכה או יעשה פרצופים וזה בסדר!
הילד לא יושב בכיתה ליד חבר שלו- אין צורך להתקשר למורה. הילד יכול וצריך ללמוד להסתדר גם במצבים שלא לגמרי נוחים לו.
ואיך זה קשור לקריאה?
חז“ל מלמדים אותנו כי ”כל התחלות קשות“ גם כשילד מתחיל ללמוד ולהתקדם, יש מקרים בהם ההתחלה קשה ומאתגרת יותר.
אם גם אצל ילדכם ההתחלה קצת קשה, זה לא המקום לרכך לו את הנפילות, דווקא כאן הוא חייב לרכוש לעצמו יכולת לעמוד באתגרים, בלי להיבהל או להתנגד.
נכון שהמטרה היא להפוך את האתגר לחוויית למידה והתנסות אבל זה לבד לא מספיק.
הסמכות שלכם והרגשת הבטחון שתתנו לילד הן שתקבענה אם ועד כמה הוא יהיה מוכן ומסוגל להמשיך ולהתאמץ כדי להצליח.
ואם כבר דיברנו על סמכות – יש כלל נוסף ולא פשוט לביצוע שמהווה תנאי ללמידה איכותית:
ה. סדר יום תקין
50% מהילדים שנזקקים לשיעורי עזר, ריטלין, טיפולים רגשיים או כל עזרה אחרת, זקוקים בכלל למשהו שונה לגמרי.
הם זקוקים לסדר יום תקין ומאוזן שכולל כמה רכיבים בסיסיים;
•שינה מספקת:
הילד מתקשה לקום בבוקר או מתעורר עצבני? בדקו כמה שעות הוא ישן. שינה מספקת היא דלק הכרחי לילד כדי שיוכל להתרכז בלמידה. היא שווה לחצי כדור ריטלין לפחות...
בזמן השינה המוח מעבד את הנלמד במשך היום ומפריש חומרים מרגיעים שאין להם תחליף.
אם גם אצלכם שעת ההשכבה קצת נזילה ולא קבועה, נסו להתחיל את פרויקט ההשכבה שעה אחת קודם, לפחות.
איך תדעו שהצלחתם לתת לו את כל השינה לה הוא זקוק? כשבכל בוקר הוא יתעורר בעצמו ולא תצטרכו להציק לו כדי שיקום.
•ארוחת בוקר: האם הילד מספיק לאכול משהו מזין לפני שהוא יוצא מהבית?
ארוחת הבוקר המומלצת ביותר לילדים לפני בית ספר היא גרנולה, ביצים קשות או פירות וכוס מים. אם זה לא אפשרי אצלכם לכו על קרקר ואפילו על דגני בוקר פשוטים.
כל דבר משביע עדיף מאשר להגיע לבית הספר על בטן ריקה. שימו לב שהילד יצרוך כמה שפחות סוכר במסגרת ארוחת הבוקר ובכלל. ואם כבר מדברים על זה:
•תזונה איכותית: היום, בעידן השפע, קשה עד בלתי אפשרי למנוע מילד לאכול סוכר ופחמימות ריקות. אבל התפקיד שלנו כהורים הוא לדעת למנן את הכמות שם המשחק הוא – גבולות! (סמכות. זוכרים?)
ממתקים הם לא דבר שילדים אמורים לצרוך בכל יום, הגבילו אותם רק לזמנים או אירועים מיוחדים וגם אז, במינון, כדי שלא ייווצר מצב בו הילד מגיע לארוחה כשהוא כבר שבע.
הוציאו את הקולה מהבית! יש ילדים שאלרגיים לחומרים החזקים שנמצאים בה והאלרגיה שלהם מתבטאת בחוסר ריכוז ובתוקפנות.
•שתיה: דאגו שהילד ישתה הרבה, והעדיפות היא כמובן שתיית מים, אבל אם הילד שלכם מתקשה לשתות מים, ספקו לו מיצים טבעיים ואל תתפשרו על משקאות ממותקים.
•אומגה 3- אומגה 3 מגדילה משמעותית את היכולת להתרכז בקרב ילדים המתקשים לעשות זאת.
יכול להיות שבשלב הזה אתם חושבים לעצמכם: ”את כל הדברים הללו כבר שמענו“, אבל אחרי 30 שנות פעילות, הצטברו במכון שלנו מאות סיפורים על ילדים שברגע שקיבלו את התנאים הבסיסיים שהגוף שלהם צריך- לא נזקקו יותר לעזרה חיצונית- לא לימודית ולא התנהגותית!!
אם אתם מתקשים לתת אמון- נסו את זה למשך שבועיים והיווכחו בעצמכם. אם עדיין לא חלו שינויים כלל, כנראה שיש משהו אחר המונע מילדכם להצליח.
•דיגיטל- אאוט.[העולם הדיגיטלי] ובכלל זה סרטים, משחקי מחשב ואפילו גיימבוי.
הגיוון והריגוש האין סופי שלא דורשים מהילד להפעיל את המוח הורסים לגמרי את היכולת שלו לחשוב וללמוד בתנאים רגילים ו“משעממים“.
התוצאה הישירה היא סבלנות הולכת ופוחתת לכל חומר עיוני ולא מרגש, וחמור מכך- חוסר מוטיבציה ללמוד.
האם אתם מעוניינים שיכולת ורצון הלמידה של הילד שלכם יהיו תלויים במסכים וריגושים?
אם לא, חשבו איך אם יכולים לצמצם את הנזק ולמנוע את התהליך ההרסני הזה.
ו. אם אין בעיה – אין בעיה.
היום יש נטיה, לנו כהורים וגם לאנשי החינוך, להתמקד בצורת למידה מסויימת, לפי הספרות המקצועית ולסמן כל ילד שלומד קצת אחרת, גם אם הדרך שלו מביאה לאותן תוצאות.
הגענו למצב בו ”תסמונת הילד הרגיל“ כמעט ולא קיימת.
אז לפני שאתם מסמנים ומתייגים ומכניסים את הילד תחת עוד קטגוריה של ”ילד שצריך עזרה“, עצרו לרגע ובדקו:
האם הדבר הזה שבעיניכם נתפס כבעיה מפריע לילד ללמוד ולהתקדם? האם ה“בעיה“ הזו מתסכלת אותו?
לא מאפשרת לו להשתלב חברתית? מורידה לו את המוטיבציה?
כי אם הילד שלכם מתקשה קצת לקרוא במדויק את כל המילים אבל עדיין מבין היטב את החומר הנלמד והולך בשמחה ללימודים, למה להכביד עליו? למה לשנות את הדרך שלו שכרגע טובה עבורו?
פגשנו ילדים רבים כאלו אצלנו במכון ואם גם הילד שלכם נמצא במצב הזה, פשוט הניחו לו, תנו לו להתקדם בקצב שלו ולהסתדר בדיוק כמו שהוא הסתדר עד היום.
תחסכו לעצמכם כסף, זמן והרבה עוגמת נפש.
לסיכום- הורידו את רמת הלחץ. הילד שלכם אוהב ללמוד ויכול להצליח, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא:
למצוא דרך לספק לו חוויה והנאה בתוך תהליך הלמידה.
להאמין בילד שלכם, שיש לו כוח להתמודד ולהתאמץ.
לוודא שאין דברים שמפריעים לו ללמוד כמו: תזונה לקויה, משחקים דיגיטליים ועוד.
ולעקוב אחרי ההתקדמות שלו.
אם כעבור תקופה בה הקפדתם על הכל, אתם עדיין לא רואים שיפור, כנראה שיש משהו נוסף ועמוק יותר שמפריע לו כרגע להצליח, ועל כך במאמר הבא בעז"ה.
אז במאמר הקודם ראינו שהכלל הראשון בכללי עשה ואל תעשה הוא - "בלי לחץ!" הבנו שלחץ הוא ממש גרוע לילד.
מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לילד?
ב. להפוך את הלמידה לחוויתית ומספקת וכאן נמצא הכוח הגדול שלנו כהורים.
כי ברור לנו שכשהילד בכיתה הוא נבחן על ידיעות ומתבקש לתת תוצאות. אבל בבית זה לא חייב להיות כך. בבית אנחנו יכולים לאפשר לו ליהנות מהדרך!
אז איך עושים את זה? העיקרון המנחה הוא להתרכז במה שהילד כן יודע ולחזק אותו.
הילד יודע לזהות את כל האותיות? מעולה! אנחנו כהורים יכולים לחזור איתו שוב ושוב על האותיות ולהחמיא לו בכל פעם מחדש על זה שהוא יודע.
הוא יודע רק להבדיל בין ש‘ ל ו‘ ? יופי! אז זה מה שנעשה יחד.
וכך בהמשך הדרך, אם הוא יודע לזהות הברות אבל לא מחבר מילים, או שהוא יודע לקרוא אבל לא מבין מה הוא קורא, אנחנו איתו, בקצב שלו, מאפשרים לו להרגיש, שוב ושוב, את חווית ההצלחה.
ואיך הוא בכל זאת יתקדם? כרגע זה לא מה שחשוב. כרגע המטרה שלנו היא לספק לילד חוויה של הנאה תוך כדי הלמידה.
ואם נשב איתו בנחת ונהנה, יחד איתו, מהמעט שהוא כן יודע, הוא כבר לא יצטרך הבטחות לפרסים או איומים, הוא יבוא מעצמו ויראה לנו את מה שהוא יודע.
אחרי שהצלחנו לגרום לו לשמוח ולהתגאות במה שהוא יודע, והחזרנו לו את החשק להמשיך וללמוד, אפשר להתקדם עוד צעד קדימה.
ג .מוסיפים בכל פעם אתגר קטן
חזרתם עם הילד על כל האותיות שהוא כבר יודע? מצוין! עכשיו אפשר להוסיף, בכל פעם, אות אחת בלבד.
שננו את האות החדשה יחד איתו ואז הוסיפו אותה לידע הקודם שלו. אל תשכחו להחמיא ולהתרגש יחד איתו בכל פעם שהוא מצליח.
אתם יכולים להשתמש במשפטים כמו: ”יופי, אתה יכול!“ ”אתה חרוץ“, ”אתה מתקדם נפלא“ אבל מה שחשוב אלו לא המילים אלא ההרגשה שאתם מעבירים לילד.
ברגע שאתם תרגישו אופטימיים, וממש תחוו את ההצלחה של הילד, גם אם היא קטנה, הוא ירגיש אותה וזה ימלא אותו במוטיבציה להמשיך ולהתקדם.
ד. סמכות-
אמרנו בלי לחץ? אז עד הסוף...
ילד צריך להרגיש שההורים שלו חזקים, שהם לא נרתעים ונשברים רק בגלל שכרגע קשה או מתסכל או לא מצליח. זה נכון בקריאה, בלמידה ובכל תחום אחר בחיים.
הילד רוצה שוקולד, ועכשיו זה לא הזמן המתאים? תנו לו להתמודד! יתכן שהוא יבכה או יעשה פרצופים וזה בסדר!
הילד לא יושב בכיתה ליד חבר שלו- אין צורך להתקשר למורה. הילד יכול וצריך ללמוד להסתדר גם במצבים שלא לגמרי נוחים לו.
ואיך זה קשור לקריאה?
חז“ל מלמדים אותנו כי ”כל התחלות קשות“ גם כשילד מתחיל ללמוד ולהתקדם, יש מקרים בהם ההתחלה קשה ומאתגרת יותר.
אם גם אצל ילדכם ההתחלה קצת קשה, זה לא המקום לרכך לו את הנפילות, דווקא כאן הוא חייב לרכוש לעצמו יכולת לעמוד באתגרים, בלי להיבהל או להתנגד.
נכון שהמטרה היא להפוך את האתגר לחוויית למידה והתנסות אבל זה לבד לא מספיק.
הסמכות שלכם והרגשת הבטחון שתתנו לילד הן שתקבענה אם ועד כמה הוא יהיה מוכן ומסוגל להמשיך ולהתאמץ כדי להצליח.
ואם כבר דיברנו על סמכות – יש כלל נוסף ולא פשוט לביצוע שמהווה תנאי ללמידה איכותית:
ה. סדר יום תקין
50% מהילדים שנזקקים לשיעורי עזר, ריטלין, טיפולים רגשיים או כל עזרה אחרת, זקוקים בכלל למשהו שונה לגמרי.
הם זקוקים לסדר יום תקין ומאוזן שכולל כמה רכיבים בסיסיים;
•שינה מספקת:
הילד מתקשה לקום בבוקר או מתעורר עצבני? בדקו כמה שעות הוא ישן. שינה מספקת היא דלק הכרחי לילד כדי שיוכל להתרכז בלמידה. היא שווה לחצי כדור ריטלין לפחות...
בזמן השינה המוח מעבד את הנלמד במשך היום ומפריש חומרים מרגיעים שאין להם תחליף.
אם גם אצלכם שעת ההשכבה קצת נזילה ולא קבועה, נסו להתחיל את פרויקט ההשכבה שעה אחת קודם, לפחות.
איך תדעו שהצלחתם לתת לו את כל השינה לה הוא זקוק? כשבכל בוקר הוא יתעורר בעצמו ולא תצטרכו להציק לו כדי שיקום.
•ארוחת בוקר: האם הילד מספיק לאכול משהו מזין לפני שהוא יוצא מהבית?
ארוחת הבוקר המומלצת ביותר לילדים לפני בית ספר היא גרנולה, ביצים קשות או פירות וכוס מים. אם זה לא אפשרי אצלכם לכו על קרקר ואפילו על דגני בוקר פשוטים.
כל דבר משביע עדיף מאשר להגיע לבית הספר על בטן ריקה. שימו לב שהילד יצרוך כמה שפחות סוכר במסגרת ארוחת הבוקר ובכלל. ואם כבר מדברים על זה:
•תזונה איכותית: היום, בעידן השפע, קשה עד בלתי אפשרי למנוע מילד לאכול סוכר ופחמימות ריקות. אבל התפקיד שלנו כהורים הוא לדעת למנן את הכמות שם המשחק הוא – גבולות! (סמכות. זוכרים?)
ממתקים הם לא דבר שילדים אמורים לצרוך בכל יום, הגבילו אותם רק לזמנים או אירועים מיוחדים וגם אז, במינון, כדי שלא ייווצר מצב בו הילד מגיע לארוחה כשהוא כבר שבע.
הוציאו את הקולה מהבית! יש ילדים שאלרגיים לחומרים החזקים שנמצאים בה והאלרגיה שלהם מתבטאת בחוסר ריכוז ובתוקפנות.
•שתיה: דאגו שהילד ישתה הרבה, והעדיפות היא כמובן שתיית מים, אבל אם הילד שלכם מתקשה לשתות מים, ספקו לו מיצים טבעיים ואל תתפשרו על משקאות ממותקים.
•אומגה 3- אומגה 3 מגדילה משמעותית את היכולת להתרכז בקרב ילדים המתקשים לעשות זאת.
יכול להיות שבשלב הזה אתם חושבים לעצמכם: ”את כל הדברים הללו כבר שמענו“, אבל אחרי 30 שנות פעילות, הצטברו במכון שלנו מאות סיפורים על ילדים שברגע שקיבלו את התנאים הבסיסיים שהגוף שלהם צריך- לא נזקקו יותר לעזרה חיצונית- לא לימודית ולא התנהגותית!!
אם אתם מתקשים לתת אמון- נסו את זה למשך שבועיים והיווכחו בעצמכם. אם עדיין לא חלו שינויים כלל, כנראה שיש משהו אחר המונע מילדכם להצליח.
•דיגיטל- אאוט.[העולם הדיגיטלי] ובכלל זה סרטים, משחקי מחשב ואפילו גיימבוי.
הגיוון והריגוש האין סופי שלא דורשים מהילד להפעיל את המוח הורסים לגמרי את היכולת שלו לחשוב וללמוד בתנאים רגילים ו“משעממים“.
התוצאה הישירה היא סבלנות הולכת ופוחתת לכל חומר עיוני ולא מרגש, וחמור מכך- חוסר מוטיבציה ללמוד.
האם אתם מעוניינים שיכולת ורצון הלמידה של הילד שלכם יהיו תלויים במסכים וריגושים?
אם לא, חשבו איך אם יכולים לצמצם את הנזק ולמנוע את התהליך ההרסני הזה.
ו. אם אין בעיה – אין בעיה.
היום יש נטיה, לנו כהורים וגם לאנשי החינוך, להתמקד בצורת למידה מסויימת, לפי הספרות המקצועית ולסמן כל ילד שלומד קצת אחרת, גם אם הדרך שלו מביאה לאותן תוצאות.
הגענו למצב בו ”תסמונת הילד הרגיל“ כמעט ולא קיימת.
אז לפני שאתם מסמנים ומתייגים ומכניסים את הילד תחת עוד קטגוריה של ”ילד שצריך עזרה“, עצרו לרגע ובדקו:
האם הדבר הזה שבעיניכם נתפס כבעיה מפריע לילד ללמוד ולהתקדם? האם ה“בעיה“ הזו מתסכלת אותו?
לא מאפשרת לו להשתלב חברתית? מורידה לו את המוטיבציה?
כי אם הילד שלכם מתקשה קצת לקרוא במדויק את כל המילים אבל עדיין מבין היטב את החומר הנלמד והולך בשמחה ללימודים, למה להכביד עליו? למה לשנות את הדרך שלו שכרגע טובה עבורו?
פגשנו ילדים רבים כאלו אצלנו במכון ואם גם הילד שלכם נמצא במצב הזה, פשוט הניחו לו, תנו לו להתקדם בקצב שלו ולהסתדר בדיוק כמו שהוא הסתדר עד היום.
תחסכו לעצמכם כסף, זמן והרבה עוגמת נפש.
לסיכום- הורידו את רמת הלחץ. הילד שלכם אוהב ללמוד ויכול להצליח, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא:
למצוא דרך לספק לו חוויה והנאה בתוך תהליך הלמידה.
להאמין בילד שלכם, שיש לו כוח להתמודד ולהתאמץ.
לוודא שאין דברים שמפריעים לו ללמוד כמו: תזונה לקויה, משחקים דיגיטליים ועוד.
ולעקוב אחרי ההתקדמות שלו.
אם כעבור תקופה בה הקפדתם על הכל, אתם עדיין לא רואים שיפור, כנראה שיש משהו נוסף ועמוק יותר שמפריע לו כרגע להצליח, ועל כך במאמר הבא בעז"ה.
